הבית שמבקש שקט: למה כולנו נמשכים עכשיו לעיצוב יפני
הכמיהה הגלובלית ליפן פוגשת גם את הישראלים בביתם. תשומת לב לפרופורציות, מינימליזם והרמוניה בין המרכיבים נכנסים למרחבים האישיים של חובבי האסתטיקה היפנית
עיצוב יפני הוא גישה אסתטית ופילוסופית לעיצוב חללים, חפצים ואדריכלות, המבוססת על פשטות, איזון והרמוניה עם הטבע. בניגוד לסגנונות עמוסים או דקורטיביים, העיצוב היפני מדגיש מינימליזם, שימוש בחומרים טבעיים ותחושה של רוגע ושלמות שקטה. מקורו של הסגנון בתרבות היפנית המסורתית, שבה הבית נתפס כמקום של התבוננות פנימית ושל שלווה. לכן החללים בדרך כלל מאווררים, נקיים מעודפים, ומאפשרים לאור, לחומרים ולמרחב לנשום.
עפרי ירום, בעלת סטודיו לעיצוב פנים OFRY YAROM, מתמחה בעיצוב יפני לאחר שהחליטה "לייבא" את העיצוב היפני לארץ, כדי שכמה שיותר משפחות יכירו אותו, ואף רואה בכך שליחות. "יש כיום כמיהה גלובלית לעיצוב ולתרבות היפנית וגל משיכה שהתחזק בישראל גם לאחר תקופה של הגבלות טיסות ויעדים מצומצמים. ההייפ ניכר בכל תחומי החיים, מצפייה באנימה דרך נטפליקס, ירידי אוכל או מסעדות ראמן ועד אסתטיקה דיגיטלית, ולכן טבעי שהוא מחלחל גם לעולמות העיצוב ומעצב מחדש את השפה החזותית של הבית", היא אומרת.
המשיכה לעיצוב היפני לא נובעת רק מהחוויה הפיזית של טיול או מגורים בארץ המוצא, אלא מהיכרות עמוקה עם עקרונות שמושרשים בתרבות כולה, כמו תפיסת עולם של דיוק, איזון וכבוד לפרטים, ומחלחלים גם לעיצוב: תשומת לב לפרופורציות, מינימליזם והרמוניה בין המרכיבים. כך העיצוב ביפן אינו רק סגנון חזותי אלא חלק בלתי נפרד מאורח החיים ושפה תרבותית שלמה שבה היופי, הפשטות והכוונה מתקיימים בכל רובד יומיומי.
צילום: וילונות על מסילות, טטאמי ודלת הזזה. עיצוב עפרי ירום, צילום טל ברושל
מתוך העמקה בעיצוב היפני הבינה ירום כי מה שמוצג בארץ הוא לרוב פרשנות שטחית או אסתטית בלבד, ולא ייצוג נאמן של העקרונות העמוקים שמנחים אותו ביפן. הפער הזה הוביל אותה לצאת למסע של למידה והתבוננות, כדי להבין מה באמת עומד בבסיס הגישה, ואז לתרגם אותה להקשר המקומי. כך נולד תהליך של פרשנות והתאמה, שבו העקרונות היפניים עוברים עיבוד והופכים לשפה עיצובית שמדברת לבית ולאורח החיים הישראלי.
מהם בעצם עקרונות העיצוב היפני?
עיקרון MA מתייחס לחשיבות של הריק והמרווח בין האלמנטים: בעיצוב מתחילים דווקא מהחלל עצמו, כלומר מה באמת נחוץ לקיום היומיומי, ורק אחר כך מוסיפים באופן מדויק ומינימליסטי. הדגש הוא לא על כמה ממלאים, אלא על האיזון, התנועה והנשימה שנוצרים בין החפצים.
עיקרון הדינמיות של החללים נובע מהבנייה היפנית המסורתית, המבוססת על חומרים קלי משקל כמו עץ, כלונסאות ודלתות הזזה. דינמיות זו מתבטאת בחומרים וגם ביכולת של החלל להיפתח, להיסגר, להתרחב או להצטמצם לפי הצורך, באמצעות מחיצות ודלתות הזזה. כך נוצר מרחב גמיש ורב שימושי. את העיקרון הזה ניתן לתרגם גם לבית הישראלי באמצעות שימוש בחומרים טבעיים וזמינים כמו עץ אלון, לצד אבן, מתכת ונייר תוך שמירה על פשטות וחיבור לחומר.
