ההסכם הלא שגרתי בין בעלי הדירה לדייר המעצב

בעלי דירת שישה חדרים בפתח תקווה הסכימו להסדר יוצא דופן עם הדיירים שלהם. בני הזוג שגרים בה ישקיעו בשיפוץ ובהשבחת הנכס, ובתמורה ישלמו שכר דירה מופחת, עם התחייבות שהוא לא יעלה במהלך חמש שנות השכירות. מי שיזם את העסקה הוא מעצב הפנים ליעד יוסף, שגר בדירה עם בן זוגו ושתי בנותיהם.

המשפחה הגיעה אליה אחרי שהבניין שבו התגוררה נכנס לתהליך של פינוי-בינוי. היא חיפשה פתרון שיאפשר להישאר בסביבה המוכרת, ולבסוף עברה לבניין הצמוד, אל דירה חדשה מקבלן בשטח של כ-140 מ״ר עם מרפסת. המפגש הראשון עם הדירה אכזב את יוסף. "הדירה הייתה חדשה לחלוטין, אבל ברמת הגמר הכי בסיסית שאפשר לדמיין", הוא מספר. "הכול הרגיש סטנדרטי ופשוט מאוד. מטבח בסיסי, קירות בצבע סיד, חדרי רחצה בלי מקלחונים ותאורה מינימלית. מדובר בדירה ששווה בסביבות 4.5 מיליון שקל, והפער בין שווי הנכס לבין מה שקיבלנו בפועל היה בעיניי בלתי נתפס. כמעט, הרגשתי שיש כאן זלזול מסוים באופן שבו דירות קבלן נמסרות ללקוחות".

בעלי הדירה הסכימו להצעה, והדירה שכבר נמסרה מהקבלן חזרה לשולחן התכנון. את הביצוע וניהול הפרויקט ליווה אביעד יוסף-שרון. "ידעתי שאנחנו לא מגיעים לכאן לשמונה חודשים", מסביר יוסף. "ארבע או חמש שנים הן חלק משמעותי מהחיים, בטח עם שתי ילדות. מבחינתי, אין סיבה לחכות לבית הבא כדי לחיות בבית שנעים לנו. נכון שהוא שכור, אבל כל עוד אנחנו גרים בו, הוא הבית שלנו".

יוסף ניגש לשיפוץ בצורה מחושבת וחיפש את המקומות שבהם שינוי יצור את האפקט הגדול ביותר. על הריצוף הקיים הודבק פרקט עמיד למים בלוחות ארוכים במיוחד. "זו הייתה הפעם הראשונה שבחרתי פרקט לבית שלי", הוא מספר. "רציתי משהו חזק, פרקטי, שקל לשמור עליו, אבל גם כזה שייתן תחושה של משטח רציף ויגדיל ויזואלית את החללים". המטבח הקבלני הוחלף, הקירות והחלוקות תוכננו מחדש ונוספו יחידות גבוהות ושפע של מקומות אחסון.

האחסון הפך למפתח המרכזי של התוכנית. קיר הטלוויזיה משמש גם כמערך אחסון גדול, וכך גם הקיר בפינת האוכל, ששולב בו מקרר יין. אפילו השואב הרובוטי קיבל מקום ייעודי בתוך הנגרות ונעלם מהעין כשהוא לא בשימוש.

החומר המרכזי בדירה הוא שיש של שיש גטניו, חברה שיוסף עובד איתה שנים רבות. בר גטניו, מנהלת השיווק וקשרי האדריכלים של החברה, מספרת שהבחירה הייתה כמעט מיידית. "ליעד הגיע אלינו לתצוגה ותוך דקה נדלק על דגם 7770, דגם בלעדי לשיש גטניו בגימור משי, עם מראה שמזכיר אבן טבעית", היא אומרת. "יש בו משהו מדברי, עם גוונים חמים מאוד, והוא התחבר בצורה מדויקת לפלטת הצבעים שליעד בחר לבית".

במטבח החומר ממשיך הרחק מעבר למשטח העבודה, אל חיפוי הקיר הגבוה, הגב, הדפנות ואפילו התקרה באזור המתוכנן. האי תוכנן עם דופן צד היורדת אל הרצפה, ובחזיתו הותקנה פלטה גדולה שמציגה את החומר. "כשמשתמשים באותו חומר בכמה מישורים, הוא מפסיק להיות רק 'שיש למטבח' והופך לחלק מהאדריכלות של החלל", מסבירה גטניו. "גם הכיור נבנה בהתאמה אישית, בין היתר בגלל הברז המיוחד שליעד בחר, שדרש מספר פתחים ומרווחים מדויקים בתוך המשטח".

