"הלקוחות ביקשו בית ישאיר חותם. הם לא ידעו שיקבלו קיר שייכנס לחלומות"

משפחה שעברה מאשדוד לגן יבנה הגיעה עם דרישה אחת ברורה: בית פרטי שייזכר. מרחב שיישא אופי, יפגין אלגנטיות ויאפשר חיים נוחים ואמיתיים. המעצבת חנה בן משה קיבלה לידיה בית דו-קומתי של 330 מטרים רבועים ותוכנית שהתחילה מאפס. "הלקוחות ביקשו בית יוקרתי שייתן חותם, עם אווירה, פרקטיות, מינימליזם קלאסי", היא מספרת. "מהרגע הראשון ידעתי שהתשובה לא תהיה בריהוט אלא בחלל עצמו".

הבית תוכנן כלופט, עם חלל כפול שפותח את הקומות זו לזו ומעניק למרחב עומק ואוויר שקשה להשיג בתכנון קונבנציונלי. החוץ והפנים נכנסו לשיחה שקטה וקלאסית, והפנים עצמו התבנה סביב מינימליזם יוקרתי שמסרב להיות אדיש.

ההחלטה המרכזית בפרויקט לא הייתה ריהוט ולא גוון קיר. היא הייתה הקיר עצמו. קירות גבס שבן משה תכננה ויצרה בעצמה, העוברים מקומה א' לקומה ב' ומשרטטים את עמוד השדרה החזותי של הבית. בחלל הלופט הם נגלים בכל גובהם, ומי שנכנס לבית פוגש אותם כבר מהרגע הראשון. "זה ההיי-לייט של הבית", אומרת בן משה. "קירות שיצרתי מאפס, שעולים מקומה א' לקומה ב' ומחזיקים את כל המרחב יחד".

הקירות חופו בטפט פנינים של גולדשטיין טפטים, טקסטורה עשירה שמשדרת תנועה ואלגנטיות ומשתנה עם האור לאורך שעות היום. התאורה החמה שהותקנה בצדדים בסגנון בית מלון אירופאי מעצימה את האפקט, והקיר הופך לאובייקט חי שמי שרואה אותו פעם אחת לא שוכח.

"כל לקוח הוא עולם, וכל משפחה היא סיפור ייחודי", אומרת בן משה. "העבודה שלי מתחילה הרבה לפני שבוחרים חומרים. היא מתחילה בשיחה, בהבנה של מה שבני הבית באמת צריכים לחיות בו." את הגישה הזאת היא מיישמת כבר 25 שנה, ובפרויקט בגן יבנה היא קיבלה את הביטוי המובהק שלה: משפחה שביקשה יוקרה ופרקטיות באותה נשימה, אווירה עם נוחות, והתאמה מדויקת לאורח החיים שלה.

התוצאה, לדברי בן משה, תמיד מגיעה כשמוכנים ללכת עד הסוף. "הרבה פעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה, ליצור את מה שנראה בלתי אפשרי, ולפעמים ממש ללכת נגד הזרם".