המוזיאון לאמנות בבילבאו נפתח לאחר שיפוץ

שם הפרויקט, Agravitas, נבחר בגלל פרט אחד. הנפח החדש של המוזיאון לאמנויות יפות בבילבאו מרחף מעל בניין 1945 ומעל הכיכר שבלב המתחם, ונשען על שני מבני עמודים בצורת V שממוקמים הרחק מהבניינים הקיימים. אחרי שיפוץ והרחבה של 6,000 מ"ר, המוזיאון נפתח מחדש לקהל.

את התוכנית תכננו האדריכלים נורמן פוסטר (Norman Foster), שעיצב בעבר גם את המטרו של בילבאו, ולואיס מריה אוריארטה (Luis María Uriarte). הצעתם זכתה בתחרות בינלאומית ב־2019, אחרי ש־57 משרדים התקבלו לשלב הראשון, ואבן הפינה הונחה בנובמבר 2022. חבר השופטים תיאר אותה כהצעה שמשלבת איכות אדריכלית, רגישות עירונית ואחריות חברתית כדי להקים "ציון דרך מואר וקל בלב ההיסטורי של בילבאו". המבנה בנוי משלד פלדה מיוחדת שמפחיתה משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית של הבנייה.

מתחת לנפח נמצא אטריום אריאגה, על שם המלחין חואן קריסוסטומו דה אריאגה יליד העיר. במרכזו עומד פסל המזרקה של פרנסיסקו דוריו לזכרו, ופוסטר תיאר את החלל כלב החדש של המוזיאון. אליו נכנסים משני צדדים, מצפון דרך הפארק בכיוון הגראן ויה ומדרום מעבר לכיכר אוסקדי בכיוון הנחל. מעל האטריום משתרע משטח תלוי של יותר מ־2,500 מ"ר בגובה 11 מטר, עם אוקולוס, פתח עגול בתקרה בקוטר 6 מטר, שדרכו אפשר לראות את שתי הקומות של הבניין החדש.

המוזיאון מורכב עכשיו משלושה מבנים. הראשון נפתח ב-1945, תוכנן בסגנון היסטוריציסטי על ידי גונסאלו קרדנס (Gonzalo Cárdenas) ופרננדו אורוטיה (Fernando Urrutia), ומציג את תולדות האמנות מראשיתה ועד אמצע המאה ה־20. השני הושלם ב־1970 בידי אלברו ליבאנו (Álvaro Líbano) וריקרדו בסקואה (Ricardo Beascoa) בסגנון רציונליסטי של התנועה המודרנית, והיה הראשון בספרד שהוקדש לאמנות עכשווית. הוא מכיל היום את האוספים מהמחצית השנייה של המאה ה־20. ב־2001 שיפץ אוריארטה את המבנה הזה והוסיף לו גלריה מזוגגת הפונה לפארק.

הבניין החדש בן שתי קומות. בקומה התחתונה ישכנו אוסף העיצוב והאדריכלות החדש של המוזיאון וחללי חינוך. בקומה העליונה נמצאת גלריית BBKmuseoa, שנקראת על שם קרן BBK שמימנה את תחרות האדריכלות ומלווה את המוזיאון לאורך זמן. הגלריה משתרעת על 1,500 מ"ר בגובה 6 מטר, ומחוברת למרפסת של יותר מ־500 מ"ר לפסלים בחוץ.

התצוגה המרכזית, Bildu(e)mak, מורכבת מכמעט אלף יצירות מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד היום, ומתמקדת באמנות שיצרו נשים. השם משחק על שתי מילים בבסקית, אוסף ונשים. לצדה מוצגת מחווה לפלסידו ארנגו, אספן ותורם מרכזי של המוזיאון שנפטר ב־2020. יותר ממאה יצירות מאוסף שלו הושאלו למוזיאון לטווח ארוך, ולצדן מוצגות יצירות אורחות של ולסקס ושל ורונזה שהגיעו בהשאלה ממוזיאון הפרדו ומהמטרופוליטן בניו יורק, בין היתר.

תצוגה נוספת מוקדשת לאוסף של פטרישיה פלפס דה סיסנרוס, יותר מ-150 ציורים, רישומים, הדפסים, מפות וצילומים מהמאות ה-17 עד ה-19 של אמנים שחצו את האוקיינוס כדי לגלות את העולם החדש. בגלריה BBKmuseoa מוצגת יצירת הסאונד של איציאר אוקריז, ועל המרפסת עומדים שלושה פסלי ענק של הבריטי אנתוני קארו, שניים מהם תרומה של משפחת פוסטר. ביציאה לכיכר המוזיאון עומד הפסל "סאפו" של אנזלם קיפר, גם הוא תרומה של משפחת פוסטר. בפנטהאוס שמעל בניין 1970 נפתח מצפה שמוקדש לאוסף היצירות של הפסל חורחה אוטייסה.