עיצובי כיסאות

"כסא" על פי מילון אבן שושן הוא "רהיט לישיבה לאדם,עשוי על פי רוב ארבע רגלים,טבלת–מושב אופקית וגב למשענת". ואולם, על פי מעצבי כל הזמנים, הכיסא שהפך טבעי כמעט כמו צל בעבור "האדם החושב", הוא סוגיה פתוחה המזמינה למעשה של יצירה. הכיסא הוא אובייקט שימושי בסיסי, ויש לו גלגול היסטורי ארוך המלווה את האדם עוד מהיום שבו החליט להתרומם מעט מהאדמה ולשבת על אבן. מאז החל החיפוש אחר הכיסא המושלם, חיפוש ארוך ותמידי.נראה כי מאז עמד האדם על דעתו, מיד רצה לשבת וייצר לעצמו כיסא/מושב שימושי מלוחות או מענפי עץ מזדמן. במקביל לעיצוב הפונקציונלי הפשוט והגס אצל פשוטי העם, התרחשה תמיד עשייה אמנותית ומושקעת ליצירת כיסאות מפוארים למורמים מעם. כיסאות אלה, ממש כמו פריט פיסולי, הביעו נוכחות אמנותית לכל דבר: כל רגל מסותתת ביד, מגולפת באין ספור צורות ותורמת תרומה דקורטיבית גדולה לחלל כולו.

לקראת המאה ה-20 נולדו הרעיונות הסוציאליסטיים הגדולים והמהפכה התעשייתית, ובהמשך, בשנות ה-30, הטביעו  המעצבים המודרניסטים את חותמם על ההיסטוריה של העיצוב בחפשם כיסא טוב יותר בעבור ההמונים. עם הרעיון של "פחות זה יותר", אותו ביטא מיס וואן דר-רואה, חיפשו המודרניסטים עיצוב פונקציונלי שיתבסס על חומרים זמינים מתאימים לפס ייצור נוח, ויאפשר לכל אדם לרכוש כיסא במחיר שווה לכל נפש. ככלל, עיצוב כיסא הוא אחד האתגרים הקורא לכל מעצב להתמודד עמו, שכן מדובר בסוג של "מהות תמציתית" שבהתאם לייעודה כאובייקט פונקציונלי בסיסי צריכה להכיל  מכלול מרכיבים ביחידה אחת- נוחות ארגונומית, יציבות וחוזק מבני, בטיחות עמידות ראויה לצד אפשרות לניוד קל, וכמובן צורניות אסתטית.  בתוך כך ניתן למצוא גלריה של כיסאות, שעוצבו במאה שעברה ואף לפני כן, והפכו לאייקונים המבוקשים גם היום, דוגמת הכיסאות של THONET בעלי המושב הקלוע בקליעה וינאית, כיסאות העץ והמתכת של אלור אלטו, של מרסל ברויאר, מיס ואן דה רואה, איילין גריי ואחרים. לצדם, קיימת שורה של אייקונים מההווה - כיסאות של מעצבים מובילים בני זמננו, שעם הופעתם כבשו להם מקום בפסגת הנחשקות, כמו, למשל, כיסא הספגטי שעיצבו האחים קמפנה מברזיל, "מדמואזל" של פיליפ סטארק,כיסאות של טום דיקסון, רוס לבגרוב, מריו בליני ועוד. הלך הרוח הכללי ששורר כיום בשדה הכיסאות מאפשר פלורליזם, וכך ניתן למצוא עיצובים גרנדיוזיים בדמות כיסאות דרמטיים לצד כאלה שהינם מינימליסטיים מאד, כיסאות שזורים במגע של הומור, כיסאות פיסוליים שחזותם הדקורטיבית הופכת אותם לאובייקט קישוטי שהינו מעבר לפונקציה,כיסאות שעיצובם משלב גימיק או הפתעה וכד' - שדה רחב ופתוח ליצירתיות המעצבים. "החיפוש העיצובי מתבטא בין השאר בחומר, בטכנולוגיות, בעשיות חדשות או במסר שיש למעצב להגיד", אומר המעצב אלון רזגור (מנכ"ל הסטודיו לעיצוב "אלון רזגור" בתל אביב). עם זה, בולטת תנועה פורצת דרך השואפת לפשטות. "לא הפשטות הפונקציונלית של שנות ה-30 ,אלא פשטות  רעיונית של מינימום צורך", מסביר רזגור, "השאיפה היא להגיע אל תמצית הנוסחה הארגונומית המושלמת ולהגיש אותה כמו שהיא. החיפוש הוא לא רק בצורות הנקיות אלא בצורות אורגניות נכונות ובעשייה תקינה".מזווית אחרת - עיצוב כיסא כרעיון חברתי ואקולוגיהעיצוב מביא אתו את הרעיון האקולוגי של חיסכון בחומר ושל שאיפה שלא לייצר בלי סוף, דבר המחזיר אותנו אל ימיו הראשונים של הכיסא, אל פשוטי העם שהיו בונים אותו לעצמם, פשוט כדי לשבת עליו.העיצוב מביא כאן רעיון רוחני ולפיו אין ליצר בלי הגבלה ויש להוריד את העיצוב מההגיגים הגדולים שלו ולשוב לעצב מוצרים שימושיים.