HERO דף הבית כתבה
אדריכל משה ספדיה
אדריכלות

משה ספדיה (ספדי), האדריכל שתכנן את הביטאט 67 ואת יד ושם

  משה ספדיה, אדריכל ומתכנן ערים, מרצה ומחנך, תיאורטיקן ומחברם של מספר ספרי אדריכלות, הוא יליד ישראל שבילדותו עקר עם משפחתו לקנדה, שם סיים לימודי אדריכלות באוניברסיטת מק-גיל.

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

מי הוא משה ספדיה

משה ספדיה, ששמו נהגה ספדי, הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי-קנדי-אמריקאי, יליד חיפה. הוא תכנן את הביטאט 67 במונטריאול, את המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם ואת מרינה ביי סנדס בסינגפור, ופועל כבר יותר משישה עשורים.

נולדב-1938 בחיפה. בגיל 15 עבר עם משפחתו למונטריאול
לימודיםאדריכלות באוניברסיטת מק-גיל
התמחותבמשרדו של האדריכל לואיס קאן בפילדלפיה
המשרדSafdie Architects, שנוסד ב-1964 במונטריאול
פרסיםמדליית הזהב של המכון האמריקאי לאדריכלים (2015) ופרס וולף לאדריכלות (2019)

משה ספדיה: מחיפה למונטריאול ובחזרה לירושלים

ספדיה נולד בחיפה, ובילדותו עבר עם משפחתו לקנדה. במונטריאול למד אדריכלות באוניברסיטת מק-גיל, ואחרי שסיים את התואר התמחה במשרדו של האדריכל הנודע לואיס קאן בפילדלפיה. ב-1964 חזר לקנדה כדי לפקח על בניית הביטאט 67, הפרויקט שהחל כעבודת הגמר שלו.

  1. 1938נולד בחיפה.
  2. 1964פותח משרד במונטריאול כדי להקים את הביטאט 67.
  3. 1967הביטאט 67 נפתח כחלק מתערוכת אקספו 67.
  4. 1988נפתח בניין הגלריה הלאומית של קנדה באוטווה.
  5. 1989תוכנית האב לעיר החדשה מודיעין.
  6. 2005נחנך המוזיאון החדש לתולדות השואה ביד ושם.
  7. 2010נפתח מרינה ביי סנדס בסינגפור.
  8. 2019זוכה בפרס וולף לאדריכלות, ונפתח ג׳ואל צ׳אנגי בסינגפור.
מתחם וירסאט-א-חלסה בפנג׳אב: מבנים בגוון חול עם גגות מתעקלים, גשר קשתות ובריכות מים

הביטאט 67: עבודת הגמר שהפכה לשכונה

הביטאט 67 התחיל כעבודת הגמר של ספדיה במק-גיל, והיה האטרקציה הגדולה של תערוכת אקספו הבינלאומית שהתקיימה ב-1967 במונטריאול. הפרויקט תוכנן במקור כפתרון מגורים בעלות נוחה, אבל עם השנים הפך למקום מגורים נחשב ומבוקש.

  • 365יחידות מודולריות טרומיות
  • 158דירות, מחדר שינה אחד ועד ארבעה
  • 15סוגי דירות שונים

הרעיון היה להביא לעיר הצפופה את מה ששמור בדרך כלל לבית פרטי: לכל דירה יש גינת גג משלה, וברחבי המתחם עוברים רחובות להולכי רגל ויש פינות משחק לילדים. אותה שאלה, איך חיים טוב בצפיפות, עומדת גם במרכז הכתבה על מגורים במרחב עירוני צפוף.

המבנים של משה ספדיה בישראל ובעולם

רשימת הפרויקטים של ספדיה כוללת מבני ציבור, מוזיאונים, תכנון ערים, מרכזים לשימושים מעורבים, בתי מלון ושדות תעופה. הלשוניות שלמטה מחלקות את המבנים הבולטים בין ישראל לשאר העולם, עם העיר והשנה של כל מבנה.

איפה נמצאים המבנים

בישראל

  • המוזיאון לתולדות השואה, יד ושםירושלים, נחנך ב-2005מנסרת בטון באורך 183 מטר, רובה מתחת לאדמה, שחוצה את ההר. ספדיה תכנן ביד ושם גם את יד לילד.
  • מתחם ממילאירושלים, 2008מרכז מעורב שמחבר בין העיר העתיקה לעיר החדשה, ומשלב חזיתות היסטוריות ומבנים חדשים.
  • טרמינל 3, נתב״גנפתח ב-2004המשרד של ספדיה תכנן את המבנה המקשר ואת אזורי היציאה לטיסות.
  • העיר מודיעיןתוכנית אב, 1989השכונות יושבות על הגבעות, והעמקים מיועדים לפארקים ולשדרות.
  • מרכז יצחק רביןתל אביב, 2006על מתלול בצפון העיר, מעל תחנת כוח ישנה לשעת חירום, מול נחל הירקון.
  • מלון מצודת דוד ושכונות מגוריםירושלים, מודיעין ושדה בוקרהמלון ניצב מול מתחם ממילא. בנוסף תכנן ספדיה שכונות מגורים במודיעין ובשדה בוקר.

לצד מבניו של ספדיה, כדאי להכיר גם את המבנים האייקוניים בירושלים ואת האדריכלים שתכננו אותם.

