האדריכל רון שפיגל משרטט מחדש את המושג "אדריכל שירות" - וחושף את הבית שהפך ליצירה ייחודית

במקום להרוס - לשנות: כך הפך רון שפיגל, באמצעות הקשבה עמוקה ללקוחות ותכנון יצירתי, בית קיים במגרש מאתגר לפרויקט אדריכלי מרשים המשלב פונקציונליות, יוקרה וחדשנות

מערכת בית ונוי

10 דקות קריאה

17-03-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

"מורה הדרך שלי, האדריכל סעדיה מנדל, קרא לעיסוק שלנו 'אדריכל שירות' - לקחת את הרצונות של הלקוחות ולבצע אותם על הצד הטוב ביותר. לאורך כל הקריירה אני פועל על פי הגישה הזו, ואני מאמין שהרצון להיענות לבקשות של הלקוחות, הוא שמוביל לחשיבה יצירתית באדריכלות". במילים אלו משרטט האדריכל רון שפיגל, בעל משרד "שפיגל אדריכלים" הפועל כ-18 שנה, את הפילוסופיה שמאחורי אחד המשרדים המגוונים בתחום הבנייה הפרטית, הבנייה הרוויה ואפילו תכנון אורוות סוסים.

חדר עבודה ביחידת ההורים שצופה גם לכניסה וגם לבריכה – מעין “מגדל פיקוח”

בראיון על פרויקט שתכנן בישוב מכבים, שפיגל חושף כיצד ההקשבה והיצירתיות יצרו תוצאה אדריכלית מרתקת שמשרתת היטב את הלקוחות.

כשפעמים רבות העלויות של בנייה מאפס הן נמוכות יותר – במיוחד כשמדובר בטופוגרפיה מורכבת - מדוע בפרויקט הזה החלטת לא להרוס לגמרי את המבנה הקיים?

"כבר בשיחה הראשונה עם הלקוחות הרגשתי מיד את החיבור הרגשי הגדול שיש להם לבית הזה. הם סיפרו לי שהם אוהבים מאוד את התחושה המרשימה שהבית נותן, וגם את החלוקה המקורית למפלסים. כשבחנתי את הבית ראיתי שהוא יושב במנח מושלם ביחס לצורת המשושה של המגרש ולגודלו ולכן החלטתי לא להרוס אלא לשנות את מיקום החדרים".

סוויטת הורים רחבה הכוללת חדר שינה עם מרפסות, חדר רחצה גדול, וחדר ארונות שממוקם מאחורי המיטה

מה היה האתגר התכנוני הגדול ביותר שניצב בפניך ברגע שהתקבלה ההחלטה לשפץ במקום להרוס?

"האתגר הכי קשה היה הגובה הנמוך יחסית של החללים הציבוריים – הסלון, המטבח ופינת האוכל. המגבלה הזו הובילה אותנו להחלטה להפוך את מיקומי החדרים בבית. הסלון, המטבח ופינת האוכל עברו לחלק האחורי של הבית, שאותו הרסנו לחלוטין ובנינו מחדש עם תקרות גבוהות, ואילו חדרי המגורים נמצאים בחזית הבית".

בריכה פרטית נעלמת עם מערכת סגירה הידראולית שמאפשרת סגירה הרמטית וניצול השטח לפעילויות נוספות

העברת החלל הציבורי לחלק האחורי של הבית משנה לחלוטין את הכניסה אליו...

"נכון. הדרך אל כניסת הבית הפכה לחלק בלתי נפרד מהסיפור האדריכלי. שביל מדורג, מלווה בתאורה, מוביל אל דלת כניסה דרמטית שגובהה כמעט שבעה מטרים. עם הכניסה לבית נחשף מיד החלל המרכזי שמתחיל בגובה של כשישה מטרים ויורד בהדרגה לשלושה מטרים.

הדרך אל כניסת הבית הפכה לחלק בלתי נפרד מהסיפור האדריכלי. שביל מדורג, מלווה בתאורה, מוביל אל דלת כניסה דרמטית

מכיוון שהבית בנוי כחצאי מפלסים, תכננתי הפרדה ברורה בין האזורים השונים. חצי קומה מעל החלל הציבורי נמצאת קומת ההורים: סוויטה רחבה הכוללת חדר שינה עם מרפסות, חדר רחצה גדול, וחדר ארונות שממוקם מאחורי המיטה. ביחידת ההורים נמצא גם חדר עבודה. בעל הבית, הייטקיסט שעובד מהבית, ביקש להיות מחובר למה שקורה בתוך הבית ומחוצה לו גם בזמן העבודה, לכן חדר העבודה תוכנן כך שהוא צופה גם לכניסה וגם לבריכה – מעין “מגדל פיקוח”.

חצי קומה מתחת נמצאים חדרי הילדים, ובכך נשמר קשר עין וקרבה – בלי לוותר על פרטיות. מתחת לחלל הציבורי נחפר מרתף חדש, שכלל הוספת ממ"ד, אזור משחקים וחדר קולנוע מושקע. זהו החלל היחיד בבית שבו השפה החומרית משתנה: טיפול אקוסטי מלא, ריפודים, ספת רביצה וכורסאות – חלל סגור ומפנק, שמיועד לניתוק מוחלט".

