דיויד הוקני: פרידה מהאמן שראה את העולם אחרת

ב-11 ביוני 2026 מת דיויד הוקני בביתו שבלונדון, חודש לפני יום הולדתו ה-89. הוא נולד בברדפורד שביורקשייר ב-9 ביולי 1937, למד באקדמיה לאמנות בעיר מולדתו ואחר כך ברויאל קולג' אוף ארט בלונדון, ועד מהרה הפך לאחד הכישרונות הבולטים בדורו. ב-1964 הוא עבר ללוס אנג'לס, ושם, מנקודת המבט של תייר שנשאר לגור, התחיל לצייר בריכות שחייה, בתים בסגנון קליפורני ואנשים שתלויים בחלל שופע אור. ציורי הבריכות בקליפורניה הפכו למזוהים איתו יותר מכל דבר אחר. "A Bigger Splash" מ-1967, שבו גל מים לבן מתיז מעל בריכה שקטה ולא מפנה שום תשומת לב לצופה, הפך לאחד מהציורים המוכרים ביותר של המאה העשרים.

השם הוקני שווה כסף גם בשוק. "Portrait of an Artist (Pool with Two Figures)" מ-1972, שבו דמות אחת עומדת לצד הבריכה ודמות אחרת שוחה מתחת למים, נמכר ב-2018 ב-90.3 מיליון דולר והפך לאחד מהציורים היקרים ביותר שנמכרו אי פעם בבית מכירות. אבל הוקני עצמו ראה את הדבר באירוניה: את אותו ציור מכר דילרו בניו יורק ב-1972 ב-18,000 דולר בלבד.

הוקני היה אמן שלא ידע לשבת ללא מעש. שבעה עשורים של עבודה השאירו מאחוריהם גוף יצירות שמשתרע על ציור שמן, הדפס, עיצוב תפאורה לאופרה ולבלט, קולאז'ים פוטוגרפיים ואחר כך, בשנות הבגרות, ציורי iPad שנשלחו ישירות לתיבות הדוא"ל של מכרים בכל רחבי העולם. הוא יצא מהארון בשנות העשרים לחייו, בתקופה שבה עצם הדבר היה עדיין אסור בחוק באנגליה, ואת המיניות שלו בישל לתוך הציור בצורה ישירה ונטולת מחאה, דרך תמונות ביתיות של גברים שמתקלחים או יושבים יחד בשקט.

בשנות השמונים הוא פיתח טכניקה שקרא לה "ג'וינרס", קולאז'ים של צילומים שמרכיבים מציאות שלמה מנקודות מבט מרובות, ובכך ערער על הרעיון שמצלמה תופסת רגע אמיתי. העניין בשאלות של ראייה ופרספקטיבה לא עזב אותו לאורך כל הקריירה. בספר "Secret Knowledge" מ-2001, שכתב יחד עם פרופסור לאופטיקה, טען שאמנים מהמאה ה-15 ואילך השתמשו בכלים אופטיים כמו קאמרה אובסקורה על מנת להשיג דיוק פוטוגרפי הרבה לפני המצאת הצילום. הטענה עוררה ויכוח סוער בעולם האמנות, אבל היא גם פתחה דיון שחוקרים צעירים ממשיכים לנהל עד היום.

בתחילת שנות האלפיים חזר הוקני ליורקשייר. מה שנראה בהתחלה כמו פרישה שקטה לציור נופים כפריים התגלה כפרק יצירתי שיא. הנופים של מזרח יורקשייר הפכו לסדרת ציורי שמן ואקוורל עצומי ממדים, ובמיוחד "Bigger Trees Near Warter" מ-2007, ציור רב-קנבס שמוצג כיום בטייט בריטן. שם גילה את ה-iPhone ואחר כך את ה-iPad, ואימץ אותם כמו שאמן אחר אולי מאמץ מברשת חדשה.

בשנות הקורונה, כשגר בנורמנדי שבצרפת, שלח הוקני כל בוקר ציורי iPad חדשים לרשימת תפוצה של חברים ועמיתים. האביב הנורמני נכנס לתיבות הדוא"ל של אנשים בצורה של עצים שמנצנצים, שלוליות גשם ושמשות צהובות. מה שנראה כמו מחווה פשוטה הפך, בדיעבד, להצהרה עיקשת על הכוח של ראייה ישירה ופשוטה. הציורים הוצגו לאחר מכן באקדמיה המלכותית בלונדון ובמוזיאונים נוספים ברחבי העולם.

ב-2023 עבר לגור בלונדון, ומאז הפכה הבירה לבסיס לגל תערוכות מסיבי: "Bigger & Closer" בלייטרום, "Normandism" במוזיאון בבואן, וב-2025 הרטרוספקטיבה הגדולה "David Hockney 25" בפונדסיון לואי ויטון בפריז, שסיכמה שבעה עשורים של יצירה. הוא מת מספר חודשים לאחר פתיחת התערוכה הזו, כשתוכניות לתערוכות נוספות בטייט ובמוזיאון מונק באוסלו כבר היו בפיתוח.

את הציור לא עזב עד הסוף. לאחר שובו מפריז יצר שתי תערוכות נוספות בלונדון, שבהן הציג את השלב המפותח ביותר של הפרספקטיבה ההפוכה כעיקרון ציורי. בינואר 2026 הוענק לו תואר אופיסייה במסדר הלגיון ד'אונר הצרפתי. הוא המשיך לעשן עד הסוף, והדבר לא הפריע לו לנסח את עמדתו לגבי החיים בביטוי קצר שחזר שוב ושוב לאורך השנים: "Love Life".

הוא מותיר אחריו את שותפו לחיים ז'אן-פייר גונסאלבס דה לימה, אחיינו ריצ'ארד שעבד לצידו בשנים האחרונות, אחיו פיליפ וג'ון, ובני משפחה רבים נוספים.