ישראלים בתערוכת הרהיטים במילאנו 2011

הדיון בסוגיית קיומו של עיצוב ישראלי הוא דיון העולה תדיר על סדר היום של פנלים למיניהם, ימי עיון, או כנסים. בלי להיכנס לנבכי הנושא המורכב ולשאלת השאלות לגבי מידת הרלוונטיות של עיצוב מקומי בעולם גלובאלי ככלל, גאוות היחידה המאפיינת את האתוס הישראלי יכלה השנה לטפוח לעצמה על השכם עם נוכחות יפה של מעצבים "משלנו" בשבוע העיצוב, ובכלל זה גם כאלה הפועלים כיום מחוץ לגבולות המדינה ומסבים נחת משם. נוכחות זו באה לידי ביטוי בכל מוקדי ההתרחשות בעיר- אם בתערוכה הרשמית בתצוגות של חברות מסחריות ובסלון הלוויין הנכלל במסגרתה, אם בתערוכות שהתקיימו בגלריות ובמוזיאונים, אם באזור "טורטונה" שכבר קנה לו מעמד של מתחם תערוכתי בפני עצמו, ואם באזור "ונטורה למברטה", שעדיין מנסה למצב את עצמו ונכון לעכשיו מאופיין בעיקר כצעיר והקונספטואלי שבחבורה. טעימות מ"מיפוי" של עיצוב ישראלי במילאנו 2011

"תבונת כפיים", תערוכה של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ברובע ונטורה למברטה. 

כ-40 עבודות של סטודנטים מתואר ראשון ושני במחלקה לעיצוב תעשייתי באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", כונסו לתערוכה אותה אצרו פרופ' עזרי טרזי, חיים פרנס, ליאורה רזין ואילנית קבסה. העבודות חשפו עיצוב הבוחן מחדש את מקומו בהוויה התרבותית המתעצבת באמצעות תמה מרכזית- "תבונת כפיים", והוצגו במתחם "ונטורה למברטה" לצד 16 "נבחרות" מבתי ספר ואקדמיות לעיצוב ברחבי העולם שהוזמנו להציג בו.  מתוך העבודות שהוצגו: 

"בין הקווים": מהדו ממד לתלת ממד. יריעת מתכת מחוררת שהפכה למבנה צורני. עיצוב: אופיר זק.  

"אסלי": אורנמנטיקה מזרחית משתלבת עם טכנולוגיה עכשווית. עיצוב: מיכאל צינזובסקי

סולם מתקפל עשוי עץ אלון, מוחזק באמצעות רצועה משוננת. עיצוב: איתי לניאדו. 

גלריה דילמוס, אחת הגלריות הותיקות במילאנו, אירחה במסגרת חגיגת העיצוב השנתית המתקיימת בעיר שתי תערוכות: IX MIRRORS תערוכת מראות של המעצב רון גלעד (פועל היום בניו יורק), ו-UNISON, תערוכה קבוצתית קטנה ומובחרת ,שעל משתתפיה נמנו גם המעצבים יעל מר ושי אלקלעי מסטודיו Raw Edges (פועלים היום בלונדון). 

תערוכתו של גלעד, שהוצגה בקומת הכניסה של הגלריה, הציעה מבט ביקורתי / פואטי / משועשע על אקט ההתבוננות וההשתקפות במראה באמצעות 9 מראות גדולות ממדים נתונות במסגרות עץ אלון. כל אחת מהמסגרות קיבלה "טוויסט" כלשהו, דוגמת שילוב פרט או עיוות צורני, שנועדו לייצג רבדים רעיוניים שהינם מעבר למראה "פר סה", מעבר למהותה הראשונית כאובייקט המשקף את הדמות הניצבת מולו. 

סדרת שרפרפים / ספסלים שעיצבו יעל מר ושי אלקלעי, הופכת את האובייקטים הבסיסיים למלאכת מחשבת של "משבצות" צבעוניות.

קבוצת d-Vision הפועלת במסגרת חממת העיצוב של קבוצת "כתר"

עיצוב: יעל מר ושי אלקלעי

הגדולה מבין ה"נציגויות" הישראליות במילאנו, הייתה תערוכת PROMISEDESIGN, שהציגה כ-60 עבודות של 50 מעצבים, מהם ותיקים ומהם כאלה שהצטרפו לשורות העיצוב הישראלי אך זה מקרוב. התערוכה, אותה אצר המעצב אלי רוזנברג בשיתוף פעולה עם פרופ' ואני פסקא, היסטוריון איטלקי של עיצוב, התקיימה במימון משרד החוץ, ונחלקה לקטגוריות נושאיות: ייצור עצמי, מחקר, תעשייה, קראפט ו"חזרה לפרימיטיבי". ראוי לציין כי אף בשנת 2005 אצר רוזנברג תערוכה שנשאה שם זהה והתקיימה במוזיאון הטריאנלה, ויש רק לקוות כי ה"פאוזה" הארוכה מידי שנפרשה בין השתיים - 6 שנים - לא תחזור על עצמה. 

"כיסא יומי", בעיצוב המשלב מבנה מתכת ועיסת נייר עיתונים. מבנה המתכת פותח בתצורת קורי עכביש תוך יצירת גב/מסך, מעין סכך של חוטי מתכת על בסיס מוטות מתכת מכופפים. עיצוב: טל גור. 

