אדריכלות בירושלים בין אבן לזכוכית: האדריכלים שמאחורי בית המשפט העליון
לכבוד יום ירושלים: מסע בהיסטוריה האדריכלית של העיר, מהמבנים המסחריים שעיצבו את רחוב יפו ועד פרויקטים עכשוויים שממשיכים להתמודד עם האתגר הירושלמי הייחודי
מי תכנן את בית המשפט העליון
את בית המשפט העליון בירושלים תכננו האדריכלית עדה כרמי מלמד ואחיה, האדריכל רם כרמי: מבנה אבן נמוך על קו הרכס, שציר להולכי רגל חוצה אותו בדרך אל הכנסת. משרד עדה כרמי מלמד, מהמשרדים שהשפיעו באופן מכריע על אדריכלות בירושלים, תכנן גם את בית הליבה ליד הכותל המערבי, ושימר את כל חזיתות המבנה בקמפוס יד בן צבי ברחביה.
בעיר מלאת שכבות שבה מאות מבנים עם חשיבות אדריכלית, הופכים התכנון והבנייה לפרויקטים מורכבים שמעמידים בפני אדריכלים, מקומיים ובינלאומיים, בלי סוף דילמות. האדריכלות הירושלמית הייחודית נבנתה תוך מתח מתמיד בין שימור העבר לבין פיתוח מודרני, בין אבן לזכוכית, בין קודש לחול.
צילום: אריאל מנור (מתוך ויקימדיה). יד בן צבי, ירושליםחמישה מבנים בירושלים של משרד עדה כרמי מלמד, מבית המשפט העליון ועד בית מגורים לשימור. בחרו מבנה, וראו מי תכנן אותו, מול איזו דילמה ומה היה הפתרון.
מבנה, אדריכלים ודילמה
| מבנה | האדריכלים | הדילמה | הפתרון |
|---|---|---|---|
| בית המשפט העליון | האדריכלית עדה כרמי מלמד ואחיה, האדריכל רם כרמי. | לדברי עדה כרמי מלמד, המיקום וההקשר של המבנה היו חשובים לא פחות מפתרון הפונקציה שלו. | מבנה אבן נמוך על קו הרכס, שמביט אל העיר בצניעות, וציר להולכי רגל שעובר דרכו במעבר מקורה, מהכיכר הציבורית שמצפון אל בניין הכנסת. לקטע על בית המשפט |
| בית הליבה | משרד עדה כרמי מלמד אדריכלים. | להתאים מבנה חדש להקשר ההיסטורי והתרבותי של העיר, בסמוך לכותל המערבי. | שתי שפות אדריכליות, עתיקה ומודרנית, שכל אחת שומרת על עצמאותה. האור הטבעי שחודר לחלל שביניהן מבטא את שתיהן. לקטע על בית הליבה |
| בית אבי חי | משרד עדה כרמי מלמד אדריכלים, לפי קרדיט הצילום. | לארגן מרכז לימוד במרכז ירושלים בין שכבות מבניות, פרטיות וציבוריות. | חדר עירוני פנימי שקוע, שאליו מופנות הפונקציות החינוכיות. בין שכבות האבן, הבטון, הגבס, הזכוכית והעץ משחקים אור וצל, ורפפות מזכוכית חלבית משנות זווית לפי קרינת השמש. לקטע על בית אבי חי |
| יד בן צבי | משרד עדה כרמי מלמד, בתכנון הקמפוס המאוחד. את הגישה מסביר השותף, האדריכל עופר ארוסי. | לאחד את הבית ששימש למגורי הנשיא בן צבי ואת בית החלוצות הסמוך למגרש אחד גדול, בלב שכונת רחביה. | יחס אל המגרש כאל קמפוס, עם קשרים בין הפונקציות הקיימות והחדשות. המשרד שימר את כל חזיתות המבנה ויצר ציר נופי מהכניסה החדשה מגן הכוזרי. לקטע על יד בן צבי |
| בית מגורים לשימור | משרד עדה כרמי מלמד, בדברי השותף עופר ארוסי. | מגבלות שימור מחמירות על מבני מגורים בירושלים ההיסטורית. | חפירת הבית מבפנים תוך שמירה קפדנית על המעטפת, ואור טבעי שמשחרר את המסות הקיימות ומאפשר מבטים ארוכים אל החוץ. לקטע על בנייה פרטית |
מעבר לחומות: איך התרחבה ירושלים החדשה
בסוף המאה ה-19 החלה העיר להתרחב מעבר לחומות, ובתחילת המאה ה-20, עם עליית השלטון הבריטי והתנועה הציונית, התרחבה העיר החדשה במהירות עם מבנים מערביים חדשים. לפי מחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, התפלגות המבנים שנבנו בין השנים 1950-1900 משקפת דפוס דומה למצב הסוציו-אקונומי של השכונות כיום, מה שמעיד על ההשפעה המכרעת של הבנייה המוקדמת על עיצוב השכונות והמרקם העירוני.
