עיצוב תאורה בתערוכת יורולוצ'ה

יורולוצ'ה, תערוכת התאורה המתקיימת אחת לשנתיים לצד תערוכת הרהיטים במילאנו, שבה והוכיחה גם השנה את ההתרחשות הדינאמית שמאפיינת את התעשייה היצרנית בתחום, ואת המקום שהוא תופס בעולם העיצוב והאדריכלות. 479 חברות יצרניות התפרשו על שטח של 41.417 מ"ר, ולא בכדי, אגב, מוקמו אולמות התאורה בסמיכות פיזית לאולמות שהוקדשו למרחב המשרד, בו החשיבות המיוחסת לנושא הינה רבה במיוחד, בשל המודעות להשפעתה על האדם, ובתוך כך גם על תפוקת/יעילות עבודה. 

ללא חידושים מסעירים, אך כן עם תנופה ופיתוח של מגמות שכבר נצפו בתערוכה הקודמת, אל יורולוצ'ה 2011 ניתן להתייחס כאל עוד עליית מדרגה ב"תהליך מתגלגל" שהחל לפני מספר שנים, כאשר בתקופת זמן קצרה יחסית חווה תחום התאורה את "הבאתה למנוחות" של נורת הליבון ואת חלון ההזדמנויות שנפתח עם הופעתן של נורות הלד. שני גורמים אלה, לצד תפיסה אקולוגית ההולכת ותופסת תאוצה ועידן טכנולוגי מתקדם, הם המחוללים העיקריים של סצנת אור פעילה, מאותגרת רעיונית ומגויסת לחיסכון באנרגיה.

מטבע הדברים, בתחום שצריכת אנרגיה היא חלק בלתי נפרד ממהותו, מפנה תעשיית האור מאמצים ומשאבים להתייעלות אנרגטית כאשר ההתמקדות היא בפיתוח מקורות אור משופרים שיש בידם לספקה. בתוך כך, לצד שיפורים ושכלולים יעילים של נורות מסוגים שונים, דוגמת נורות PL קומפקטיות בעלות יכולות משופרות, אין ספק שהכתר שייך לנורות הלד. רק  שש שנים עברו (יורולוצ'ה 2005) מאז עשתה הדיאודה הקטנה כניסה מסיבית (ניצנים שלה נראו עוד קודם לכן) לתערוכה והפעימה את לב המבקרים ביכולות ובנתונים שהביאה עמה, ודומה כי מטבע הלשון ההולם "במהירות האור" מקבל כאן משנה תוקף תרתי משמע, כשהוא מיטיב לתאר את השינויים שחוללה. אמנם בפיתוח המושקע בה לא נאמרה עדיין המילה האחרונה וחברות יצרניות בתחום ממשיכות ומשלבות ידיים בדרך להשגתה, אך כבר כיום מדובר על נורות בעלות מסירת צבע טובה מבעבר המהוות מקור אור בפני עצמו, מאפשרות יישומים שלא נראו בעבר, ושלא לדבר על החיסכון המושג עם השימוש בהן. 

המוצנע והגלוי  

בשנה ה-26 לקיומה, מילות המפתח שהובילו את התערוכה היו אווירה, אפקטים או תרחישי אור, והתצוגות חשפו תעשייה המבקשת לייצר אותם ומתבססת רעיונית על תפיסת האור כחומר לכל דבר- הן ביכולתו לייצר אווירה ולהעצים את איכויותיו הארכיטקטוניות של החלל/מרחב, והן ביכולת השפעתו על הגורם האנושי. "בגדול" ניתן לדבר על שני כיוונים עיקריים: מחד, הפחתה צורנית עד כדי הצנעה מוחלטת של מקורות האור בתוך קווי מתארו של החלל כחלק בלתי נפרד ממופעו הארכיטקטוני, ומאידך התייחסות אל מקור האור כאל אלמנט הבונה נקודות התייחסות ממוקדות במרחב. 

תפיסת ההצנעה, בעלת בסיס אדריכלי מובהק, באה לידי ביטוי בהיצע של פתרונות מבוססי טכנולוגיות מתקדמות, כך שקיום מקורות האור לא נודע ורק האפקט המופץ "עושה את העבודה": למשל, גופים המשתלבים במסה המבנית באורח הומוגני, או מערכות מודולאריות של פסים משולבי גופים לאורכם, שמותקנים כתעלות בתוך קירות/תקרות כחלק בלתי נפרד מהם. הכיוון השני, המוכר והדקורטיבי יותר במהותו, מבקש דווקא להדגיש את נוכחותם של גופי התאורה, אם כמרכיב עיצובי- אסתטי "פר סה", ואם כליווי/הדגשת אלמנטים מבניים, דוגמת התקנה של מקבץ גופים זהים על הקיר/תקרה, תוך יצירת קומפוזיציות מוארות כמוקדי עניין בחלל. לצד אלה ניתן לראות גם כיצד טכנולוגיית ה-RGB היא הכוהנת הגדולה של יצירת אווירה, כשהיא משולבת עם גופי הלד הקטנים, כמו גם עם מיני טכנולוגיות הפעלה חכמות, ומחוללת פלאות של תרחישי צבע בחלל.  

עיצוב וחומר

במישור העיצובי חשפה יורולוצ'ה מגמות גראפיות בדמות קווים גיאומטריים ומצולעים, סילאטות דקות ומעודנות, וכן צורניות אורגנית-זורמת, והמישור החומרי פרש קשת רחבה ביותר של שימושי חומרים ועיבודים מעניינים- החל ממסורתיים ורווחים כזכוכית ומתכות, וכלה בחדשניים כסיבי פחם, קוריאן, סיליקון וכד'. בין הגופים יש שמשלבים יותר ממקור אור אחד לקבלת איכות הארה אופטימאלית, דוגמת לד+ פלורסנט או הלוגן; בגופים בעלי אפשרות כוונון מדובר על יכולות משופרות המאפשרות "למקם" ביעילות את אפקט האור בהתאם לרצון ו/או הסיטואציה; ורבים מהגופים האייקונים המוכרים עברו הסבה שנועדה להתאים להם נורה חסכונית.

ככלל, בעולם שנפרד מנורת הליבון שכיכבה במרבית הגופים השייכים לקטגוריה הדקורטיבית, האתגר בעיצוב תאורה מתמקד במידה רבה ב"ביטול" הממד הקר/טכני שנקשר עד עתה לנורות כלד או פלורסנט, ובמציאת דרכים לשילובן בגופים דקורטיביים כחלופה טובה לנורת הליבון, שסביב תצורתה ותכונותיה נרקמו, למעשה, רבים מקווי העיצוב.

לדוגמה, להבדיל מהנורה ה"מנוחה" שאפשרה פיזור אור של 360 מעלות, פיזור האור של נורת הלד הוא מצומצם יותר, ושילובה בגופים ככלל, מחייב פתרון "פיזי" ראוי לשחרור החום הנוצר, דהיינו- יצירת פתח כלשהו המבטיח אותו. נתונים אלה מאתגרים פרשנויות חדשות של חומר וצורה, כגון שימוש בחומר עצמו לשילוב הטכנולוגיה ולתמיכה בה, ויש לשער שככל שהיא תשתלב יותר בגופים דקורטיביים, כך אנו עתידים לפגוש חידושים במישור זה. כאמור, המילה האחרונה בתחום עדיין לא נאמרה, אך יודעי דבר גורסים שהיא קרבה ונראה שיש למה לחכות.