פינוי בינוי נוסח הממלכה הבריטית? הבניינים שמעוררים סערה בלונדון

בלונדון מתנהל ויכוח על השאלה אילו בניינים ראויים להישמר, גם כשהם לא בהכרח אהובים. הממשלה הבריטית סירבה להגן על שני בניינים צעירים יחסית בעיר, מלון ענק מבטון משנות ה-70 ומגדל משרדים משנות ה-90, ובכך הקלה על הבעלים והיזמים לשנות אותם, מהחלפת חזית ועד הריסה. במקרה שלישי, מוזיאון לונדון הישן והבניין הצמוד אליו, כבר הוכרע בבית המשפט שייהרסו. מול כל אלה עומדים ארגוני שימור שטוענים שמדובר באדריכלות חשובה של תקופתה.

בבריטניה בניין שהוכרז כמבנה לשימור מוגן מפני שינויים. אי אפשר להרוס אותו או לשנות אותו מהותית בלי אישור מיוחד. הכרזה כזו אפשרית לבניינים בני 30 שנה ומעלה, ובמקרים חריגים גם לצעירים מזה, וההחלטה מבוססת על המלצה של Historic England, הגוף הממשלתי שמייעץ בנושא. Twentieth Century Society, עמותה שמתמחה בשימור בניינים מהמאה ה-20, ביקשה להגן על הבניינים. Historic England המליצה נגד, ומשרד התרבות הוציא או צפוי להוציא להם תעודת חסינות, מסמך שמבטיח שבחמש השנים הקרובות הבניין לא יוכרז כמבנה לשימור.

הבניינים בני 35 עד 50 בלבד, ובסגנונות שלא כולם אוהבים, מסתבר. העמותה סבורה שהם דוגמאות חשובות לתקופתם, ו-Historic England סבורה שלא.

ה-YMCA המרכזי בשכונת בלומסברי שבלב לונדון הוא בניין ברוטליסטי, כלומר מבטון חשוף, עם 764 חדרים, ובכל אחד מהם חלון פינתי מהרצפה עד התקרה. ה-YMCA הוא ארגון נוער נוצרי שנוסד בעיר ב-1844, והבניין, שנחנך ב-1977, שימש מלון ומועדון. הוא נסגר בפברואר 2025 אחרי שנמכר לחברת ההשקעות Criterion Capital.

קבוצה של חברי מועדון לשעבר ביקשה להכריז עליו כמבנה לשימור, והעמותה תמכה בבקשה. Historic England דחתה אותה וקבעה שהבניין הוא דוגמה בולטת של סגנונו, אבל סגנון מיושן שאינו חדשני או משפיע דיו. אולי מרשל, מנהל הקמפיינים של העמותה, אמר ל-Architects’ Journal שהוא אינו מכיר תוכניות מיידיות לבניין, אבל לדבריו הוא פגיע מאוד לשינוי מהותי, ובסופו של דבר ייתכן שייהרס.

10 Cabot Square הוא מגדל בן עשר קומות מ-1991 שתכנן המשרד SOM, בקנרי וורף, רובע המשרדים של לונדון. הוא שימש בעבר את בנק ברקליס וריק כבר שלוש שנים. Canary Wharf Group, החברה שמפתחת את הרובע, מתכננת לשפץ אותו. לפי החברה, רוב הבניין יישמר, החזית תוחלף ותתווספנה שתי קומות משרדים.

העמותה טענה שהמגדל הוא הדוגמה המשובחת ביותר באזור לסגנון שהושפע מגורדי השחקים הראשונים בשיקגו. "הבניין חשוב מבחינה היסטורית והוא שילוב מעוצב להפליא בין גורד השחקים המוקדם של שיקגו להקשר הלונדוני", אמרה העמותה, כפי שדווח ב-Building. "אובדנו יהיה עמוק". Historic England המליצה נגד ההגנה, ומשרד התרבות אישר זאת.

