מתחם ה-1,000 בראשון לציון: לחיות, לעבוד ולגדל ילדים ברדיוס הליכה

אזור מגורים מוטה תעסוקה

עוד בתחילת הדרך של מתחם ה-1,000 שבמערב ראשון לציון, העירייה הגדירה אותו כמתחם עירוב שימושים, שאמור לצמצם את בעיית היוממות – תושבים שבבקרים נוסעים לעבודה וחוזרים רק בערבים לבתיהם. "זה רעיון אדריכלי נכון ומדהים". מציין שקד.

"לעיריית ראשון לציון מגיע קרדיט גדול על הרעיון של אזור מגורים מוטה תעסוקה ומגובה במערכת הסעת המונים שהופכת את כל מתחם ה-1,000 לאזור שמאפשר מגורים, עבודה וניידות באמצעות תנועות רכות כמו למשל: הליכה, רכיבה על אופניים או קורקינט וכדומה. בנוסף, בזכות הקרבה לתחנות הרכבת הקלה ורכבת ישראל, גם אלו שעובדים מחוץ לעיר יכולים להגיע בקלות למתחם".

מגורים שמתכתבים עם הסביבה. פרויקט HALO. תכנון CityBee אדריכלים. הדמיה סטודיו 84

במקור, מעל מיליון מ"ר שטח יועד לתעסוקה, אך עם השנים הביקוש ירד ונדרשה חשיבה מחודשת. "עיריית ראשון לציון יזמה תוכנית מיוחדת שמאפשרת הוספה של שטחי מגורים במגרשים שיועדו לתעסוקה, תוך התאמה לתכנון הכללי של מתחם ה-1,000. ואנחנו התברכנו בזכות לתכנן את מגרש 102, שמלכתחילה נועד למגורים. כשראינו את הפרוגרמה הרגשנו שאנחנו באיזושהי מובלעת של מגורים, בלב אזור שיש בו שטחים ציבוריים פתוחים והרבה מאוד מבני ציבור. רצינו להכניס למתחם גם שימושים נוספים של מסחר, ובעצם לספק את כל המענים - מגורים, עבודה ומסחר - ברדיוס של הליכה. החשיבה התכנונית שלנו התמקדה בכך שכל האלמנטים ידעו לעבוד יחד בהרמוניה".

נבדלות פונקציונאלית ואחידות במראה

כדי לאפשר עירוב שימושים לצד שמירה על נבדלות פונקציונאלית, העירייה תכננה את אזורי התעסוקה בגבולות הדופן הצפונית והמזרחית של מתחם ה-1,0000, ובחלקים הפנימיים את אזורי המגורים עם נגיעות של מסחר. "כדי להימנע מבניית חומות אקוסטיות בסמוך לאיילון ולכביש 4, הגובלים עם המתחם, הוחלט ליישם שם את המבנים הגבוהים יותר שיוצרים צל אקוסטי, ואילו אזורי המגורים נמצאים בקרבת השטחים הירוקים", מסביר שקד.

הוספה של שטחי מגורים במגרשים שיועדו לתעסוקה. תוכנית פיתוח סטודיו צורא אדריכלות נוף

הוא מוסיף "בפרוגרמה המקורית היו מתוכננים חמישה בנייני מגורים בגובה של 15 קומות, אבל אנחנו בחרנו לחלק את המגרש לארבע, כדי להוסיף עוד שטח ציבורי פתוח לטובת הציבור. תכננו תמהיל של דירות קטנות בגודל 50 מ"ר לצד דירות בנות 4 ו-5 חדרים. המתחם מתאים לזוגות צעירים, למשפחות וגם לאנשים שעובדים במקצועות חופשיים. בנוסף תכננו שטחים "סמי ציבוריים" שבאוריינטציה שלהם נותנים תחושת המשכיות למגורים, לצד תחושה של פרטיות ומוגנות לדיירים".

הפרדה ובקרה בין הפרטי לציבורי

שטח נוסף יועד לגן ילדים שנמצא בסמוך לבניין המגורים. הכניסה אליו מתבצעת מתוך השטח הפתוח, תוך שמירה על חיבור לכל הרצף הירוק במתחם. "יש הקפדה יתרה על כניסות נפרדות ועל הממשקים בין הציבורי לפרטי. מנענו סיטואציה שדייר יכול להיכנס לגן ילדים שלא דרך כניסה מבוקרת, כמו גם סיטואציה שבה אנשים שמביאים את הילדים לגן, ובטעות מוצאים את עצמם בתוך בניין המגורים - יש מעלית ומדרגות מיוחדות שמגיעות רק לגן ילדים. הקפדנו הקפדה יתרה על האזורים המופרדים ואנחנו משתדלים שכל המפגשים יהיו מתוכננים ומבוקרים".

מימין - ערן לשם וערן שקד משרד CityBee, צילום: תמי תמי בר שי

גם ההגעה לכניסת בניין המגורים היא מיוחדת. "בעבר הייתה היררכיה לא צודקת, הרחוב היה מדהים אך כדי להיכנס אל הבניין הדיירים היו צריכים ללכת לגב המבנה. במגרש 102 אנחנו מאפשרים כניסה מהלב הפנימי של המתחם עם שיא הכבוד למגורים".

תחושה נעימה לעידוד הליכתיות

בקומת המסחר משרד האדריכלים תכנן פריסה של עצים וגגונים (קולנדות) השוברים את הרוחות ונותנים תחושה נעימה להולכים ברחוב. אלמנטים אלו לצד גינות גג וחצרות פנימיות מעניקים לדיירים ולילדיהם נקודות מפלט ירוקות בסמוך לבניין. "כשהתחלנו לתכנן את המבנה, חשבנו בין השאר על הסגרים של הקורונה. הבירוקרטיה בארץ היא כל כך איטית שבזמן הקמת הבניינים הקורונה היא כבר זיכרון רחוק, אלא שעכשיו בגלל המלחמות והצורך להימצא ליד מרחבים מוגנים, יש חשיבות רבה מאוד לגינות ולמרכזי מסחר בקרבת הבית".

המגרש חולק לארבעה חלקים, כדי להוסיף שטח ציבורי. פרויקט HALO תכנון CityBee אדריכלים, הדמיה אדיר אסייג

הצורניות הייחודית של הרחוב נולדה מתוך רצון לייצר מגורים שמתכתבים עם הסביבה. "מצד אחד לא רצינו ששלושת הבניינים יהיו נטע זר בסביבתם. מהצד האחר רצינו לשדר שמדובר במבני מגורים, ולכן במעטפת המבנה הכנסנו גוונים חומים וסגולים, שמעניקים חום למבנים ואפשר אפילו לומר אנושיות - בהשוואה לקירות המסך שמאפיינים בנייני משרדים. במבט מהרחוב כל צד של בניין המגורים נראה אחרת. מכיוונים מסוימים הבניין מקבל גוון סגלגל, ומכיוונים אחרים הוא נראה זהוב יותר - וזו בעיניי תוספת מרשימה מאוד למתחם כולו".

"אנחנו במשרד קוראים לאדריכלות שלנו אדריכלות נרטיבית" מסכם שקד. "אנחנו מתחילים מסיפור, כשאנחנו מנסים להיות הכי פיוטיים שאפשר, ורק לאחר שיש לנו סיפור, אנחנו מתחילים לפתור את כל האתגרים שעולים ממנו".

ניהול פרויקט: אפרתי מדפיס-ניהול פרויקטים.

יזם וקבלן: סיון ביצוע מבית צמח המרמן.