בית פסיבי בחיפה: חלון, מעטפת ותוספת
בקצרה: הכתבה מתארת הסבה היסטורית של בית בחיפה משנת 1980 למערכת סולרית פסיבית: חזית דרומית מוצלת, מעטפת קיימת, תוספת וגלריה, וחלון עם תריס שמתווכים בין שמש, אוורור ותאורה. זו קריאה של מקור היסטורי, לא אישור להסמכה מודרנית או הוראה לשחזור הבנייה.
איך לקרוא את המקרה
המקור מתחיל במגבלה מרחבית: בית קיים בן קומה אחת, 90 מ"ר, וחזית דרומית שמוצלת בחורף על ידי בניין במרחק 7 מ'. הקריאה אינה "איך לתכנן בית פסיבי", אלא איך הכתבה מחברת בין תנאי אתר, אקלים בחיפה והחלטה להוסיף שכבות למבנה קיים.
בפרק החידוש, קיר הבטון הישן מתואר כמסה קיימת ללא בידוד, ומעליו מופיעים פתרונות חדשים: תוספת קומה, גלריה, בידוד חיצוני ושכבת איטונג. גם הקושי למצוא קבלנים לטיח על רשת הוא חלק מהסיפור. הוא מראה שהמקור מתאר תהליך והקשר, לא נוסחה אוניברסלית.
במערכת הקרינה הישירה, החלון הדרומי והתריס אינם פריט יחיד אלא מערכת של יחסים בזמן. במקרה המתואר, החלון הדרומי מקבל קרינה ישירה בחורף; התריס מאפשר פתיחה מלאה לחשיפת השמש בחורף והצללה בקיץ; והחלון קשור לאוורור בקיץ ולתאורה לאורך כל השנה. זהו תיאור של המקרה, לא הבטחה ליעילות או לתוצאה במבנה אחר.
כך אפשר לקרוא את המאמר דרך שלוש שאלות: מה נשאר מהבית הישן, מה נוסף כדי לענות לתנאי המקום, ואיך החלון והתריס מתווכים בין פנים וחוץ. התשובות נמצאות בפרטים שהמקור בחר להציג, לא בהשלמת מפרט שלא נכתב.
המקור ההיסטורי
"יירוק" ראשון של בניין מגורים בישראל
עיצוב הבית תוך יירוק של בניין קיים, בן קומה אחת, העומד על 90 מ"ר, ב-1980, הוסב בתהליך מורכב לבניין סולרי פסיבי, החוסך אנרגיה. עיצוב חדרים בשל האקלים בחיפה, אשר קר בחורף וחם ובעיקר לח בקיץ, על כן נדרשת אנרגיה רבה, אך מכיוון שהחורף קצר, המערכת שתתוכנן תספק אוורור ותאורה במשך כל השנה וכך תהינה מערכות יעילות וכלכליות.
חידוש הבניין
הבניין הקיים נמצא באזור עירוני צפוף, ומרבית חזיתו הדרומית הייתה מוצללת בחורף ע"י הבניין מדרומה לו, הנמצא במרחק של 7 מ' בלבד (תמונה 1). בנוסף, עיצוב הבית נבנה מבטון דבש בעובי 20 ס"מ ללא כל בידוד, כפי שהיה מקובל אז לבנות בכרמל. על מנת לשמר אנרגיה בבניין היה צורך לבודדו, ובנוסף לתכנן מערכות סולריות פאסיביות, שתאפשרנה קבלת אנרגיה סולרית בקומה הקיימת והמוצללת.
חידוש הבניין כלל תוספת של קומה בשטח של 60 מ"ר על חלק מהגג (בהתאם לאחוזי הבנייה המותרים), וכן גלריה בשטח של 20 מ"ר. היות וטיח החוץ של הבניין היה במצב גרוע ודרש חידוש, הוחלט להוסיף בידוד חיצוני של לוחות קלקר בעובי של 3 ס"מ, כך שקיר הבטון הקיים ישמש כמסה תרמית המבודדת כלפי חוץ. עיצוב חדרים תוך ניסיון לכסות את בידוד הקלקר ע"י טיח על רשת לא צלח, מאחר שבאותן שנים לא נמצאו קבלנים שהיו מוכנים לעשות זאת במחיר סביר, ובמקום זה הוחלט לבנות שכבת בלוקי איטונג בעובי של 7 ס"מ.
מערכת סולרית פסיבית
הקיר החדש של הקומה השנייה והגלריה נבנה בצורה דומה לקיר הקיים, אך תוך מספר שינויים: עיצוב הבית עם עובי קיר הבטון נקבע ל- 15 ס"מ, שהינו העובי המקסימאלי המומלץ למסה תרמית בקיר חיצוני, ובידוד הקלקר נקבע ל- 5 ס"מ, כאשר בלוקי האיטונג שונו לעובי של 10 ס"מ (לפי דרישת הקונסטרוקטור). סה"כ עובי הקיר הישן והקיר החדש הוא כ-30 ס"מ לא כולל טיח.
מערכת סולרית פאסיבית אחת מבין שלוש, שתוכננו בבניין היא מערכת קרינה ישירה – השימוש כולל מערכת של חלון ותריס: חלון הפונה לדרום מאפשר קבלת קרינה ישירה בחורף, אוורור נוחות בקיץ ותאורה כל השנה. עיצוב חדרים תוך הוספת תריסי גלילה לחלון מעניקה הצללה בקיץ, מאפשרת פתיחה מלאה לחשיפת שמש בחורף, ואף תורמת לבידוד לילה של המערכת בחורף. שם המאמר המקורי: "יירוק" ראשון של בניין מגורים בישראל המאמר המקורי:
http://www.baitvenoy.co.il/newsarticle/60,94,758.aspx
שאלות ותשובות
מה היה האילוץ המרכזי באתר המקורי?
המקור מתאר חזית דרומית שהוצללה בחורף על ידי בניין סמוך, לצד בית קיים ומערכת שתוכננה סביב האקלים בחיפה. זהו תיאור היסטורי של המקרה, לא כלל לכל אתר.
איך מתוארת המעטפת הישנה מול התוספת?
הכתבה מציבה את הקיר הקיים, התוספת והגלריה כשכבות של אותו תהליך חידוש, עם הבדלים בחומרים ובעוביים כפי שנכתבו אז. אין לקרוא זאת כהמלצה עדכנית.
האם מדובר בהוכחת הסמכה או במדריך מודרני?
לא. זהו מקור היסטורי שמתאר מערכת סולרית פסיבית, חלון ותריס בבית מסוים. הוא אינו הוכחת הסמכה, מדידה עכשווית, מפרט ביצוע או הנחיה הנדסית.
כתבות נוספות
