כך האינסטגרם שינה את הדרך שאנחנו בוחרים משטח עבודה

פעם ההשראה עברה דרך אנשי המקצוע ואולמות התצוגה, היום היא מגיעה מהנייד. משפחת גטניו מספרת איך השתנתה הדרך שבה ישראלים בוחרים משטח עבודה במשך 45 שנה

מערכת בית ונוי

9 דקות קריאה

30-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

קשה לדמיין היום מטבח ישראלי בלי אי גדול שתופס את מרכז החלל, ולצידו משטח שהפך לאחד האלמנטים העיצוביים הבולטים בבית. עורקים דרמטיים, טקסטורות שמחקות אבן טבעית, לוחות פורצלן עצומים וחיבורים כמעט בלתי נראים הם כבר חלק מהשפה שאנחנו רגילים לראות. אלא שלפני ארבעה עשורים התמונה הייתה שונה לחלוטין.

"כשהתחלנו, המבחר בישראל הסתכם בארבעה או חמישה סוגים עיקריים של שיש וגרניט", מספר אריק גטניו, מנכ"ל גטניו. "היום לקוח מגיע עם תמונות והשראות מכל העולם ומחפש משטח מאוד מסוים. השינוי הוא לא רק בכמות החומרים, אלא במקום שהמשטח תופס בעיצוב הבית".

עיצוב: מירב אלקובי, צילום: מאור מויאל. באדיבות שיש גטניו

משטח העבודה, שבעבר נבחר בעיקר על פי שיקולים פרקטיים, הפך עם השנים לאלמנט שמכתיב במקרים רבים את אופיו של המטבח כולו. ככל שהמטבח נפתח לסלון והאי הפך למוקד של בישול, אכילה ואירוח, כך גם המשטח יצא מהתפקיד הפונקציונלי שלו וקיבל נוכחות עיצובית גדולה יותר.

במשפחת גטניו ראו את השינוי הזה מתרחש מקרוב. החברה המשפחתית הוקמה לפני כ־45 שנה על ידי יצחק גטניו, כיום בן 90, ומנוהלת היום על ידי בני הדור השני והשלישי. במהלך השנים השתנו החומרים, טכנולוגיות הייצור והטעם הישראלי, ולעיתים מוצר שנראה בתחילה כמעט זר לשוק המקומי הפך כעבור שנים לחלק בלתי נפרד ממנו.

עיצוב: עצמון אדריכלים, צילום: אלעד גונן, שיש גטניו

הטיסה לוורונה פתחה עולם חדש

אחת מנקודות השינוי הראשונות הגיעה בסוף שנות ה-80. אריק ונתן גטניו, שסיימו אז את שירותם הצבאי, רצו להרחיב את הפעילות המשפחתית מייצור ועיבוד גם ליבוא. בלי אינטרנט ובלי מאגרי ספקים דיגיטליים, הם הגיעו לשגרירות איטליה, קיבלו רשימה של מפעלי שיש באזור ורונה ועלו על מטוס.

שם הם נחשפו לאבנים שהגיעו ממחצבים בברזיל ולמנעד צבעים וטקסטורות שהיה שונה מאוד מהמבחר שהיה מקובל אז בישראל. "היום צבעוניות באבן נראית לנו טבעית, אבל באותה תקופה השוק היה הרבה יותר שמרני", מספר גטניו. "כשהבאנו את החומרים הראשונים לא כולם הבינו מה לעשות איתם. היינו צריכים לא רק להביא מוצר חדש, אלא גם להסביר למה בכלל צריך אותו".

עיצוב פנים: תמר מיכלוביץ , צילום: עמית גושר. באדיבות שיש גטניו

במובן הזה, הסיפור של המשטחים בישראל הוא גם הסיפור של הצרכן המקומי. הישראלים הפכו לאורך השנים להרבה יותר חשופים לעיצוב בינלאומי והרבה יותר נועזים בבחירות שלהם. אם בעבר המשטח נדרש בעיקר "להתאים למטבח", היום הוא יכול להיות דווקא האלמנט שסביבו נבחרים החזיתות, הנגרות והצבעוניות.

אבל המהפכה הגדולה באמת הגיעה עם כניסת הפורצלן למטבח. לפני כעשור נחשפו בני המשפחה בתערוכה מקצועית ללוחות פורצלן דקיקים בעובי של כ־3 מ"מ. האפשרות להשתמש בחומר כמשטח עבודה עדיין הייתה חדשה, אבל בגטניו זיהו את הפוטנציאל.