צילום: עיצוב עפרי ירום, צילום טל ברושל
עיקרון החיבור לטבע מתבטא בגני זן ובעיצוב מרפסות וגינות באמצעות אלמנטים טבעיים. בגני זן יבשים נעשה שימוש באבנים, סלעים וחצץ בהשראת גנים מסורתיים ביפן. בגנים אלה האבנים מסמלות את איי יפן או כוכבי לכת ביקום, והחצץ נגרף בתנועות מעגליות המדמות מים ואדוות. זהו מרחב מדיטטיבי, המעודד התבוננות, שקט והבנת היחסים בין האדם, הטבע והיקום. לצד זאת קיימים גנים "רטובים", הכוללים בריכות דגים או מזרקות, בשילוב צמחייה כמו עצי בונסאי. כולם יחד יוצרים חוויה רגועה, הרמונית ותרפויטית גם בתוך הבית או במרפסת.
עיקרון הנוף המושאל מדגיש את תפיסת האדם כשותף לטבע, פועל בהרמוניה עם הסביבה ולא נגדה. במקום לשנות או להסתיר את הקיים, מתכננים מתוך התייחסות לטופוגרפיה ולנוף, ובוחרים בקפידה מה ייכנס לפריים ומה יישאר מחוצה לו. העיקרון, שמקורו בגננות מסורתית ביפן, מתבטא בהכנסת הטבע אל תוך הבית דרך יצירת נקודות מבט מדויקות: פתיחה לנוף רצוי כמו יער, מטע או ריאה ירוקה, והסתרה של אלמנטים פחות אסתטיים כמו עמודי חשמל או אתר בנייה באמצעות צמחייה ותכנון נכון. כבר בשלב התכנון מכוונים את החללים והפתחים כך שהמבט יפנה אל הירוק והשלו ויהפוך לחלק בלתי נפרד מחוויית המגורים.
כשתוהים אם עיצוב יפני מתאים לישראלים, ירום עונה שכן אבל לא לכולם. "יש מי שכבר נשבו בקסם של יפן, למשל חובבי תרבות, אמנות וחוויות כמו אונסן (מעיין חם טבעי ביפן) ומבקשים לשחזר בבית תחושה דומה של רוגע, טקסיות וחיבור לטבע. אחרים כלל לא היו שם, אבל מתחברים לאסתטיקה הנקייה ולרעיון של בית שקט ומאוזן, ולעיתים זה אפילו מוביל אותם להעמיק בתרבות, ללמוד יפנית או לטוס לשם".
בפועל, כשהעקרונות מיושמים נכון, רבים מגלים שהם עובדים היטב גם במשפחה ישראלית: חללים פתוחים מאפשרים לילדים חופש תנועה, וחומרים טבעיים כמו עץ ואבן יוצרים תחושה נעימה ובריאה יותר. אלמנטים כמו טטאמי, שהיא מחצלת רצפה מסורתית העשוי עשב איגוסה, מוסיפים שכבה תחושתית של רכות, בידוד מרעשים וריח טבעי עדין שמזכיר שהייה בטבע. לא במקרה זה הופך לאזור פעיל בבית, שבו יושבים יחד, משחקים, נרגעים או אפילו מתרגלים מדיטציה. "הסוד הוא לא להעתיק יפן, אלא לבחור מתוכה את מה שעובד כאן. לקחת את העקרונות של פשטות, שקט, חיבור לטבע ולתרגם אותם לחיים הישראליים".
איך עיצוב יפני מסתדר עם אגרנות או מטבח גדול כמו שישראלים אוהבים?
"בתהליך שיפוץ, שנמשך לעיתים חודשים ואף שנים, קורה שינוי טבעי שבו אנשים מבינים את המחיר של עומס, ובוחרים בעצמם לצמצם. זה לא נכפה מבחוץ, אלא תהליך פנימי. ואם זה לא קורה, הפתרון הוא אחסון חכם ושקט בתוך קירות, בנגרות מותאמת או בחדר ייעודי כך שהחלל המרכזי נשאר נקי, רגוע ולא עמוס לעין. ההתאמה מתרחשת גם במטבח הישראלי.
העקרונות היפניים לא מבטלים את הצרכים המקומיים, אלא מדייקים אותם. המטבח נשאר פונקציונלי ופרקטי, אך עם קווים נקיים ומינימליסטיים. גם אם יש צורך במשטחי עבודה גדולים יותר ובפינות אוכל רחבות שנפתחות לאירוח, ההבדל הוא בגישה. פחות עומס ויזואלי, יותר סדר ותכנון. מבחינת חומרים, נשמר החיבור לטבע עם מטבחי עץ, אבן טבעית ולעיתים נירוסטה, תוך המשכיות של השפה העיצובית בבית".
כתבות נוספות