אותו חומר מגיע גם אל הסלון, שם חופה בו מזנון הטלוויזיה, וחיפוי נוסף בארונית וביחידת המדפים יוצר חוט מקשר בין המטבח, פינת האוכל והסלון. "המזנון הוא מבחינתי אחד האלמנטים שמקפיצים את כל הבית", אומרת גטניו. "לקחנו חומר שמזוהה בדרך כלל עם המטבח והפכנו אותו לאלמנט עיצובי בסלון. כך נוצר קשר בין האזורים השונים בלי שכל הבית צריך להיות זהה".

אף שמדובר בדירת שישה חדרים, חדרי השינה אינם גדולים במיוחד. יוסף ויתר על אחד החדרים הצמודים לחדר ההורים והפך אותו לחדר ארונות. הקיר שהפריד ביניהם הוסר, ונוצרה סוויטת הורים עם חדר שינה, חדר ארונות וחדר רחצה. בחדר השינה עצמו נשארה רק המיטה. "לא ניסיתי להכניס בכוח עוד רהיטים רק כדי למלא את החדר", הוא מסביר. "העדפתי להעביר את כל האחסון לחדר הארונות ולשמור על חדר השינה נקי ושקט".

כל אחת מהבנות קיבלה חדר משלה, עם נגרות ואחסון שתוכננו לפי הצרכים שלה, והחדר השישי נשמר כחדר אורחים, משום שחלק מבני המשפחה מתגוררים בצפון ומגיעים לבקר. "היה לנו חשוב שמי שמגיע אלינו לא ירגיש שהוא ישן בחדר שנשאר פנוי", אומר יוסף. "רצינו חדר אורחים אמיתי, נעים ומפנק, הכי יפה שאפשר".

בחדרי הרחצה חיכה אתגר מסוג אחר. בעלת הדירה ביקשה לא לפרק את חיפויי הקירות הקיימים, ויוסף נדרש לשנות את התחושה בלי לגעת בהם. הוא תכנן ארונות אמבטיה חדשים, כיורי שוקת בנויים מאותו שיש ומקלחונים מזכוכית שמגיעים עד התקרה, כדי להסיט את תשומת הלב מהחיפויים הקבלניים. לדברי גטניו, לכיורים האלה יש גם יתרון פרקטי משמעותי מבחינת התחזוקה והניקיון. "הבנתי שאני לא יכול להילחם בכל מה שקיים בדירה, וגם אין בזה היגיון כלכלי כשמדובר בשכירות", אומר יוסף. "אז במקומות שלא רצינו או לא יכולנו לפרק, יצרנו משהו אחר שייקח את מרכז הבמה". תאורה רכה ונגרות מדויקת משלימות את האווירה המלונאית שמאפיינת את יתר הבית.

גם חדר השירות תוכנן בקפדנות. מכונת הכביסה, חומרי הניקוי, המטאטא והמגב שולבו ביחידת נגרות אחת, ולכל פריט יש מקום מוגדר.

גובה התקרה בדירה סטנדרטי, ולכן יוסף החליט לא להנמיך אותה בגבס כדי לבנות תכנית תאורה מורכבת. במקום זאת הוא השתמש בפרופילים מיוחדים שמאפשרים ליצור תאורה אדריכלית על התקרה הקיימת. "לא רציתי להפסיד גובה ולא רציתי להיכנס להוצאה מיותרת של הנמכות", הוא מסביר. "מצד שני, לא הייתי מוכן להישאר עם כמה נקודות תאורה בודדות שקיבלנו מהקבלן. הפרופילים אפשרו לי לייצר קומפוזיציה על התקרה ותאורה שהיא חלק מהעיצוב". גרילי המיזוג הסטנדרטיים הוחלפו בגרילים דקורטיביים, פרט קטן שבדירה עם מעטפת בסיסית משנה משמעותית את התחושה.

המרפסת הפכה להמשך ישיר של הבית, עם פינת מנגל ואזורי ישיבה לאירוח. כמעט כל הריהוט נרכש מחדש, מהכורסאות והשטיח ועד המיטות, כדי ליצור שפה עיצובית שלמה לכל הבית. חלק מהבחירות בדירה קבועות וחלקן יכולות להתפרק או להשתנות, ובכל אחת מהן נשאלה אותה שאלה: מה ישפיע באמת על איכות החיים בחמש השנים הקרובות.