שפע של אור טבעי בתוך הבית לצד צבעוניות רכה וחומרים טבעיים

הרבה אנשים מעוניינים "בבית יוקרתי" אבל לדעתי מדובר במושג אמורפי מאוד, איך אתה כאדריכל היית מגדיר אותו?

"בעיניי בנייה יוקרתית נמדדת בסופו של דבר בפסיליטיז שמוסיפים לבית. הלקוחות הישראליים יודעים מה הכי טוב, והם דורשים מערכות ברמה הגבוהה ביותר. תשתיות האלומיניום, חימום רצפתי, מערכות חשמל חכמות, שלא לדבר על מטבח איטלקי ובריכת שחייה - שהפכה להיות סטנדרט בבתים פרטיים. גם בפרויקט הזה הלקוחות ביקשו שתהיה להם בריכה פרטית. בגלל צורת המגרש הטרפזית, תכננתי בריכה נעלמת עם מערכת סגירה הידראולית שמאפשרת סגירה הרמטית וניצול השטח לפעילויות נוספות. שלא לדבר על כך שהפתרון גם בטיחותי מאוד".

איך באה לידי ביטוי "טביעת האצבע" הייחודית שלך מול רצונות הלקוח?

"בכל פרויקט יש את השפעת החומרים הטבעיים שאני אוהב לעבוד איתם, אבל שאר הסגנון מתפתח כאמור עם הרצון של הלקוחות. אני אישית אוהב בטון חשוף וגוונים מונוכרומטיים, ואילו כאן הלקוחות ביקשו את הסגנון הנורדי הבהיר יותר, ואני כמובן זרמתי עם הכיוון שלהם. השתמשתי בחומרים טבעיים כמו חלונות ופרקטים מעץ. תקרת העץ בסלון ובמטבח צבועה בלבן ורואים דרכה את ה'עיניים' של העץ – כך נוצר שילוב הרמוני בין הבקשה של הלקוחות לבין האווירה שאני רציתי ליצור בבית".

מתחת לחלל הציבורי נחפר מרתף חדש, שכלל הוספת ממ"ד, אזור משחקים וחדר קולנוע מושקע

כולם מדברים היום על בינה מלאכותית, ורציתי לדעת איך משתלבים כלים כמו בינה מלאכותית בתהליך העבודה שלכם?

"אני מוביל משרד שכל הזמן נמצא בטופ של הטכנולוגיה. אנחנו מייצרים סופר פוזיציה של הבית בעזרת תוכנות מתקדמות המאפשרות לראות את כל המערכות מסונכרנות עוד לפני הביצוע. בנוסף, העברתי סדנאות AI לעובדים לפני כמעט שנה וחצי. אנחנו מסתייעים ברעיונות ובהדמיות; הבינה המלאכותית מעלה את רמת התכנון ובעיקר מאפשרת ללקוח להבין טוב יותר את התוצאה, אבל היא לעולם לא תחליף את היצירתיות האנושית ואת הנשמה של המתכנן".

האם המצב הביטחוני הלא פשוט שאנחנו נמצאים בו משפיע על הלקוחות שלך?

"אני רואה שאנשים מקדישים יותר מחשבה לביטחון, במיוחד בבתים פרטיים. הלקוחות מבקשים עוד הגנות – תריסים מיוחדים, דלתות ביטחון וכמובן דגש על הממ"ד. בזמן מלחמה הלקוחות מבקשים שהממ"דים ישמשו יותר כחדר שינה או מגורים מאשר כחדר ארונות, אבל עם הזמן החששות נשכחים והממ"ד חוזר לשמש כחדר ארונות או חדר עבודה או גם וגם".

הסלון, המטבח ופינת האוכל עברו לחלק האחורי של הבית, שנבנה מחדש עם תקרות גבוהות

מהי העצה החשובה ביותר שתוכל לתת למי שמתכנן לבנות או לשפץ כיום?

"הדבר הכי חשוב הוא לחקור את הצרכים לפני שמבקשים מהאדריכל את הבקשות. זו הסיבה שאני חוקר את הלקוחות שלי במשך שעתיים ויותר, ממש חופר עמוק כדי להבין מה הם בדיוק צריכים. כל חלום צריך להיות שימושי ומותאם לחיים ולאופי שלהם. בנוסף, חשוב להקפיד על החלטיות: ברגע שמקבלים החלטה להישאר איתה עד הסוף, כי העיצוב עובד כשכבה על גבי שכבה ואם משנים משהו כל התמונה משתנה".

אדריכלות ועיצוב פנים רון שפיגל, צלם אלעד גונן

חומרים וטכנולוגיות

כמה דרמה צריך אריח? המותג הספרדי דורסטון מהמר על מעט מאוד

מערכת בית ונוי

15-09-2026

האדריכל רון שפיגל משרטט מחדש את המושג "אדריכל שירות" - וחושף את הבית שהפך ליצירה ייחודית

הצטרפו לניוזלטר של בית ונוי

כתבות נוספות