איך הופכים בית שמתאים בגודל לבית שמתאים באופי?

זוג צעיר רכש בית פרטי באבן יהודה, כ-360 מ"ר. על הנייר זה היה בית מושלם: מספר החדרים נכון, השכונה נכונה, השטח מתאים בדיוק למשפחה שעמדה לגדול לחמש נפשות. אבל ברגע שעברו לגור בו, משהו לא הסתדר. הבית התאים בגודל, ולא התאים בחיים. סטודיו הלל אדריכלות, בהובלת האדריכלית שירה מוסקל ומעצבת הפנים הדס רוט, קיבלו את הפרויקט. מה שתוכנן כשדרוג נקודתי הפך, תוך כדי עבודה, לתכנון מחדש של רוב הבית. 

רוב הקירות הקיימים נשארו במקומם, והמטרה הייתה לשנות את חוויית המגורים בלי הריסה מלאה. שינויים קונסטרוקטיביים נקודתיים נדרשו כדי לפתוח את החלל, להגדיל פתחים ולחבר בין הפנים לחוץ. האור הטבעי הוגדר כצורך מרכזי כבר בשלב התכנון, וליווה כל החלטה שהתקבלה אחר כך.

קומת הקרקע עברה את השינוי הגדול ביותר. המטבח, פינת האוכל והסלון תוכננו מחדש ליצירת זרימה אחת בין החלל הפנימי לחצר ולבריכה, כך שכמעט אי אפשר להבחין איפה הבית נגמר והגינה מתחילה.

המטבח תוכנן בצורת ח'. במרכזו אי עבודה רחב, ובתוכו עמוד קונסטרוקטיבי קיים שעוטף בנגרות שתוכננה במיוחד עבורו. בתוך הנגרות שולב גם לוח מגנטי לציורים והודעות, פרט קטן שמכניס את חיי היומיום אל תוך חלל מדויק ונקי. פינת האוכל ממוקמת מול הגינה, עם ספסל ישיבה הפונה לבריכה ופתחים רחבים שמכניסים אור ונוף ירוק פנימה.

הסלון נשאר חלק מהחלל הפתוח אבל תוכנן כפינת ישיבה נפרדת ואינטימית יותר. קיר נגרות עם קמין משמש מרכז לאזור הישיבה ומעניק לפינה תחושת עוגן. חדר משפחה נוסף ממוקם בסמוך, פתוח חלקית כדי לאפשר גם רגעים של פרטיות.

מאחורי המדרגות נמצא פטיו שכמעט לא הורגש קודם. הזכוכיות האטומות הוחלפו בשקופות, והאור הרך שנכנס דרכן יורד גם לקומת המרתף ומלווה את הבית כלפי מטה.

המרתף כולל חצר אנגלית שמכניסה אור טבעי והופכת אותו לאחת הקומות הנעימות בבית. בקומה ממוקמים סלון משפחתי, חדר כושר, פינת עבודה לילדים וחדר עבודה עם כניסה נפרדת לבעל הבית. במרכז הקומה הוצבה תצוגה לאוסף הלגו של הבן הבכור, פרט שמכניס צבע ואופי אישי אל תוך החלל.

הבית צבוע בגוונים בהירים שמשתנים לפי תאורת היום, ומשאירים את הצבע לחיים עצמם להכניס. המדרגות תוכננו כרהיט אחד שמשלב שידת כניסה ומעקה, ומקבלות בכך תפקיד כפול בלי לתפוס מקום מיותר.

בקומת חדרי השינה לא בוצעו שינויים מבניים, מלבד יחידת ההורים. מיקום המיטה שונה כדי לפנות החוצה, וחדר הרחצה נפתח אל חדר השינה בדלתות זכוכית, מה שהפך את הסוויטה למוארת ושקטה יותר.

הבריכה נשארה במקומה. הדק הוחלף, והפרגולה המסיבית פורקה והוחלפה בפרגולה קלילה ללא עמודים. עצים קיימים נשמרו במסגרת תכנון הגינון מחדש. הריצוף, מקלחון החוץ והריהוט מעניקים לחצר אופי נפרד מהבית הקלאסי שבפנים, ויוצרים מעבר מורגש בין שני העולמות.