הבית על האשד, צילום: Kirk Thornton
הבית על האשד אחרי השימור: מה תוקן בבית של האדריכל פרנק לויד רייט
שיפוץ נרחב שבוצע למבנה האדריכלי האייקוני בפנסילבניה אפשר את פתיחתו המחודשת לציבור. הוא נמשך שלוש שנים וכלל פעולות הנדסיות להצלת המבנה מנזקי מים ושיקום פנים הבית לקראת חגיגות שנת ה-90
הבית על האשד בקצרה
הבית על האשד (Fallingwater) הוא בית הקיט שתכנן האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט באמצע שנות ה-30 עבור איש העסקים אדגר ג׳יי קאופמן, ישירות מעל מפל מים בהרי דרום-מערב פנסילבניה. הבנייה הושלמה ב-1939, ומ-1964 הבית פועל כמוזיאון. אחרי שלוש שנות שימור הוא נפתח שוב לקהל, עם חלונות משוקמים, גגות וניקוז מחודשים ומבנה עמיד יותר.
הבית על האשד: בית קיט שמרחף מעל מפל
אדגר ג׳יי קאופמן, אז הבעלים של חנות הכלבו הגדולה ביותר בפיטסבורג, הזמין מפרנק לויד רייט בית קיט לו ולמשפחתו, בית שירחף מעל מפל. רייט שילב את הבית ישירות מעל מפל מים זורם ביערות פנסילבניה, ובעיני חובבי אדריכלות בכל העולם הוא נעשה סמל לאדריכלות המודרנית והאורגנית: איחוד הרמוני בין אמנות לטבע.
| נושא | פרט |
|---|---|
| אדריכל | פרנק לויד רייט, אדריכל אמריקאי |
| הזמין | אדגר ג׳יי קאופמן, בית קיט לו ולמשפחתו |
| מיקום | מעל מפל מים, בהרי דרום-מערב פנסילבניה |
| תכנון | אמצע שנות ה-30 |
| בנייה | בעלי מלאכה מקומיים, מאבן חול מקומית וחומרים נוספים |
| הושלם | 1939: הבית הראשי, בית האורחים ואגף השירות |
| היום | מוזיאון מ-1964 ואתר מורשת עולמית של אונסק״ו |
מי שרוצה להכיר את רייט מעבר לבית הזה ימצא עוד על החשיבה של פרנק לויד רייט בניו יורק.
מה תוקן בבית על האשד: ארבעה חלקים בחתך אחד
המאפיין שהפך את הבית ליצירת אמנות, הקרבה למים וללחות, הוא גם מה שיצר בו אתגרי תחזוקה לאורך עשורים. נזילות תועדו עוד לפני שהמשפחה עברה לגור בבית. הבעלים צוטט בעבר אומר שהאדריכל עצמו היה צוחק על כך שהמבנים שלו הם כמו להניח יצירות אמנות בגשם.
חתך הבית: מה נבנה, מה נפגע ומה תוקן
איור סכמטי של חתך הבית, לא בקנה מידה.
המרפסות התלויות
- מה רייט תכנן: מרפסות בטון תלויות, הסימן המזהה של הבית. רצפות האבן של הבית ממשיכות אליהן מבפנים.
- מה נפגע: המבנה, שמפורסם במרפסות האלה, סבל מהתעקמות.
- מה עשה השימור: הצוות ההנדסי שיקם את מעטפת הבנייה ושיפר את עמידות המבנה, ונזהר שחומרי בנייה לא ייפלו לנחל, נתיב מים מוגן לפי חוקי פנסילבניה.
החלונות והזיגוג
- מה רייט תכנן: חלונות גדולים, חלק בלתי נפרד מהחזון שלו לטשטש את הגבול בין הפנים לחוץ.
- מה נפגע: לחות חדרה למערכות הזיגוג, ומים נכנסו דרך מסגרות הפתחים.
- מה עשה השימור: החלונות הוסרו, שוקמו והוחזרו למקומם עם טכנולוגיות איטום מתקדמות, בלי לפגוע במראה המקורי של שנות ה-30.
הגגות והניקוז
- מה רייט תכנן: בית שיושב ישירות מעל מפל, כך שהקרבה למים וללחות היא חלק מהרעיון עצמו.
- מה נפגע: בגגות הצטברו מים, וזו הסיבה העיקרית לנזילות שתועדו עוד לפני שהמשפחה נכנסה. גם לגגות חדרה לחות.
- מה עשה השימור: עבודות בגגות ובמערכות הניקוז, כדי שהמים יישארו בנחל ולא יחלחלו לקירות.
קירות האבן והאח
- מה רייט תכנן: קירות מאבן חול מקומית שחצבו בעלי מלאכה מהאזור, ואח מרכזית שנבנתה סביב סלע טבעי שהיה במקום עוד לפני הבית.
