האם הוקפא הפרויקט השאפתני של ערב הסעודית לעיר חכמה?

בחודש שעבר, דיווחה סוכנות הידיעות Reuters כי ערב הסעודית מקפיאה את האצטדיון של NEOM, אחד ממגרשי מונדיאל 2034. האצטדיון, ל-46 אלף צופים ובעלות מוערכת של 2.5 מיליארד דולר, תוכנן לעמוד בגובה 350 מטרים בגג של "הקו" (The Line), העיר שהוצגה כעתיד התכנון העירוני. NEOM והממשלה הסעודית לא הגיבו, והדיווח הצטרף לכמה מהלכים שמובילים למעשה להקפאה של NEOM כולה, פרויקט של 500 מיליארד דולר שבמסגרתו אמורה הייתה לקום עיר באורך 170 קילומטר, בלי מכוניות, עם 9 מיליון תושבים. בשבועות האחרונים דווח עוד, שקרן ההשקעות הסעודית מתכוננת לוותר על חמישה אצטדיונים נוספים של המונדיאל, ובינתיים בוטלו חוזים והבנייה של "הקו" נדחתה, לפי פרסומים, עד אחרי 2030.

השבוע מציינים ברחבי העולם את יום התכנון העירוני, וזו הזדמנות טובה לבדוק איך נבנית עיר חכמה, ולמה דווקא עיר שתוכננה מאפס במדבר נעצרה כמעט בתחילת הדרך, בזמן שערים קיימות כמו סינגפור וסיאול מוסיפות טכנולוגיה צעד אחר צעד.

הסיפור התחיל ב-2017, כשערב הסעודית, שמרוויחה את רוב כספה מנפט, החליטה להקים בצפון מערב המדינה, על חוף הים האדום, אזור שלם שיציג את העתיד. יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, קרא לו NEOM, "עתיד חדש". ב-2021 הציגו המתכננים את החלק המרכזי, "הקו", בסרטון שבו שתי חומות הבנויות ממראות בגובה 500 מטרים נמתחות לאורך 170 קילומטר בין הים למדבר. בין החומות אמורים היו לחיות תושבים בלי מכוניות, עם רכבת מהירה מתחת לקרקע, אנרגיה מתחדשת ובינה מלאכותית שמנהלת את היום יום. העולם התלהב, והמשרדים והחברות הגדולות התחרו על מקום בפרויקט.

הקשיים התחילו עוד לפני שהונחו היסודות. כדי לפנות מקום לעיר, הורו הרשויות לבני שבט החוויטאת לעזוב את הכפרים שלהם. באפריל 2020 פרסם אחד מהם, עבד אל רחים אל חוויטי, סרטונים שבהם הודיע שלא ילך, וזמן קצר אחר כך נהרג בידי כוחות הביטחון. ארגוני זכויות אדם אמרו שנהרג בגלל ההתנגדות לפינוי, והרשויות אמרו שירה על הכוחות. שנים אחר כך סיפרו עובדים שבנו את "הקו" לערוץ ITV על ימי עבודה של 16 שעות ועל מעט שעות שינה, אף שגורמי בטיחות סעודיים דחו את הדברים.

במקביל התחילו המספרים להשתנות. ב-2024 דווח שהמתכננים מצמצמים בשקט את התוכנית, ובמקום 170 קילומטר עד 2030 מדובר בכ-2.4 קילומטרים בלבד, ובמקום מיליון וחצי תושבים בפחות מ-300 אלף. באותה שנה הוחלף מנכ"ל NEOM, ושנה אחר כך כתב ה-Wall Street Journal על ביקורת פנימית שהעריכה שהשלמת הפרויקט במלואו תעלה כ-8.8 טריליון דולר ותימשך עד 2080. ב-NEOM אמרו שהעיתון מפרש את המספרים לא נכון.

