אדונית החוויות

#fids434- 1#     

אף על פי שכבר כמה שנים אני כותבת על אדריכלות ועל עיצוב, את הביטויים: "מקצב של פרויקט" או "חוויה כלל חושית", אני שומעת בפעם הראשונה מהיפיפייה הצעירה ליאת מרום שנקודת המבט שלה בנוגע לעיצוב שונה מהמקובל.

כאשר ליאת משוחחת אתי בהתלהבות כל-כך גדולה על עיצוב בכלל ועל הפרויקטים שלה בפרט, קשה להאמין שמדובר בבחורה שהקפידה שהתלתלים יסתירו את פניה משום שהסמיקה בכול פעם שהיא עלתה לדבר מול קהל. מאז עברו, לא הרבה שנים כמו הרבה פרויקטים - ובזכות הישגיה הרבים, ליאת מאמינה שיש לה משהו חדש להציע.

פרויקט: מעבדת המחשבות. צלם: אילן נחום.

מדוע בחרת דווקא במקצוע הזה?

במשך שנים רבות חשבתי שאלמד פסיכולוגיה משום שאני אוהבת אנשים... הם מסקרנים אותי. בסופו של דבר, הבנתי שהדרך שלי להגיע ולגעת באנשים היא באמצעות היצירה והעיצוב. העיצוב קשור בקשר הדוק לפסיכולוגיה, משום שההצלחה של פרויקט מושתתת בראש ובראשונה על הבנה מעמיקה של הנפש.

במפגש הראשון שלי עם הלקוחות אני שקטה מאוד משום שאני רוצה להרגיש ולשמוע מה יש להם להגיד, חשוב לי להבין אותם. על פי תפיסת עולמי אני לא מעצבת רק חלל אלא חוויות ותחושות שמתאימות לאופי הלקוח ולקהל היעד שישהה בחלל הזה.

פרויקט: מעבדת המחשבות. צלם: אילן נחום.

את עובדת לבד או משתפת פעולה עם בעלי מקצוע נוספים?

אני תמיד מקפידה ומעודדת שיתופי פעולה עם מעצבים תעשייתיים, מעצבים גרפיים, אמנים וכדומה. סיעור המוחות המפרה וגם זווית ההסתכלות השונה של כל מי שמשתתף ביצירה, בסופו של דבר מביאים לתוצאה ייחודית ומעניינת שמתפתחת כל הזמן. אני לא מאמינה בלקנות רק מוצרי מדף, אלא בייצור אישי המותאם לאופי הפרויקט.

#fids434- 4#  

איך בפועל מתרחש התכנון?

אנחנו יושבים בסטודיו עם כל האינפורמציה שקיבלנו מהלקוח, עם המחשבות ועם התחושות שספגנו מהאתר. באמצעות סקיצות ידניות ושרטוטים על גבי שרטוטים, אנחנו מתחילים לשחק עם החלל, עם הדמיון ועם ההיגיון בסופו של דבר מדובר בזוויות הסתכלות רבות ושונות על אותה סיטואציה. מה שמוביל לחלל עשיר בפרטים ומעורר חושים בעל מקצב ייחודי משלו.

פרויקט: מעבדת המחשבות. צלם: אילן נחום.

ראיינתי הרבה אדריכלים ומעצבים וזו פעם ראשונה שאני שומעת את המילה "מקצב" בהקשר של תכנון?

תסכימי איתי שלכל אדם יש קצב משלו, יש אנשים אנרגטיים ויש אנשים רגועים, יש קצב מונוטוני או סוער, ההתאמה המושלמת בעיניי היא התאמה בין הקצב של הלקוח ושל קהל היעד לבין המקצב של החלל. ההתאמה הזו עונה על השאלה המהותית - איזו חוויה אנחנו רוצים ליצור?

אני יכולה לעצב חלל עבודה במרכז תל אביב שהקצב שלו יהיה חזק ומהיר, קצב שגורם לאנשים לזוז

ולהתקדם כל הזמן. לעומת זאת, אני יכולה לעצב חלל עבודה שהקצב שלו יהיה איטי ורגוע מאוד, מעין אי של שקט למחשבות וליצירה בתוך שיגרה אורבנית עמוסה.

