אדריכלות

תוכו כברו

מעטפתו הנקייה של הבית שתכנן סטודיו לוי חמיצר כמענה לבקשת דיירים שוחרי מינימליזם, מגלמת גם את המתרחש בתוכו פנימה: צבעוניות מונוכרומאטית, צמצום חומרי, ואור יום המהווה חומר לכל דבר מייצרים חלל תמציתי ואפילו זני משהו

מערכת בית ונוי

14 דקות קריאה

24-04-2016

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

חזיתו הקדמית של הבית: קומפוזיציה של נפחים נקיי קווים, ותהליך כניסה מזמין הנובע ממיקומו שנקבע נמוך ממפלס הרחוב. פתח במבואת הכניסה החיצונית מאפשר להישיר מבט עד מרחב החוץ והבריכה.

את מופעו המינימליסטי של הבית שתכננו האדריכל דולפי לוי והמעצבת עדי חמיצר בעמק חפר, קשה להחמיץ- מבנה מדויק הנרקם משלושה גושים לבנים ונקיי קווים. למרות שהסגנון התקבע בשנים האחרונות כמגמה רווחת, במקרה דנן, אומרים לוי וחמיצר "המבניות המינימליסטית נטוותה כמענה לבקשת הדיירים ולא כנהייה אחר הטרנדי והעכשווי. ה'פשטות' והמינימליזם הולמים את אופיים, את תפיסת עולמם, ואת אורח החיים שהם מנהלים וניהלו מאז ומתמיד". בתוך כך, גם הפרוגראמה הייתה 'מינימליסטית' מבחינת דרישות. למעט הגדרה נחרצת לצבעוניות מונוכרומאטית של גוון לבן עם "תיבולים" של שחור ואפור, ובקשה לייצר חדרי ילדים קטנים יחסית עם מרחב משותף ש"ימשוך" אותם החוצה לבלות יחד, ניתנה ללוי וחמיצר יד חופשית ותהליך התכנון זרם כדיאלוג פורה ונעים.

מבואת הכניסה החיצונית, מבט מבחוץ.

המגרש הגדול (4 דונם, חלק מנחלה) עליו נבנה הבית ממוקם בין כביש ראשי לבין מרחב של טבע פתוח, ושטחו המלבני-מאורך הולך וזורם מטה מדרום לצפון בשיפוע הדרגתי קל. בהתייחס לנתונים אלה התגבש הרעיון האדריכלי שהפנה את המבנה אל המרחב הירוק הנפרש מולו, וקבע את העמדתו נמוך מעט ממפלס הרחוב תוך יצירת תהליך כניסה מזמין העובר דרך גינה קדמית מטופחת. כך, בעוד החזית הקדמית הפונה אל הרחוב סגורה יחסית ומיקומו הנמוך של הבית "ממתן" את נוכחות חזותו הלבנה בסביבה הכפרית הסובבת אותו, החזית האחורית מאופיינת בפתיחות רבה ומנצלת עד תום את מלוא מראות הגן, הבריכה והטבע המשתרעים נכחה.

גרם המדרגות והקיר הנמוך שתוחם את מהלכו התחתון כעין קונזולה המגדירה אזור מבואה.

3 מבט "הפוך" מתוך חלל הפנים אל עבר השביל המוליך אליו.

הקונספט הצורני הושתת על קומפוזיציה של נפחים המקושרים ביניהם באמצעות פטיו, כאשר כל נפח מכיל ומשרת פונקציה אחרת. לוי וחמיצר: "תפיסת העולם שלנו היא בתים 'שעובדים', שקל לחיות בהם. הנקודה הכי משמעותית מבחינתנו היא כשהפונקציונאליות מתמזגת עם הקומפוזיציה, וההתמזגות הזו היא, למעשה, הבית".

חלל המדרגות: מדרגות ברזל שחורות, מעקה שקוף, וקרני שמש החודרות מבעד פתח בחלקו העליון משרטטות דיגומים גראפיים על הקירות והרצפה. ריצוף הקומה בוצע בבטון מוחלק וקירותיה לבנים.