המבנים שעיצבו את העיר: רחוב יפו בתקופת המנדט
תקופת המנדט הבריטי הייתה מכרעת בעיצובה של ירושלים המודרנית. בניין ג'נרלי נבנה בשנת 1935, בנק לאומי פתח את סניפו הראשון בשנת 1932, והדואר המרכזי נבנה בשנת 1938 על רחוב יפו.
מבנים אלה לא רק שימשו מבני ציון ארכיטקטוניים אלא גם הפכו את רחוב יפו לאזור מסחרי משגשג שנשאר כזה עד היום, מה שמדגים את ההשפעה הישירה של הבנייה המוקדמת על התכנון העירוני המודרני.
צילום: Rimonah Traub, מתוך: pikiwiki. רחוב יפו בירושליםדור המייסדים: משרד עדה כרמי מלמד, אז והיום
בין האדריכלים שהשפיעו באופן מכריע על פני העיר בולט משרד עדה כרמי מלמד, שמזה עשרות שנים מצליח לתרגם את הרוח הייחודית של העיר לשפה אדריכלית. עבודות המשרד מבטאות רגישות מרבית לאופייה של ירושלים עוד בימים בהם הובילו אותו האדריכלית עדה כרמי מלמד ואחיה האדריכל רם כרמי.
השותפים היום: עופר ארוסי, אורי לניר ומיטל יפה
וכך גם היום, ממשיכים השותפים העומדים בראשו, האדריכלים עופר ארוסי ואורי לניר ומנהלת המשרד מיטל יפה, לקשר בין ההיסטורי והמקומי לתכנון אורבני מודרני תוך שימוש חוזר באבן ובאור הירושלמיים.
בית המשפט העליון בירושלים: דיאלוג בין אבן לזכוכית
אחד המבנים הירושלמים הבולטים של המשרד הוא בית המשפט העליון, אותו תכננו עדה ואחיה רם. מבנה האבן הנמוך, שמתיישב על קו הרכס ומביט אל העיר בצניעות, מבוסס על אדריכלות מסורתית וחומריות, על ערכי כבוד וצניעות ועל החדרת אור טבעי מהחוץ פנימה.
בהתייחסה לתכנון בית המשפט, הסבירה בעבר אדריכלית עדה כרמי מלמד שהמיקום וההקשר של המבנה היו חשובים לא פחות מפתרון הפונקציה שלו. המשרד יצר ציר להולכי רגל שקושר את הכיכר הציבורית מצפון דרך בית המשפט והלאה אל בניין הכנסת. אותו ציר, שהופך למעבר מקורה שחוצה את בית המשפט במפלס הקרקע, ניזון ממשחקי אור וצל שמלווים ומקשטים את דפנות המבנה לאורכו.
השילוב שבין אדריכלות חוץ ופנים מתבטא ביחס המהותי לנוף ובניצול האור הירושלמי כחומר בנייה חשוב ומרכזי. חומת האבן הירושלמית המאסיבית שעוטפת את המבנה מדברת בשפה מנוגדת לזו של הקירות הלבנים המודרניים, המבטאים חופש, זרימה, דינמיות ואפילו משחקיות.
צילום: Rimonah Traub (מתוך pikiwiki). בניין ג'נרלי בירושליםהחצר כחדר חיצוני בבתי החינוך: בית הליבה ובית אבי חי
גם בבית הליבה שממוקם בסמוך לכותל המערבי, התייחסה כרמי מלמד לחשיבות של התאמת המבנה להקשר ההיסטורי והתרבותי של העיר. המבנה מכיל שתי שפות אדריכליות, עתיקה ומודרנית, כשכל אחת שומרת על עצמאותה בקנאות ועם זה, ולמרות הקונפליקט, שתיהן באות לידי ביטוי בזכות האור הטבעי שחודר אל החלל שביניהן.
עוד על המבנה, עם תמונות נוספות, בכתבה בית הליבה בירושלים.
בית אבי חי, שממוקם במרכז ירושלים, משמש כמרכז לימוד. הקומפוזיציה האדריכלית של הבית מתוכננת סביב חדר עירוני פנימי שקוע שאליו מופנות הפונקציות החינוכיות של המבנה. הקומפוזיציה נפרשת בין שכבות מבניות, פרטיות וציבוריות. שכבות האבן, הבטון, הגבס, הזכוכית והעץ ניזונות ממשחקי האור והצל המתמקמים במרווח שביניהן ורפפות עשויות זכוכית חלבית משנות זווית בהתאם לקרינת השמש.
