איך חיים לצד העדות? הדילמה האדריכלית של ההנצחה

מאז טבח 7 באוקטובר מתחבטים בכפר עזה מה לעשות עם המבנים שנהרסו. גם בהירושימה, בברלין, בקובנטרי ובצרפת נאלצו להכריע איך זוכרים וממשיכים לחיות לצד החורבן

זוהר שחר לוי

7 דקות קריאה

07-10-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, אחת השאלות הקשות שעומדות בפני האדריכלות הישראלית נוגעת לזיכרון. מה עושים עם בתים שהפכו לעדות, כשבאותו מקום בדיוק מנסים לחזור לחיות?

בקיבוץ כפר עזה הדילמה הזאת כבר קיבלה הכרעה עקרונית. בחודש מרץ הצביעו חברי הקיבוץ ברוב של 69% בעד מתווה של העתקה חלקית של מבנים משכונת דור צעיר למתחם ייעודי סמוך לקיבוץ, והקמת מרכז הנצחה במקום. ההחלטה התקבלה לאחר דיון ממושך בתוך הקהילה, והיא עוררה גם התנגדות מצד חלק ממשפחות הנרצחים והחטופים, שביקשו להשאיר את השכונה כפי שנותרה אחרי הטבח.

על פי התוכנית, לא את כל המבנים יהיה אפשר לשמר ולהעתיק. בשלב זה אין פירוק של שכונת דור צעיר, ובקיבוץ מדגישים שלא יבוצע שינוי עד להכרעה בהליכים הנוגעים למתווה.

כנסיית הזיכרון קייזר וילהלם בברלין בינואר 1954, כשהחורבה עוד עומדת ללא המבנים החדשים שנבנו לצדה בהמשך I צילום: Bundesarchiv, B 145 Bild-F001296-0001 / Brodde / CC-BY-SA 3.0

כנסיית הזיכרון קייזר וילהלם בשרלוטנבורג שבברלין, שהמגדל ההרוס שלה נשמר כאנדרטה I צילום: shutterstock

המדינה, הקהילה והתכנון

גם הגורמים הציבוריים נכנסו לתמונה. באפריל, לאחר סיור מקצועי בכפר עזה, הודיע שר המורשת עמיחי אליהו כי יכבד את הכרעת חברי הקיבוץ ואת המתווה שנבחר על ידם. בהסכמות שנרקמו מול משרד המורשת נקבע שהזכויות על התכנון ההנדסי של המתחם יישארו בידי המשרד, בעוד שהתכנון הרעיוני ואופן הצגת הסיפור יישארו בידי הקיבוץ.

בחודש שעבר אישרה קק"ל חבילת סיוע של 20 מיליון שקלים לכפר עזה לשלוש שנים, מתוכה 15 מיליון שקלים למיזמי הנצחה. בין המיזמים העתקת מבנים משכונת דור צעיר, הקמת מתחם ההנצחה והגידור סביבו. בקק"ל הדגישו שאופי ההנצחה עצמו ייקבע בידי הקהילה.

כיפת הגנבאקו בהירושימה באוקטובר 1952, שבע שנים אחרי הפצצה האטומית I צילום: Ray Olson / Australian Consolidated Press Archive, State Library of New South Wales

מבט על חורבות כיפת הגנבאקו ברחובות הירושימה, יפן I צילום: shutterstock

להשאיר חורבה כעדות

השאלה אם להשאיר חורבה כעדות, להעתיק אותה או לבנות מחדש מלווה ערים וקהילות רבות בעולם.

בהירושימה שבדרום יפן נשאר על כנו מבנה שהיה בית תצוגה למוצרי התעשייה של המחוז, שתכנן האדריכל הצ'כי יאן לצל. הוא עמד כמעט מתחת לנקודת הפיצוץ של פצצת האטום באוגוסט 1945 ושרד חלקית. כיפת הגנבאקו, כפי שהיא מכונה, נשמרה כחורבה ומוכרת היום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

מבט מתוך קתדרלת קובנטרי שהופצצה, ללא גג ולצד ההריסות, אביב 1944 I צילום: Eric Joysmith / Ministry of Information Photo Division

שרידי קתדרלת סנט מייקל בקובנטרי שבאנגליה, שהופצצה ב-1940. הקתדרלה החדשה נבנתה לצדה I צילום: Claudio Divizia / shutterstock

בכפר הצרפתי אורדור סור גלן בחרו בדרך שדומה יותר למתווה של כפר עזה. ב-10 ביוני 1944 רצחו חיילי ה-SS 642 מתושבי הכפר. שארית הכפר נשארה כפי שהייתה והפכה לאתר הנצחה, והתושבים שנותרו בנו כפר חדש לידו. כך נוצר מרחב שבו הזיכרון והחיים קיימים זה לצד זה, במרחק הליכה.

בברלין עומד עד היום המגדל ההרוס של כנסיית הזיכרון קייזר וילהלם, שנפגעה בהפצצות במלחמת העולם השנייה. בשנות ה-60 תכנן האדריכל אגון איירמן מבנים חדשים לצד החורבה, והיא נשארה כהצהרה בלב העיר המודרנית. גם בקובנטרי שבאנגליה נשמרו שרידי הקתדרלה שהופצצה ב-1940, והאדריכל באזיל ספנס תכנן קתדרלה חדשה שנבנתה לצדה.

שרידי בתים באורדור סור גלן, שנהרס בידי חיילי ה-SS ב-10 ביוני 1944. התמונה צולמה ב-26 בספטמבר 1944 קרדיט: צילום: United States Holocaust Memorial Museum, באדיבות הארכיון הלאומי של ארצות הברית, קולג' פארק

שרידי מבנים מאבן ברחוב בכפר אורדור סור גלן שבצרפת, שנשרף בטבח של חיילי ה-SS ב-1944 I צילום: Emily Marie Wilson / shutterstock

החלטה אחת לא מספיקה

המשותף לכל המקרים האלה הוא שהחלטה אדריכלית אחת אינה מספיקה. כל אחד מהם הוא תוצאה של דיון ציבורי, ולעיתים של פשרה בין מי שרוצים לשמר לבין מי שרוצים להמשיך הלאה.

בכפר עזה זה מורגש במיוחד. הגדר שנוספה כעת היא במידה רבה ביטוי למתח שילווה את המקום עוד שנים, בין שימור זירה שהפכה לעדות לאחד האירועים הקשים בתולדות המדינה לבין האפשרות של אנשים לחזור להתגורר בבתיהם. בקיבוץ מבקשים לנהל את השאלה הזאת כפי שנוהלו ההחלטות עד כה, בתוך הקהילה ובכבוד כלפי מי שחיים במקום. ככל שהקיבוץ מתמלא מחדש בתושביו, גם האופן שבו הציבור יוכל לפגוש את המקום ייבחן מחדש.

תגיות: אדריכלות מהעולם