גרם המדרגות והקיר הנמוך שתוחם את מהלכו התחתון כעין קונזולה המגדירה אזור מבואה.

את שביל המעבר היורד אל הבית חותמת מבואה חיצונית, ופתח שקוף הקבוע לצד הדלת ומאפשר להישיר מבט החוצה את חלל הפנים עד הבריכה והמרחב הירוק שמעבר לה, מהווה רמז לבאות. עם הכניסה פנימה מסתבר כי "תוכו כברו", כאשר ניקיון החוץ המעטפת אכן ממשיך כאן כמרחב הנקרא בבהירות ומייצר שקט בעיניים- צבעוניות מונוכרומאטית, צמצום חומרי, ואור יום טבעי המגיע מפתחים גדולים ומשרטט דיגומים גיאומטריים על פני הקירות והרצפה, חוברים למארג תמציתי מהודק, חף מאלמנטים מיותרים ואפילו זני משהו.

במעבר אל האזור הציבורי חולפים על פני פטיו המחבר בין שני הנפחים שאף "מרחיק" בכך את הבית הסמוך ובשטחו משתלבת במת דק עם ג׳קוזי.

חלוקת החלל נפרשת על שתי קומות+קומת מרתף (ראה תכניות), וגרם המדרגות המחבר ביניהן ממוקם כמו על קו התפר בין שני נפחי/ אזורי קומת הכניסה. בחלק העליון של חללו הגבוה משתלב פתח המחדיר פנימה אור יום טבעי, וקיר נמוך התוחם את מהלכו התחתון (המוביל לקומת המרתף) מהווה מעין "קונזולה" שמגדירה אזור מבואה. קומת הכניסה מכילה אזור ציבורי הממוקם בעומקה ונפתח במלואו אל החוץ, יחידת הורים וחדר עבודה הממוקמים בחלקה הקדמי משני עברי הכניסה, ופטיו המחבר בין שני הנפחים. במעבר לאזור הציבורי חולפים על פני הפטיו שקיומו כמו מרחיק את הבית הסמוך ומזכה את העוברים בתחושת חוץ מצד זה של הבית, ופטיו נוסף משתלב גם בצדו השני, ביציאה מפינת האוכל.

איזור הסלון שבחלל המגורים: שקיפות, מינימליזם וקשר הדוק עם החוץ. תאורה: "טריגון ים".

הקומה העליונה מכילה את חדרי הילדים שתוכננו כסוויטות קטנות עם חדרי רחצה צמודים, כששניים מהם חולקים מרפסת משותפת הפונה לכיוון צפון ובחדר השלישי ישנה מרפסת הפונה לכיוון מערב. בתוך כך, כל חדרי הקומה נהנים מקשר אל החוץ, ובהתאם לבקשת הפרוגראמה הם חובקים חלל מרכזי המהווה פינת משפחה נעימה לפעילויותיהם המשותפות. קומת המרתף כוללת בשטחה חדר משחקים וקולנוע, מקלט, חדר רחצה נוסף, ויציאה אל חצר אנגלית המשמשת כפטיו נעים.

המטבח שבחלל הציבורי: יחידת אי שחורה, יחידת קיר המכילה אחסון ומכשירי חשמל, ומעין "גומחה" המכילה את משטח העבודה והכיור וארונות עליונים. המשטח הרחב במיוחד וחזיתות הארונות העליונים עשויים קוריאן לבן. מטבח: "סמל" .

איזור הסלון שבחלל המגורים: שקיפות, מינימליזם וקשר הדוק עם החוץ. תאורה: "טריגון ים".