צילום: ארדון בר חמא, עדה כרמי מלמד אדריכלים. בית אביחימהקמפוס ההיסטורי למבנה מודרני
בית חינוך נוסף הוא יד בן צבי שבלב שכונת רחביה. המקום מאחד בין הבית ששימש למגורי הנשיא בן צבי ובית החלוצות הסמוך לכדי מגרש אחד גדול. היחס אל המגרש היה כאל קמפוס שבו נוצרו קשרים מבניים בין הפונקציות הקיימות והחדשות, מסביר אדריכל ארוסי. המשרד שימר את כל חזיתות המבנה ויצר ציר נופי שנמתח מהכניסה החדשה מגן הכוזרי אל הקמפוס.
הדרישה להוסיף 500 מטרים רבועים של אודיטוריום לבניין לשימור הביאה לפתרון של חפירת האודיטוריום מתחת למדשאות תוך שמירה על חזיתות המבנה והעצים. כך נוצר מבנה נוסף, מודרני, העשוי חומרים ושקיפויות הנבדלים מאלו הקיימים.
צילום: עמית גירון, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. בית הליבה ירושליםבנייה פרטית בירושלים ההיסטורית
ארוסי התבטא לא פעם גם לגבי התערבות המשרד בתכנון מבני מגורים בעיר. השילוב בין ישן וחדש ובין כובד וקלילות נעשה בעיקרו על ידי החדרת האור הטבעי המשחרר את המסות המבניות הקיימות ומאפשר למבטים ארוכים לזרום מתוך המבנה ודרכו אל החוץ. מגבלות השימור המחמירות דורשות לא פעם פתרונות יצירתיים כמו חפירת הבית מבפנים תוך שמירה קפדנית על המעטפת שלו.
גם לבניין משנות ה-20 בשכונת מוסררה, שנבנה כבית מגורים ושוכן בו בית ספר לצילום, הוכנה תוכנית לתוספת קומות ולאגף חדש, נמוך מהבניין ההיסטורי. התוכנית מתוארת בכתבה ביה״ס לצילום מוסררה: שימור מבנה היסטורי.
צילום: אדון בר חמא, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. פרויקט בתים מבפניםהמבנים שנבנו בתחילת המאה ה-20 והמשיכו להיבנות לאורך העשורים השפיעו על העיר במישורים רבים. מהמבנים המסחריים שעיצבו את רחוב יפו כציר כלכלי מרכזי, דרך המבנים הציבוריים שיצרו סדרים אורבניים חדשים, ועד לפרויקטים עכשוויים שממשיכים להתמודד עם האתגר הירושלמי הייחודי.
הקונפליקט הוא חלק מהעיצוב
הניגודיות והמתח שבין עבר והווה נשארים במרכז. המבנים לא מציעים פשרה קלה או הרמוניה מלאכותית, אלא מרחב שבו הקונפליקט עצמו הופך לחלק מהעיצוב. כך נוצרת ירושלמיות אדריכלית שאינה מנסה למחוק את הסתירות, אלא לתת להן ביטוי.
אדריכלות ירושלמית בכתבות נוספות
- משה ספדיה (ספדי), האדריכל שתכנן את הביטאט 67 ואת יד ושם
- בית כנסת קהילת ידידה ע״ש יונה מנחם רעננערט בבקעה, שבו שתי העזרות נמצאות באותו מפלס
- בית הספר הדו-לשוני ע״ש מקס ריין, בין שכונת פת לבית צפאפא
אבן, אור ושימור: תשובות קצרות
מה מייחד את האדריכלות בירושלים?
האדריכלות בירושלים נבנתה במתח מתמיד בין שימור העבר לפיתוח מודרני, בין אבן לזכוכית ובין קודש לחול. משרד עדה כרמי מלמד חוזר שוב ושוב לאבן ולאור הירושלמיים, ובבית המשפט העליון האור הוא חומר בנייה מרכזי. מבנים כמו בית הליבה לא מציעים פשרה קלה: הקונפליקט עצמו הופך לחלק מהעיצוב.
איך משלבים בנייה חדשה במבנה לשימור בירושלים?
בפרויקטים של משרד עדה כרמי מלמד בירושלים שומרים קודם כול על הקיים. ביד בן צבי שימר המשרד את כל חזיתות המבנה. כשנדרשו 500 מ״ר של אודיטוריום בבניין לשימור, האודיטוריום נחפר מתחת למדשאות, והחזיתות והעצים נשמרו. בבתים פרטיים חופרים לעיתים את הבית מבפנים ושומרים על המעטפת, והאור הטבעי מחבר בין הישן לחדש.
מחפשים אדריכל לבית? לפני שבוחרים, כדאי לקרוא על ההבדל בין אדריכל למעצב פנים.
עוד כתבות על מבנים ואדריכלים במדור אדריכלות.

