"כשהשקט נכנס פנימה, אני יודעת שהגענו הביתה"

"כל בית שאני יוצרת הוא תוצאה של הקשבה עמוקה, לא רק למילים, אלא לאנשים, לחומרים, לסביבה. אני בונה מרחב שמרגיש כאילו תמיד היה שם, בדיוק בשבילם. בכל תהליך יש רגש, כוונה ותכנון שמבקש לדייק, לא את הסגנון, אלא את התחושה".

"אני מאמינה בעיצוב מינימליסטי, פשוט ופונקציונלי, כזה שנשען על תכנון מדויק, בחירות רגישות וחיבור עמוק לאדם שחי את החלל. הלקוחות שלי הם לא רק חלק מהתהליך, הם הלב שלו. הם אלה שמכתיבים את הקצב, את הרגש ואת הזהות שכל פרויקט מקבל. כשהפרטים מתחברים, כשחומר פוגש אור וכשהשקט נכנס פנימה, אני יודעת שהגענו הביתה".

"הבית ברמת הגולן היה פרויקט מיוחד בכל מובן. מול הנוף המשתנה של החרמון, רציתי לתכנן בית שמקיים דיאלוג מתמשך עם הסביבה שסביבו, כזה שהנוף בו אינו תפאורה הנשקפת מהחלונות אלא חלק בלתי נפרד מחוויית המגורים. הדיירים, זוג צעיר והורים לשתי בנות קטנות, חלמו על בית שיעניק רוגע, חיבור לטבע ואיכות חיים יומיומית. החיפוש היה אחר שקט, אחר איזון בין מינימליזם נקי לבין חומריות עשירה ומלאת אופי, כזו שמצליחה להיות נוכחת מבלי להשתלט.

לאורך הבית מתקיים דיאלוג בין חומרים בעלי אופי שונה: עץ מייפל, טיח מינרלי ואבן טבעית לצד פלדה מוחלדת שמוסיפה שכבת זמן ועומק. גווני החול, האדמה והלבן השבור יצרו מעטפת רגועה שאינה מתחרה בנוף אלא מאפשרת לו להיכנס פנימה ולהפוך לחלק מהבית עצמו".

"ליצור בית בעל נוכחות מרשימה מבלי לאבד את תחושת האינטימיות והעיטוף. הנגרות, האלמנטים המותאמים אישית והבחירות החומריות אינם עומדים בפני עצמם, הם פועלים יחד ליצירת חוויה שלמה. מבחינה אישית זה היה פרויקט מיוחד גם ברמה האנושית: לאורך התהליך נבנה קשר קרוב עם המשפחה, ובמהלך הדרך אף הצטרפה בת נוספת שגדלה יחד עם הבית שנרקם סביבה. זה הזכיר לי שוב עד כמה עיצוב טוב אינו עוסק רק באסתטיקה, אלא ביכולת להקשיב ולתרגם אנשים, הרגלים ותחושות למקום שמרגיש נכון עבורם".

"הדירה בנווה שרת, שקראנו לה 'קן הנשרים', ממוקמת גבוה מעל הרחובות הסואנים, ורציתי שתרגיש כמו מקום מפלט, מרחב שקט ומכיל שמאפשר לדיירים להתנתק מהקצב שבחוץ ולחזור אל עצמם. האתגר לא היה רק אסתטי אלא תכנוני: הדירה נדרשה להכיל מגוון רחב של צרכים ופתרונות אחסון בתוך מעטפת שאינה גדולה במיוחד, וכל סנטימטר קיבל משמעות.

במקום לנסות לייצר תחושת גודל מלאכותית, בחרתי ליצור תחושת מרחב באמצעות דיוק, כך שכל אלמנט יקבל מקום ברור וכל פונקציה תהיה נגישה ואינטואיטיבית. השם נולד כמעט מעצמו: יש משהו בתחושת הריחוף מעל העיר, במבט מהגובה ובשקט שנוצר בתוך הבית, שמעניק תחושה של קן מוגן ומחבק".

"עיצוב על-זמני הוא כזה שלא נכנע לטרנדים אלא נוגע במשהו עמוק יותר, אישי יותר, עיצוב שמאפשר לבית להישאר נאמן למי שגר בו לאורך זמן. אני מאמינה שכשמדייקים את התחושה ולא את הסגנון, הבית יודע להתיישן יפה".