בעולם

  • הביטאט 67מונטריאול, קנדה, 1967מתחם מגורים מיחידות טרומיות מוערמות.
  • הגלריה הלאומית של קנדהאוטווה, 1988מבנה מזכוכית וגרניט, ליד הפרלמנט.
  • כיכר הספרייהונקובר, 1995בניין הספרייה הציבורית המרכזית של העיר.
  • מרינה ביי סנדססינגפור, 2010שלושה מגדלי מלון שמחוברים בפארק גג אחד ארוך.
  • רפלס סיטי צ׳ונגצ׳ינגצ׳ונגצ׳ינג, סיןגשר שמיים, שזכה לכינוי "גורד שחקים אופקי", מחבר בין ארבעה מגדלים.
  • ג׳ואל צ׳אנגיסינגפור, 2019מתחם בנמל התעופה שמשלב שוק וגן, סביב מפל מים פנימי.
  • מוזיאון קריסטל ברידג׳סבנטונוויל, ארקנסו, 2011ביתנים מחוברים בתוך יער, למוזיאון של אמנות אמריקאית.
  • מרכז קאופמן לאמנויות הבמהקנזס סיטי, 2011שני אולמות מופעים מאחורי חזית זכוכית אחת.
  • מטה המכון האמריקאי לשלוםוושינגטוןבפינה הצפון-מערבית של הנשיונל מול.
  • וירסאט-א-חלסהאנאנדפור סאהיב, פנג׳אב, הודומוזיאון מורשת הסיקים, מתחם מבנים ובריכות מים.
גבר בחליפה כהה מביט למעלה ליד פסל כדורי אדום ומבריק בחלל תצוגה
קצה המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם: קירות הבטון נפתחים אל נוף הרי ירושלים
מוזיאון 'יד ושם' המחודש. צילום: טימותי הרסלי.

במוזיאון ביד ושם בחר ספדיה להסתיר את גוף המבנה בתוך האדמה ולהשאיר על פני השטח רק את קו המנסרה. השאלה איך מתכננים מקום של זיכרון עומדת במרכז הדילמה האדריכלית של ההנצחה. מוזיאון זיכרון מפורסם אחר, המוזיאון היהודי בברלין, תכנן האדריכל דניאל ליבסקינד.

חידון: איזה מבנה של ספדיה נמצא באיזו עיר

לכל מבנה שלוש ערים אפשריות. אחרי כל לחיצה מופיעה התשובה הנכונה, והציון מתעדכן בסוף.

1. הביטאט 67

התשובה: מונטריאול. הביטאט 67 נבנה לתערוכת אקספו 67.

2. מרינה ביי סנדס

התשובה: סינגפור. המתחם נפתח ב-2010 מול מפרץ מרינה.

3. מוזיאון קריסטל ברידג׳ס

התשובה: בנטונוויל שבארקנסו. המוזיאון נפתח ב-2011.

4. הגלריה הלאומית של קנדה

התשובה: אוטווה, בירת קנדה. הבניין נפתח ב-1988.

התשובות הנכונות שלכם:

משה ספדיה עומד על מרפסת מעל מדרחוב ממילא בירושלים
ספדיה על רקע פרויקט ממילא בירושלים. צילום: תומר אפלבאום.

הגישה, ההוראה והפרסים של משה ספדיה

ספדיה ידוע בגישה הומנית לאדריכלות: תכנון שמתחשב בגיאוגרפיה, בחברה ובתרבות של המקום ועונה על צרכים אנושיים. לצד עבודת התכנון כתב כמה ספרים על אדריכלות, השתתף ביוזמה ובהצגה של סרטים מקצועיים, לימד באוניברסיטאות מק-גיל, ייל ובן-גוריון ועמד בראש המחלקה לתכנון עירוני באוניברסיטת הרווארד. כמה תערוכות הוקדשו לעבודתו.

1995מדליית הזהב של המכון המלכותי לאדריכלות בקנדה
2005תואר כבוד ממסדר קנדה (Companion of the Order of Canada)
2015מדליית הזהב של המכון האמריקאי לאדריכלים
2019פרס וולף לאדריכלות

על שני הפרסים האחרונים אפשר לקרוא באתרים הרשמיים: מדליית הזהב של המכון האמריקאי לאדריכלים ב-2015 ופרס וולף לאדריכלות ב-2019.

שאלות נפוצות על משה ספדיה

איך מבטאים את השם משה ספדיה?

השם נכתב בעברית ספדיה, אבל נהגה ספדי, ולכן הוא מופיע בשתי הצורות. באנגלית הוא נכתב Moshe Safdie, וזה גם שם המשרד שלו, Safdie Architects. מי שמחפש את האדריכל ימצא אותו גם כמשה ספדי וגם כמשה ספדיה, ומדובר באותו אדם, שנולד בחיפה ב-1938.

מי האדריכל של טרמינל 3 בנתב״ג?

את טרמינל 3, שנפתח ב-2004, תכננו כמה משרדים. משה ספדיה תכנן את הצד האווירי: המבנה המקשר, הרוטונדה עם מפל המים שיורד מפתח בתקרה, והזרועות שמובילות אל שערי העלייה למטוס. את המבנה היבשתי, עם דלפקי הכרטיסים, המכס, ביקורת הגבולות ואולם המזוודות, תכנן מיזם משותף של SOM, כרמי אדריכלים וליסר אלדר אדריכלים.

מהי תוכנית ספדי?

תוכנית ספדי, שנקראה על שם האדריכל משה ספדיה שתכנן אותה, הציעה להרחיב את ירושלים מערבה ולבנות כ-20 אלף יחידות דיור, בעיקר בהר חרת שמדרום למבשרת ציון וברכס לבן. ארגוני סביבה, ובהם החברה להגנת הטבע, התנגדו לה בגלל הפגיעה בשטחים הפתוחים, וב-6 בפברואר 2007 דחתה אותה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

עוד על אדריכלים ומבנים כל הכתבות בנושא אדריכלות
באנר צד מרובע