הוויכוח הסוער ביותר בשנים האחרונות מתנהל על שני בניינים בשולי ברביקן, אחוזת המגורים והתרבות מבטון חשוף בלב העיר, שהיא עצמה מוגנת כמבנה לשימור בדרגה II. מוזיאון לונדון הישן ובניין המשרדים Bastion House שלידו תוכננו על ידי המשרד Powell & Moya, שתכנן גם את הסקיילון, המבנה הסמלי של פסטיבל בריטניה ב-1951. המוזיאון, מבנה בטון זוויתי מצופה אריחים לבנים, נפתח ב-1976 והיה המוזיאון הראשון שנבנה בעיר אחרי המלחמה. Bastion House הוא מגדל משרדים בן 17 קומות עם חזיתות זכוכית בגוון ארד על עמודי בטון.

המוזיאון עבר לשוק סמית'פילד, ו-City of London Corporation, הגוף שמנהל את המרכז העסקי של לונדון, החליטה להרוס את שני הבניינים ולהקים במקומם שלושה בנייני משרדים בני חמש עד 17 קומות, בתכנון Diller Scofidio + Renfro ו-Sheppard Robson. לפי הגוף, התוכנית תיצור סביבה ירוקה ומזמינה יותר ותאפשר משרדים איכותיים ומקומות עבודה לאלפים. הגוף הוא גם הבעלים של האתר וגם הרשות שמאשרת את הבנייה, ולכן הוא אישר לעצמו את התוכנית.

התוכנית עוררה התנגדות חריפה. מאות תושבים, ארגוני שימור וגורמים מקצועיים הגישו התנגדויות, ו-Twentieth Century Society הצטרפה לקמפיין. הטיעון המרכזי היה סביבתי. לפי הקמפיין, הריסה מלאה תשחרר עשרות אלפי טונות של פחמן דו חמצני, ואפשר לשפץ את הבניינים ולהשתמש בהם מחדש. "קהילת ברביקן ומומחים רבים לאדריכלות, לסביבה ולמורשת ביקשו שוב ושוב חלופות בנות קיימא להריסה", אמרה אבריל בולדווין, יו"ר זרוע הקמפיינים של הארגון Barbican Quarter Organisation. מגזין האמנות Apollo שאל מדוע מחליפים את Bastion House בבניין משרדים גנרי, במחיר סביבתי כבד.

Historic England כבר הוציאה לשני הבניינים תעודת חסינות מהכרזה, וקבעה שהם לא עומדים ברף הגבוה שנדרש. ב-2024 אישרה הוועדה של הגוף העירוני את התוכנית, ושר הדיור דאז, מייקל גוב, עיכב את ההחלטה ואז החליט שלא להתערב. הארגון פנה לבית המשפט העליון וטען בין היתר שהגוף העירוני לא שקל כראוי חלופות להריסה. ב-26 במרץ 2026 דחה השופט פורדהאם את כל הטענות. השופט קבע שבמדיניות הגוף אין הנחה או ציפייה נגד הריסה, ושלא נדרש לבחון חלופות נוספות. נציגי הארגון הודו שמדובר באכזבה ושאין להם יכולת להמשיך במאבק.

בברביקן ההכרעה כבר נפלה, והבניינים צפויים להיהרס. ב-YMCA אין תוכנית ידועה לעתיד, והוא נמצא מחוץ לאזורי שימור, כך שהבעלים יכולים להגיש לרשויות בקשה לשנות אותו. את 10 Cabot Square מתכננת Canary Wharf Group לשפץ, ובאוגוסט היא בחרה יועצים להשכרתו. גם בלי הכרזה כמבנה לשימור, שינוי של ממש בשניהם עדיין מחייב היתר בנייה.

המקרים האלה מראים שהוויכוח כבר לא רק על יופי. הטיעון על שימוש חוזר במבנה קיים משמש כיום את שני הצדדים. בקמפיין על המוזיאון הוא נשמע כדרישה לשימור, וב-Canary Wharf Group מציגים בו את השיפוץ של Cabot Square כפתרון בר קיימא יותר. מתי בניין הופך למורשת, ומי מחליט על כך, מוכרת היטב גם בישראל.

לא תמיד השימור מפסיד. בדצמבר 2025 הוכרז בית הספר לאמנות בוולברהמפטון, בניין ברוטליסטי משנות ה-60 שעמד להיהרס, כמבנה לשימור, אחרי קמפיין של אותה עמותה. בפברואר 2026 הוכרז גם מרכז סאות'בנק בלונדון, שנחשב פעם ל"המבנה המכוער ביותר בבריטניה", כמבנה לשימור בדרגה II, אחרי מאבק של 35 שנה.