"שעון מניפה" מחוגי השעון מחוברים למניפה המייצרת תנועה תלת ממדית. קריאת הזמן נעשית בדרך המסורתית באמצעות המחוגים, כאשר צורת השעון שמשתנה מידי דקה עם תנועת המניפה מציעה דרך קריאה נוספת וממד ויזואלי חדש. עיצוב: שי כרמון ובן קלינגר, "Studio Ve"

"ירח מלא", כיסא עשוי מעץ לבוד (דיקט) דק המקנה לו חזות קלילה. שימוש ב"קורות" תמיכה רחבות שנדרש בשל מגבלה מבנית של החומר הדק, הפך לשפה האסטטית השולטת בכיסא. עיצוב: סהר בצרי.

ספסל ארוך בריפוד אריג לבד ייחודי בעבודת יד. עיצוב של אילה צרפתי, אריג הלבד פותח בשיתוף עם אמנית הלבד אירית דולמן. 

ב-DESIGNERSBLOCK, תערוכה נוספת שהתקיימה ברובע ונטורה למברטה, הציגו המעצבים טל מור ושלומי אזולאי מסטודיו DAG גופי תאורה גמישים מבוססי תאורת לד. הגופים עשויים מיציקת סיליקון ושלד מתכת פנימי, כאשר גמישותם מאפשרת למשתמשים לשחק עם "תנוחתם" ולשנותה. 

בגלריה רוזאנה אורלנדי (Spazio Rossana Orlandi'), גלריה נחשבת הממוקמת במבנה מילאנזי טיפוסי ושובה לב, ייצגו את העיצוב הישראלי המעצבים עזרי טרזי, דוד אמר, ומותג העיצוב TALENTS DESIGN, המנוהל אמנותית ע"י האדריכל גל גאון, הציג חמישה מוצרים מעוצבים משל טל גור, דור כרמון, אביעד משאלי, ג'וי ואן ארבן, ושמואל בן שלום.

שולחן Thermal Earth שעיצב עזרי טרזי: משטח בעל קונטור משונן משהו, עשוי בחיתוך לייזר מארבעה סוגי עץ מלא בגוונים שונים ומדמה בכך מראה של תבנית נוף מצילום אוויר. 

כורסת "פרה משוגעת" בעיצובו של שמואל בן שלום.

"ז'וז'ו" עיצוב משעשע למתלה מעילים: יציקה קרמית וזיגוג מטאלי. עיצוב: דור כרמון.

עיצוב: מיכאל צינזובסקי

שולחנות מסדרת "ריימונד" של המעצב דוד אמר: עיצוב המושתת על מרכיבים בסיסיים - לוחות עץ ופרופילי  מתכת (אלומיניום) כרגליים, שאופן חיבורם אלה לאלה באמצעות מערכת מחברים פשוטה, מאפשר ליצור וריאציות צורניות מגוונות.

ייצוג ישראלי לא נפקד גם מקולקציות של חברות מסחריות מובילות. אחר אריק לוי ורון ארד, שעיצובים משלהם הפכו מזמן לחלק מקולקציות קבועות כבר קשה לעקוב, כך שמרחיב את הלב היה לפגוש חתימות יד חדשות, כמו, למשל, שולחנות שפיתח המעצב איתמר בורשטיין בשיתוף פעולה עם  חברת VIA, צרפת, ונכללו בתצוגה שלה באזור טורטונה, ובקולקציה של חברת קפליני, שהוצגה אף היא באזור טורטונה, "נפגשו" כורסת הטרון שעיצב דרור בן שטרית (פועל בניו יורק) בהשראת הסרט "אווטר", ו- POH של המעצב רפאל נבות (פועל בפריז) - יחידה שאינה מגדירה פונקצית שימוש מדויקת, אך יכולה לענות על צרכים מגוונים, ומזכירה בעיצובה גלשן או קנו, שחזותו האורגנית נוצרת מ"טלאים" של חתיכות עץ גס, ישן וחדש.

שולחן FLEX, עשוי עץ אגוז אירופי ושני סוגי עץ לבנה בשיטת כיפוף חדשנית.  איתמר בורשטיין לחברת VIA

שולחן PENTAGON, רגלי עץ אלון ומשטח עץ מעובד צבוע. חמש רגליים זהות מתחברות תוך יצירת נעילה גיאומטרית, ונעילה גיאומטרית נוספת מחברת אליהן את המשטח. עיצוב של איתמר בורשטיין לחברת VIA. 

לכבוד שנת היובל של תערוכת הרהיטים, נערכה במסגרת סלון הלוויין תערוכת מחווה 50:50, שנועדה להציע מבט אל העתיד. בין 10 קבוצות העיצוב שהוזמנו להציג בה נכללה קבוצת d-Vision הפועלת במסגרת חממת העיצוב של קבוצת "כתר", שהציגה את "אולטרה-גאמה" - מיצב שהורכב מחמישה גופי תאורה גדלי מידות שבחלקם העליון הותקנו פנסים משולבי תאורת לד צבעונית הניתנים לתכנות. הרעיון שעמד בבסיס המיצב המסקרן למראה הוא שבעתיד יתגלו גלים שתדירותם אינה מוכרת לנו עדיין, ועולם חדש של אפשרויות שימוש בקרניים ייפתח אז בפני האנושות, כמו, למשל, מעצבים שהינם "מעצבי רגשות ומצב רוח".   

מתוך מגזין בית ונוי 119: "ישראל - מילאנו"

יצוב: שי כרמון ובן קלינגר, "Studio Ve"