אי של יציבות: האלמנט שסביבו מתכננים את המטבח כולו

עשרות חלקי אבן קוורציט טבעית בגוונים של ורוד מעושן, בורדו וחום חוברו יחד לאי מטבח אחד. את האי תכננו סברינה מוהדב וויקי שדה, בעלות מטבחי סמל ומעצבות הבית של החברה, כמסה תלת ממדית אחת שבה האבן היא גם החומר וגם הסיפור העיצובי. האבן עצמה בעלת עורקים בולטים, אבל המבנה הגיאומטרי הוא שמושך את העין ומזכיר פסל יותר מיחידת מטבח.

האי הזה משקף שינוי רחב יותר. במטבחים של פעם הוא היה בדרך כלל יחידה מלבנית עם משטח שיש וכמה כיסאות בר. היום אפשר למצוא איים שנראים כמו סלע שנחצב מהאדמה, איים עם קימורים מורכבים, איים מחופים אבן מכל צדדיהם ויחידות שמשלבות עץ, מתכת ואבן. האי הפך לנקודה שסביבה מתכננים את המטבח כולו, ולפעמים גם את הקשר שלו עם שאר החלל.

כשהחורף מגיע ובני הבית מבלים יותר שעות בבית, המטבח הופך למקום שבו כולם מתכנסים, והאי במרכזו. הבחירה באבן טבעית נובעת מכך שלכל לוח יש גוון, עורקים וטקסטורה משלו, ולכן אי שמחופה בה מקבל נוכחות שקשה לשחזר בגימור אחיד. להחלטה יש גם צד מעשי. סוג האבן, שיטת העיבוד, החיבורים בין החלקים והטיפול בפני השטח משפיעים על המראה ועל התחזוקה. אבן טבעית עשויה להיות רגישה לחומרי ניקוי מסוימים ולכתמים, בהתאם לסוגה, ולכן כדאי להתאים אותה לאופן שבו משתמשים במטבח.

גם שילובי חומרים יוצרים אופי. באחד המטבחים שעיצבו מוהדב ושדה יש גימור בזלת מט, חזיתות עץ בנות שלוש שכבות בגוון בלאק סנד ופרטי נגרות בעלי טקסטורה עמוקה. השילוב מראה שמטבח יכול להיות בעל נוכחות גם בלי צבעוניות חזקה. בקולקציות נוספות שלהן מופיעים אלומיניום, גימורים מטאליים ועצים בגוונים שונים, לצד איים מאבן טבעית. האבן נותנת תחושה מונומנטלית, ועץ טבעי מרכך אותה. המתכת מוסיפה דיוק ואופי עכשווי, והמשטחים בעלי הטקסטורה יוצרים עומק. במטבחים עם צבעוניות מצומצמת, החומרים הם שמעניקים למטבח את האופי שלו.

הצורה השתנתה גם היא. קצוות מעוגלים, חזיתות משופעות, מפגשים בזוויות חריגות וחלקים שנראים כמרחפים משנים את הדרך שבה תופסים את האי. הוא מתוכנן היום מכל צדדיו, ולפעמים החלק שפונה לסלון הוא המרשים ביותר, כי האי אמור להיראות טוב גם כשאף אחד לא מבשל.

בסופו של דבר האי צריך לשרת את מי שמבשלים סביבו. כשמארחים, מבשלים ומגישים במקביל, נדרשים מספיק משטחי עבודה, מרחב תנועה נוח ואפשרות לשבת סביב האי בלי להפריע למי שעומד בצד השני. לכן השאלה הראשונה היא מה רוצים לעשות על האי ומסביבו.

יש מי שמעדיפים לשלב באי כיור וכיריים, כדי לבשל כשהפנים מופנים אל בני המשפחה והאורחים. אחרים רוצים משטח פנוי להנחת מגשי אירוח, להכנת בצק או לארוחה לא רשמית. גם מספר מקומות הישיבה משפיע, כי כל כיסא נוסף מצמצם לעיתים את שטחי האחסון הנגישים, וצריך למצוא איזון בין הרצון לארח לצרכים המעשיים של המטבח.

במטבחים גדולים במיוחד האי יכול להגיע לממדים יוצאי דופן ולהתחלק לכמה יחידות נפרדות. כך אפשר להפריד בין אזור הבישול לאזור הישיבה, או להוסיף משטח עבודה שלא מפריע לפעילות השוטפת. פתרונות אחסון נסתרים, שילוב מדויק של מכשירי חשמל ומנגנוני פתיחה מתקדמים מאפשרים לשמור על מראה נקי גם כשהאי מכיל פונקציות רבות.

אי מוצלח לא חייב להיות הגדול ביותר או להיעשות מהאבן היקרה ביותר. לפעמים אי קטן בעל פרופורציות מדויקות וחומריות מעניינת משנה לגמרי את התחושה במטבח, כל עוד העיצוב מתאים לאופן שבו משתמשים בחלל.