ב-2026 הכול התפרק במהירות. משחקי החורף האסייתיים, שהיו אמורים להתקיים באתר הסקי של NEOM, הועברו לאלמטי שבקזחסטן. חברות בנייה גדולות, ובהן Webuild האיטלקית, הודיעו שהחוזים שלהן בוטלו, וקרן ההשקעות הסעודית התחילה לחשב כמה יעלה לה להפסיק את הכול, עד 16 מיליארד דולר לפי דיווחים. המנכ"ל החדש, איימן אל מודייפר, צריך עכשיו לנהל פיתוח צנוע יותר, ולפי ה-Financial Times התוכנית החדשה היא "קונספט שונה לגמרי", עם דגש על תעשייה ועל חוות שרתים לבינה מלאכותית.

השאלה שמעסיקה עכשיו את מתכנני הערים היא איך משתמשים בטכנולוגיה בלי לשכוח למי העיר שייכת. ערים שמצליחות בכך מתחילות מבעיה אמיתית שהתושבים מרגישים, ומתקדמות בצעדים קטנים בתוך עיר שכבר קיימת.

בסינגפור, מערכת ממוחשבת מרכזית מנהלת כבר מ-2014 כ-5,800 אוטובוסים, והעיר גם בנתה מודל תלת ממדי של המדינה כולה, כולל מה שמתחת לקרקע, שמשמש לתכנון ולהיערכות לאסונות. בסיאול מתחילים עם כמה מוניות בלי נהג באזור מוגדר של 6.6 קילומטרים רבועים, ומוסיפים רכבים בהדרגה. במקביל מנסים בעיר מערכת בינה מלאכותית שחוזה גובה הצפה בכ-15 מוקדי שיטפון, ובהם תחנת גנגנאם, ומתקינים חיישני מים קטנים בשכונות נמוכות עם הרבה דירות מרתף.

אלה פרויקטים קטנים יחסית, אבל כל אחד מהם מתחיל בשאלה פשוטה - איך מונעים הצפה או איך מקצרים המתנה לאוטובוס? כשהתשובה עובדת, מרחיבים אותה, ואם לא, עוצרים בלי שהעיר כולה תשלם את המחיר.

חוקרים מאוניברסיטת שפילד כתבו מאמר שאושר השנה לפרסום בכתב העת Urban Geography, ולפיו מציגים לעתים קרובות את הבינה המלאכותית העירונית כ"שדרוג בלתי נמנע" של הערים החכמות. הם בוחנים כמה ערים ומגלים שאין דרך אחת. בשנז'ן הבינה המלאכותית חוזה ומתזמרת את העיר, בבוסטון בחרו בצעדים צנועים, ובברצלונה הגבילו אותה בכללי הליך ברורים. כל עיר מחליטה כמה כוח לתת לאלגוריתם, ומי יכול לבדוק אותו.

מה שמשותף לדוגמאות האלה הוא שהטכנולוגיה באה בשירות התושבים ולא במקומם. עובדים נכון כשמתחילים מצורך אמיתי, בודקים בקטן, משאירים בני אדם בתפקידי ההחלטה, מסבירים אילו נתונים נאספים ומי רואה אותם, ומתכננים מראש את התחזוקה, כי טכנולוגיה מתיישנת מהר יותר מבניינים.

ב-NEOM הלכו בכיוון ההפוך. ניסו לבנות את העיר החכמה בבת אחת, מאפס, כשאין עדיין תושבים שמספרים מה חסר להם, ובמקום להתחיל מבעיה קטנה התחילו מחזון של 170 קילומטר.

אף אחד לא יודע. NEOM והממשלה הסעודית לא הגיבו לדיווחי Reuters, ולא פורסמה הודעה רשמית שמסבירה את עתיד הפרויקט. לפי Semafor, NEOM לא הקצתה כסף ל"קו" עד אחרי 2030 לפחות, וקרן ההשקעות הסעודית מתכוננת לוותר על חמישה אצטדיונים של המונדיאל. לפי ה-Financial Times, מדובר בתוכנית חדשה "שונה לגמרי", ולפי דיווחים נוספים בוחנים הפיכת האזור לתשתית של בינה מלאכותית.

אפשר לדמיין כמה תרחישים. "הקו" יכול להפוך לחוות שרתים ענקית, להצטמצם לעיר קטנה בהרבה, או להישאר בשלבי הקפאה במשך כמה וכמה שנים. בינתיים, כמה קילומטרים של יסודות עומדים במדבר, והחומות העשויים מראות עדיין נמצאות בעיקר על הנייר.