"הזמנו קונטיינר עוד לפני שידענו בדיוק איך נעבוד עם הלוחות", מספר גטניו. "כשהם הגיעו הבנו שהמכונות שהיו לנו בכלל לא מתאימות לעיבוד שלהם. היינו צריכים ללמוד חומר חדש ולבנות עבורו תהליך עבודה אחר".

עיצוב: מירב אלקובי, צילום: מאור מויאל. באדיבות שיש גטניו

החברה השקיעה בציוד ייעודי ועבדה יחד עם גורמים מקצועיים באיטליה על התאמת תהליך העיבוד. לאחר מכן החלו להציג את הלוחות לחברות המטבחים בישראל. מה שנראה אז חריג הפך עם השנים לאחד השינויים הבולטים בענף.

הטכנולוגיה המשיכה להתפתח, והפורצלן של היום כבר רחוק מאותם לוחות ראשונים. יכולות ההדפסה והייצור מאפשרות ליצור משטחים בעלי עורקים, עומק וטקסטורות שמדמים אבן טבעית ברמת דיוק גבוהה, לצד ממדים שמאפשרים להשתמש בלוחות גדולים ורציפים.

גם הדרישות השתנו בהתאם. המטבח הישראלי גדל, האיים התארכו והחיבור בין המטבח לסלון הפך את המשטח לחלק מהחלל הציבורי כולו. הוא כבר אינו נראה רק בזמן שמבשלים; הוא נמצא מול העיניים לאורך כל היום.

"היום אנשים רוצים שהמשטח יעשה משהו לחלל", אומר גטניו. "יש מי שמחפש מראה מאוד רגוע ויש מי שרוצה עורקים חזקים ונוכחות. מה שמשותף הוא שהבחירה הרבה יותר מודעת. אנשים מבינים שהמשטח הוא חלק מהעיצוב ולא רק המקום שעליו מניחים את הסיר".

בר גטניו , מנהלת קשרי אדריכלים - שיש גטניו. צילום: עידן גור

כוחו של האינסטגרם

את השינוי הזה רואה מקרוב גם בר גטניו, בת הדור השלישי, שמובילה את תחומי השיווק, הדיגיטל וקשרי האדריכלים בחברה. לדבריה, אחד ההבדלים הגדולים בין הדור של סבה לבין הלקוח של היום הוא המקום שממנו מגיעה ההשראה. בעבר החידושים עברו דרך אנשי המקצוע ואולמות התצוגה; היום הלקוחות פוגשים אותם באינסטגרם, בבתי מלון, במסעדות ובבתים שהם רואים ברחבי העולם.

הפעילות עצמה התרחבה בהתאם. כיום פועלת גטניו מאולם תצוגה בשטח של יותר מ־500 מ"ר בפתח תקווה, לצד מפעל לעיבוד משטחים, ומשווקת בין היתר קולקציות איטלקיות של NUOVOCORSO. לצד לקוחות פרטיים ואנשי מקצוע, החברה פועלת גם בפרויקטים של בנייה רוויה ועובדת עם חברות בנייה בישראל.

אבל אולי השינוי המעניין ביותר נמצא דווקא בפער בין הדורות. יצחק גטניו הקים עסק בעולם שבו האפשרויות היו מצומצמות והקשר האישי עם הלקוח היה כמעט הכול. בניו פעלו בתקופה שבה היבוא פתח בפני הישראלים עולם חדש של חומרים. הדור השלישי כבר פועל בשוק שבו הלקוח יכול לראות בתוך שניות מה הוצג אתמול במילאנו ולבקש משהו דומה בבית שלו.

שיש גטניו, קודם כל עסק משפחתי,. צילום: יח"צ

אז מה תהיה המהפכה הבאה במטבח? במשפחה לא ממהרים לנבא, אבל ממשיכים לחפש. "אנחנו קודם כול עסק משפחתי, אבל תמיד מסתכלים קדימה", מסכם אריק. "החומרים משתנים, הטכנולוגיה משתנה וגם הטעם של הלקוחות משתנה. התפקיד שלנו הוא להבין לאן הדברים הולכים ולהמשיך לחפש את הדבר הבא".

אם מסתכלים על 45 השנים האחרונות, אפשר לקבוע בביטחון שמשטח המטבח עבר דרך ארוכה מאוד מאותם ארבעה או חמישה סוגי אבן שהישראלים הכירו. מפריט פונקציונלי שנבחר בסוף התהליך, הוא הפך לאחד האלמנטים שמסוגלים להגדיר את המטבח כולו, ולפעמים אף את הבית שסביבו.