פלטת הצבעים והחומרים נשענת על הגוונים שהוגדרו ומייצרת מסגרת חלל מובחנת מאד: ריצוף קומת הכניסה בוצע בבטון מוחלק, בחדרי השינה משמש פרקט לבן אטום, קירות הבית נצבעו בלבן, הפתחים הגדולים, שמרביתם ויטרינות, נתונים במסגרות אלומיניום שחורות, וגרם המדרגות המלווה במעקה שקוף בוצע מברזל שחור. התאורה בבית מתבססת על גופים שקועים וצמודי תקרה ללא כל שילובים דקורטיביים, ונקודות הצבע המועטות שמשתלבות בחלל מגיעות מפריטי הריהוט שאף הם שולבו "במשורה".

3 מבט "הפוך" מתוך חלל הפנים אל עבר השביל המוליך אליו.

המטבח משלב קיר ארונות המכיל מכשירי חשמל אינטגראליים, יחידת אי שחורה, ואזור כיור+ משטח עבודה. אזור זה נתון במעין "גומחה" שהתקבלה מקורת גבס עליונה הזורמת כרצף המשכי מקיר הארונות, כשהיא מעמיקה אותו ואגב כך מייצרת נפח מתאים למשטח עבודה נדיב ממדים בעומק 90 ס"מ. המשטח, כמו גם הכיור המוטמע בתוכו כחלק בלתי נפרד, חיפוי הקיר מעליו וחזיתות הארונות העליונים, עשויים קוריאן המקנה מופע מהוקצע למשעי, והחזיתות האחרות עשויות MDF בגימור צבע לבן אטום.

רצף ויטרינות במסגרות אלומיניום שחורות מייצר בחלל הציבורי חזית שקופה הנמשכת מקצה לקצה וחושפת את מלוא מראות החוץ. פתחים: "אפקס".

יחידת ההורים נהנית מיציאה ישירה אל הפטיו שבשטחו משתלבת במת דק שבמרכזה ניצב ג'קוזי מפנק, והיא נחלקת לאזורי שינה וארונות. את ההפרדה ביניהם מייצרת יחידה בנויה שצדה האחד משמש כגב מיטה, צדה השני פונה לאזור הארונות, ומשני עבריה ישנם מעברים נוחים אליו. חללו תוכנן בהתאמה למעברים אלה כך שכל אחד מהם "פוגש" יחידת ארונות פינתית ובמרווח בין השתיים קבועה הכניסה לאזור הרחצה.

12-13 יחידת ההורים שבקדמת קומת הקרקע: יחידה בנויה מפרידה בין אזורי השינה והארונות תוך יצירת מעברים נוחים אליו. כל אחד מעבריו כולל יחידות אחסון פינתיות שביניהן ממוקמת הכניסה לחדר הרחצה. נגרות: "באום נגרות בע"מ", ריצוף פרקט: "פרקטים".

מרחב החוץ הנפרש לעין מהאזור הציבורי משתפל קלות בקצב נעים ומעניק תחושת אינסוף כלשהי. ביציאה ממנו ישנו דק עץ המשמש כרחבת ישיבה, שממנה ממשיך השטח "לרדת" אל רחבה מרוצפת בקדמת בריכת שחייה שתכנונה כבריכת גלישה מייצר משטח כחול שלאחריו משתרע מרחב טבע ירוק. אלה, למעשה, הם כתמי הצבע העזים ביותר בסיפורו של הבית שגובש ונארג בהתאמה מדויקת לצרכי דייריו ולהעדפותיהם האסתטיות, ואכן מגלם מפגש של קומפוזיציה ופונקציונאליות- בית "של שקט", שאור טבעי מהווה בו חומר לכל דבר וגונו הלבן אך מעצים את איכויות חלליו ואת נוכחות הסביבה הכפרית.

החלל המשותף שבקומה העליונה: כל חללי החדרים תוכננו כסוויטות קטנות וכולם פונים למרפסות המעניקות קשר עם החוץ גם בגובה.

מרחב החוץ שקבע, למעשה, את העמדת הבית כך שייפתח אליו. רחבת דק ביציאה מהחלל הציבורי, ירידה קלה לרחבה מרוצפת התוחמת בריכת שחייה שתוכננה כבריכת גלישה, וירידה קלה נוספת לשטח ירוק המשתרע בהמשך.