המעצבים הדוגלים בכך משתמשים באמנותם כסיסמוגרף חברתי ומתריעים על העוולות ועל האלימות המופנות כלפי הסביבה. לכן, הם עושים שימוש בחומרים שאינם מזיקים לאדם ולסביבה כמו צבעים לא רעילים, ובתהליכי עיבוד לא מזיקים. גם הבחירה הנבונה של  חומרי הגלם עצמם מקבלת משמעות גדולה: אם מדובר בעץ, למשל, לעולם לא יהיה זה עץ מיערות הגשם אלא עץ שמלכתחילה נועד לתעשיית הריהוט ומגיע מ"יער משקי". גם המיקום הגיאוגרפי של מקור החומר יובא בחשבון כדי לחסוך את כל האנרגיה והבזבוז הכרוכים בהובלה. "דבר נוסף שחשוב להביא בחשבון", מציין המעצב התעשייתי יאיר אנגל, "הוא שהחומרים הידידותיים לאדם ולסביבה יהיו מיוצרים ב'סחר הוגן' משום שקשה לחשוב על מוצר אקולוגי הנוצר בתנאי עבדות". באותה מידה משודרג הרעיון המודרניסטי של עיצוב תעשייתי פונקציונלי, והשאיפה היא לייצר את המבנה האולטימטיבי המאפשר לכיסא אורך חיים. כבר לא "השתמש וזרוק" אלא Made to last - מיוצר היטב כדי לשמש לאורך זמן. זאת ברוח של "עיצוב לקיימות" - Design for sustainability."במקום להתקיף את הנזקים האקולוגיים במבצע בזק כמו למשל בהסתגפות חד פעמית של דיאטה, אנחנו מחפשים את אורח החיים הסביבתי הנכון", מסביר אנגל, המגדיר עצמו "מעצב מקיים" ועוסק בעיצוב ובייעוץ לאיכות הסביבה."אם התפיסה העיצובית הרגילה, המתחשבת באקולוגיה, מחפשת להיות כמה שפחות מזיקה לסביבה ושיהיה אפשר למחזר במידת מה את החומרים, הרי שתפיסת העיצוב הטוטאלית של 'יציבות בת קיימא' רואה את העיצוב כסוג של ליסינג: כיסאות המיועדים למשרד גדול או למקום ציבורי או פרטי אחר, יושכרו לאותה חברה או משפחה, תמורת דמי שכירות וכחלק מהעסקה יזכו המשתמשים בכיסא לאחריות מתמשכת. המעצב יידרש להביא בחשבון את האפשרות של החלפת חלקים כתחזוקה שוטפת וליחד מחשבה מושכלת לכל פרט ופרט מעבר למבנה הארגונומי הכולל. כך, למשל, על הכיסא להיות בעל מבנה גמיש שיאפשר פירוק ובנייה מחדש, כמו גם החלפת חלקים פגומים או שחוקים, גדולים כקטניםהשיטה, אגב, כבר הוכיחה את עצמה כלכלית אצל גופים גדולים ונכנסת היום יותר ויותר לאג'נדה של חברות מסחריות גדולות כמו 'הרמן מילר'", אך רק ימים יגידו איזה נפח תתפוס השיטה ובאיזו מידה יוכל הציבור "לעכל" אותה. שכן בגישה חדשה זו משנים העיצוב, והכיסא כנציגו הנאמן, את פניהם לקראת עידן חדש של המהפכה התעשייתית הבאה (וויליאם מקדונה), המדלגת מעל המלכודת הרכושנית, והופכת את המוצר למעין שירות להמונים המשמש את הזקוקים לו כל עוד הם שם.היצע עכשווי עד, אם בכלל, שהרעיון שהובא לעיל יתבסס כמציאות קיימת, ההיצע העכשווי של כיסאות מקיף קשת רחבה של אפשרויות וסגנונות שנועדו לענות לכל העדפות הטעם בצורה ובחומר: עם או ללא משענות לידיים, כיסאות  מרופדים, כיסאות מתקפלים (כדאי שיהיו בבית..) כיסאות מעץ, ברזל, אלומיניום, או פלסטיק שקוף/ צבעוני, כיסאות מחומרים טבעיים כבמבוק למשל, וכן מיני שילובים של החומרים השונים. בין  קווי העיצוב ניתן למצוא קווים קלאסיים עם משענת גב גבוהה יחסית המקנה להם חזות מכובדת, קווים מינימליסטיים נקיים שמשווים לכיסאות מראה אוורירי מאד, כיסאות המצטטים סגנונות מהעבר או בעיצוב עם זיקה אתנית, כיסאות "עוטפים" בעלי גב מעוגל שכמו מחבק את היושב בהם, כיסאות בעלי מראה פיסולי-דקורטיבי, ועוד. כפועל יוצא של עיצובי מטבחים, המרבים כיום לשלב דלפקי אכילה גבוהים, קיים גם היצע לא מבוטל של כיסאות בר מותאמים להם בגובהם, בד"כ עם משענת גב נמוכה יחסית או אף בלעדיה, ואף כאן הם מוצעים בשלל חומרים ועיצובים, ממודרניים מאד עשויים מתכת ומושב מחומרים פלסטיים ועד כאלה שנראים כאילו הכיסא "הרגיל" של פינת האוכל פשוט מתח את רגליו וגבה.