- מה נפגע: מים נכנסו דרך החריצים בקירות האבן.
- מה עשה השימור: שמר על החומרים המקוריים, ועבודות הניקוז נועדו למנוע מהמים לחלחל לקירות.
שימור מול הנדסה: מה נשמר ומה התחדש
הפרויקט, בהובלת הארגון לשימור מערב פנסילבניה (WPC), נועד להבטיח את עמידות המבנה לקראת חגיגות ה-90 להקמתו, ובדרך לפתור בעיות מבניות שאיימו על שלמותו. העבודה התנהלה בין שני צרכים: לשמור על החומרים המקוריים של רייט, ולהכניס פתרונות הנדסיים מודרניים שימנעו קריסה בעתיד. הצוות ההנדסי התמקד בשיקום מעטפת המבנה ובשיפור עמידותו.
אותן שאלות, מה משמרים ומה מחדשים, עולות גם בבית רגיל. כדאי לקרוא מתי מבנה צריך שיקום, ולמה חשוב להקדיש תשומת לב לאיטום הגג והחלונות בזמן שיפוץ. דוגמה ישראלית לשימור של מבנה אבן: השיקום וההרחבה של אכסניית הצליינים בטבחה.
צילום: Venti Viewsמה רואים בביקור: אבן כהה, עץ דובדבן ואח סביב סלע
עיצוב הפנים ממשיך את הדיאלוג עם הסביבה. רייט תכנן כמעט את כל הרהיטים כחלק בלתי נפרד מהמבנה, כדי שהחלל יישאר נאמן לחזון שלו. חמישה פרטים שכדאי לחפש בביקור:
- הרצפות: אבן כהה ומבריקה שנראית כאילו נרטבה מהנחל הסמוך, וממשיכה החוצה אל המרפסות.
- האח: לב המבנה, בנויה סביב סלע טבעי שעמד במקום לפני שהבית הוקם.
- התקרות: נמוכות בכוונה, כדי למשוך את המבט החוצה אל החלונות הרחבים והמפלים. כך פנים הבית הופך לתצפית על טבע פראי.
- העץ והבדים: עץ דובדבן ובדים בגווני אדמה יוצרים חמימות, מול הקרירות של הבטון בחוץ.
- הריהוט והטקסטיל: הפריטים רועננו בשימור, כדי לשמור על הגוונים המקוריים שרייט בחר בהם.
אדריכלות אורגנית: הבית צומח מתוך הסלע
רייט האמין שמבנה צריך לצמוח מתוך האתר שבו הוא עומד. בבית על האשד הסלעים הטבעיים של גדת הנחל חודרים לתוך הבית והופכים לחלק מהרצפה ומהאח, והשילוב בין בטון מודרני לטבע פראי ממשיך לשמש השראה לאדריכלים עד היום.
מה אונסק״ו כותב על הבית
ב-2019 נכלל הבית על האשד, במיל ראן שבפנסילבניה, ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק״ו, כאחד משמונה מבנים של רייט בארצות הברית שנרשמו יחד, ובהם גם מוזיאון גוגנהיים בניו יורק.
לפי אונסק״ו, האדריכלות האורגנית של רייט כוללת תוכנית פתוחה, טשטוש של הגבולות בין חוץ לפנים ושימוש חסר תקדים בחומרים כמו פלדה ובטון. בבית על האשד הטשטוש הזה ניכר בחלונות הגדולים וברצפות האבן שממשיכות מחלל המגורים אל המרפסות.
מקור: The 20th-Century Architecture of Frank Lloyd Wright, אתר המורשת העולמית של אונסק״ו.
שאלות על ביקור ומעמד הבית
האם הבית על האשד פתוח לביקור?
כן. הבית על האשד נפתח כמוזיאון ב-1964, ומאז תחילת הסיורים הציבוריים ביקרו בו יותר מ-6 מיליון איש. אחרי שלוש שנות עבודות שימור בהובלת הארגון לשימור מערב פנסילבניה (WPC), הוא נפתח שוב לקהל, והפתיחה המחודשת מציינת את תחילת החגיגות לקראת שנת ה-90 להקמתו.
האם הבית על האשד הוא אתר מורשת עולמית?
כן. ב-2019 נכלל הבית על האשד ברשימת המורשת העולמית של אונסק״ו, יחד עם שבעה מבנים נוספים של פרנק לויד רייט בארצות הברית. המעמד הזה ניכר גם בשימור: מצד אחד שמירה על החומרים המקוריים, ומצד שני פתרונות הנדסיים מודרניים שימנעו קריסה בעתיד.
כתבות קשורות
