יצירת המופת של פרנק לויד רייט, בית על האשד, קמה לתחייה אחרי שיפוץ מורכב

שיפוץ נרחב שבוצע למבנה האדריכלי האייקוני בפנסילבניה אפשר את פתיחתו המחודשת לציבור. הוא נמשך שלוש שנים וכלל פעולות הנדסיות להצלת המבנה מנזקי מים ושיקום פנים הבית לקראת חגיגות שנת ה-90

מערכת בית ונוי

6 דקות קריאה

לאחר שלוש שנים של עבודות שימור אינטנסיביות ומאבק בנזקי הזמן והטבע נפתח שוב לקהל "בית על האשד" (Fallingwater), אחת מיצירות האדריכלות האייקוניות בעולם. הפרויקט, שהובל על ידי הארגון לשימור מערב פנסילבניה (WPC), נועד להבטיח את עמידותו של המבנה לקראת חגיגות ה-90 להקמתו ותוך כדי כך לפתור בעיות מבניות שאיימו על שלמותו.

עבור חובבי אדריכלות ברחבי העולם, Fallingwater הוא לא רק שם של בית, אלא סמל לאדריכלות המודרנית והאורגנית - איחוד הרמוני בין אמנות לטבע. הבית, שממוקם בהרי דרום-מערב פנסילבניה, תוכנן באמצע שנות ה-30 על ידי האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט עבור איש העסקים אדגר ג'יי קאופמן. בעלי מלאכה מקומיים חצבו אבן חול מקומית וחומרים נוספים והשלימו את בניית הבית הראשי, בית האורחים ואגף השירות בשנת 1939.

יצירות אמנות בגשם

הבית נחשב לפורץ דרך בזכות האופן שבו הוא משתלב ישירות מעל מפל מים זורם ביערות פנסילבניה. המאפיין שהפך אותו ליצירת אמנות הוא הקרבה למים וללחות, מה שגרם לאתגרים תחזוקתיים לאורך עשורים. קאופמן, אז בעלים של חנות הכלבו הגדולה ביותר בפיטסבורג, הזמין את האדריכל לבנות לו ולמשפחתו בית קיט שמרחף מעל מפל. נזילות תועדו עוד לפני מעבר המשפחה לבית, בעיקר משום שבגגות הצטברו מים, אבל גם משום שהמים נכנסו דרך מסגרות הפתחים והחריצים בקירות האבן. הבעלים צוטט בעבר אומר על האדריכל, כי הוא עצמו היה צוחק על כך שהמבנים שלו הם כמו להניח יצירות אמנות בגשם.

המבנה, המפורסם במרפסות הבטון התלויות שלו, סבל גם מהתעקמות ומחדירת לחות למערכות הזיגוג והגגות. הצוות ההנדסי התמקד בשיקום מעטפת הבנייה ובשיפור עמידות המבנה. היה עליו להיזהר שחומרי בנייה לא ייפלו ויישטפו בנחל, משום שזה נחשב לנתיב מים מוגן בחוקי פנסילבניה. החלונות הגדולים, המהווים חלק בלתי נפרד מהחזון של רייט לטשטוש הגבולות בין הפנים לחוץ, הוסרו, שוקמו והוחזרו למקום תוך שימוש בטכנולוגיות איטום מתקדמות שאינן פוגעות במראה המקורי של שנות ה-30. במקביל בוצעו עבודות בגגות ובמערכות הניקוז כדי להבטיח שהמים יישארו בנחל ולא יחלחלו לקירות.

צילום: Venti Views

עיצוב פנים כיצירה

החוויה ב"בית על האשד" אינה עוצרת במעטפת החיצונית, שכן עיצוב הפנים הוא יצירה בפני עצמה שממשיכה את הדיאלוג עם הסביבה. רייט תכנן כמעט את כל הרהיטים כחלק בלתי נפרד מהמבנה, כדי להבטיח שהחלל יישאר נאמן לחזון האסתטי. רצפות האבן הכהות והמבריקות נראות כאילו נרטבו מהנחל הסמוך, והן ממשיכות החוצה אל המרפסות.

חלל המגורים עוטף את המבקר בתחושת חמימות המנוגדת לקרירות הבטון החיצוני, בזכות שימוש נרחב בעץ דובדבן ובבדים בגווני אדמה. האח המרכזית, שנבנתה סביב סלע טבעי שהיה במקום עוד לפני הקמת הבית, מהווה את לב המבנה. רייט הקפיד על תקרות נמוכות כדי למשוך את המבט החוצה לחלונות הרחבים ולמפלים, ובכך הפך את פנים הבית לתצפית של טבע פראי. במסגרת עבודות השימור עברו רענון גם פריטי הריהוט והטקסטיל הייחודיים כדי לשמר את הגוונים המקוריים שבהם בחר.

אדריכלות אורגנית

הבית נפתח כמוזיאון בשנת 1964 ומאז תחילת הסיורים הציבוריים ביקרו בו יותר מ-6 מיליון איש מרחבי העולם. העיתוי לפתיחתו המחודשת מציין את תחילת החגיגות לקראת שנת ה-90 להקמתו. העובדה שהוא עדיין עומד על תילו, ובמיוחד לאחר השיפוץ, היא הזדמנות להדגיש את הרלוונטיות של המבנה גם בעידן המודרני, ועדות למחויבות של אנשי השימור לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו - מצד אחד שמירה על החומרים המקוריים ומצד שני הכנסת פתרונות הנדסיים מודרניים שימנעו קריסה עתידית.

מעבר להיבט הטכני, הפתיחה המחודשת מעוררת מחדש את הדיון על האדריכלות האורגנית של פרנק לויד רייט, שהאמין כי על המבנה לצמוח מתוך האתר שבו הוא נמצא. ב"בית על האשד" הסלעים הטבעיים של גדת הנחל חודרים לתוך הבית והופכים לחלק מהרצפה והאח. השילוב בין בטון מודרני לטבע פראי ממשיך להוות השראה לאדריכלים עד היום, והפרויקט שהסתיים מבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו לחזות בו.