המקצב של הפרויקט מגיע אמנם מאופי הלקוח, אבל גם ההיסטוריה והסביבה של המבנה משפיעים עליו.

אפשר לומר שאני לוקחת את הקצב של המקום, את הקצב של הלקוח ואת החוויה שאני רוצה ליצור  ומתרגמת אותם לצורה, חומר, צבע, טקסטורה, אור, סאונד ואפילו ריח.

הסימטא, בר שכונתי. צלם טל זנזור.

באיזה חומרים את אוהבת להשתמש?

Raw materials  - אני אוהבת מאוד חומרים בתצורתם הגולמית, כאלה שאינם מעובדים וקסמם טמון באותנטיות שלהם. יש פרויקטים שלמים שאני מעצבת רק עם חומרים טבעיים, פשוטים או ממוחזרים. ובלי שום קשר, אני פריקית של "דיטיילס", הפרטים הקטנים שממלאים את החלל הם הדיוק שקושר את הכול יחד ליצירה אחת שלמה. 

משרדי מוסקוביץ רואה חשבון. צלם ערן לוי.

 זה נכון שמעולם לא היית שכירה?

כשסיימתי את הלימודים בשנקר האדריכל עדי וויינברג, שהיה בזמנו מרצה שלי ודמותו השפיעה עליי מאוד, העביר אליי את תכנון הדירה הראשונה שלי, דירה מקסימה ביפו. אני זוכרת שאמרתי לו "מה? אני לא יודעת כלום". והוא אמר "תקפצי למים"... אז פשוט התחלתי לשחות. מאז הפרויקטים התגלגלו אחד אחרי השני וכל יום אני אומרת תודה!

#fids434- 8#  

בין כל הפרויקטים את ממשיכה ללמוד וללמד ללא הפסקה: לימודי עיצוב מבנה וסביבה בשנקר, לאחר מכן התמחית במשרד לאדריכלות ירוקה בלונדון– Eco Logic Studio, משם המשכת ללימודי אדריכלות והיום את מסיימת

לימודי Nlp  - פסיכולוגיה פרודוקטיבית. במקביל את מרצה לאדריכלות ירוקה ועיצוב פנים במכללות השונות. אפשר לומר שאת והאקדמיה זה סיפור אהבה?

אני חוקרת בנשמה. אני לא חושבת שאפסיק ללמוד לעולם. כמרצה אני זוכה למפגשים מעניינים עם  מוחות מבריקים של סטודנטים שמפרים אותי ללא הפסקה. 

אנחנו חיים בעידן שמתפתח ומשתנה כל הזמן, כך גם בסטודיו, אנחנו מותחים את הגבולות של מה שכבר קיים ומה שיש לשוק להציע. אנחנו בוחנים שוב ושוב את המהות בכול נושא ובכול פונקציה כדי להגיע לפתרון יצירתי ומדויק לצרכים שמשתנים מפרויקט לפרויקט.

פרויקט: תומס, פאב מסעדה. צלם: חן דמארי

מה המדד שלך להצלחה?

אני שמה פוקוס גדול מאוד על ה"אפטר אפקט". סיום התכנון והעיצוב הוא הרי יריעת הפתיחה עבור הלקוח.

 אם בבר "הסימטא" בתל אביב, מרגע פתיחת המקום הקהל זולג פנימה מרחוב דיזינגוף, באופן טבעי וללא הפסקה. אם ב-‏ XPIRYENS חממת הרעיונות שעיצבנו, סטרטאפיסטים פיצחו את האפליקציה תוך חודשים ספורים.

אם ב-‏ INVESTING ACADEMY הסוחר בשוק ההון הכפיל את מספר העסקאות שהחברה סגרה בשנה... אז אני יודעת שהצלחתי!

לפרויקטים נוספים של ליאת מרום לחצו כאן

לדף הפייסבוק לחצו כאן