תכנון שכונות ירוקות

כתבה זו, השנייה בסדרה, עוסקת באדריכלות ירוקה ובניה ירוקה הבאים לידי ביטוי באמצעות שכונות ירוקות ומתמקדת בשני פרויקטים – הראשון הוא השכונה הירוקה המתוכננת לקום כהרחבה לקיבוץ משמרות, והשני הוא פרויקט בשם BEDZED בפרברי לונדון, אותו נסעתי "ללמוד" במסגרת עבודתי.

כבר מחלון הרכבת, עשרים דקות אחרי היציאה ממרכז לונדון וכמה דקות לפני העצירה בבדינגטון (Beddington) ניתן לזהות את ארובות הרוח של Bedzed. מרחוק הן נראות כעדר של יצורים גדולים וצבעוניים, בולטות בנוף הפרברי, אך לא פוגעות בו. יתירה מזאת - זה בדיוק מה שהופך אותן  להיות  האייקון של Bedzed, ובזכותן מגיעים מתחנת הרכבת לשכונה ומגלים שמאחורי האייקון הזה מסתתר אחד הפרויקטים המעניינים והמוצלחים ביותר בתחום הבנייה הירוקה.

כאשר מטיילים בשכונה, ולאחר שמבקרים בדירה לדוגמא, אפשר להבין את היקף הפרויקט, ולהתרשם מכך שהמתכננים עשו עבודת עומק. אין היבט באורח החיים של הדיירים שלא זכה להתייחסות וחשיבה. אין נושא סביבתי ובר קיימא שלא קיבל את המענה המדויק, הטוב ביותר והמתאים ככל שניתן  לסיטואציה.

שמה של השכונה נגזר, למעשה, מקיצור של - Beddington Zero (Fossil) Energy Develoment והוא מתמצת את החשיבה הסביבתית שלאורה תוכנן ונבנה הפרויקט ולאורה הוא גם מתנהל ביום יום. Bedzed מצליח להשיג אורח חיים בר-קיימא ויחד עם זאת מודרני, אורבני ובר השגה.

השכונה כוללת קרוב ל 100 יחידות דיור מגוונות ומעל 2500 מ"ר חללי עבודה. עירוב השימושים, כמו יישומים רבים אחרים בפרויקט, נעשה מתוך מחשבה חברתית כלכלית וסביבתית. כך, לדוגמה, חיסכון רב באנרגיה ושיפור באיכות החיים מושג ע"י עבודת התושבים בקרבת הבית, ונוכחותם של העובדים בסביבה גם בשעות הבוקר מונעת מהשכונה להפוך לפרבר שינה. לרשות הנשארים במקום עומדים רכבים חשמליים משותפים הנטענים מעמודי חשמל קטנים, ומשמשים את הדיירים כמאגר רכבים משותף. 

שכונה ירוקה בקיבוץ משמרות

האיכויות של המרחב הציבורי ב-Bedzed הן פועל יוצא של קנה מידה אנושי המושג באמצעים פשוטים - צמצום כניסת רכבים וריכוז החניות בשולי הפרויקט, גינות ציבוריות קטנות ומגוונות בלב המתחם, מתקני אופניים, תאורת רחוב נמוכה וכניסות צדדיות המובילות לדירות, לחללי העבודה ולגינות הפרטיות.

ציפוף, נגישות גבוהה לשירותים קהילתיים, צמצום השימוש במכוניות, זכויות שמש ואוויר לכל דירה וגינות פרטיות, הם הגורמים המביאים לקיום סביבה חברתית איכותית בעלת ערכים חיוביים. 

בהיבט הסביבתי, השאיפה של היזמים הייתה לצמצם למינימום את טביעת הרגל האקולוגית, הן של הבניה והן של המבנה בחיי היום יום, ולאפשר חלוקה מאוזנת של המשאבים ומקורות האנרגיה הטבעיים. לצורך מימוש שאיפות אלה נעשתה עבודת מחקר מעמיקה ביותר של היזמים והאדריכל בשיתוף מתמיד של הרשויות המקומיות, ובמסגרת זו נבדקו אפשרויות ופתרונות שונים לכל אחד מהתחומים הרלוונטיים- אנרגיה, מים, פסולת, חומרי בנייה וכד'. בנוסף לכך נבדקו היתכנות ועלות תועלת לכל רוחב הפרויקט, כאשר בסופו של דבר המערכות והאלמנטים ששולבו בו על סמך תוצאות המחקר והבדיקות הם אלה שהוכיחו מעל כל צל של ספק את איכותם ותועלתם לאורך זמן. 

בתחום המים נבנו שתי מערכות המשלימות אחת את השנייה – מערכת לאגירת מי גשמים שנאספים במאגרים תת קרקעיים ומשמשים להשקיה ומילוי ניאגרות, ומערכת נוספת לטיהור מים אפורים. 

כמו כן שולבו בפרויקט מערכות נוספות המשלימות ותומכות בחשיבה הסביבתית, דוגמת מערכת להפרדה ומחזור של פסולת ביתית ומשרדית; מערכת תקשורת ואינטרנט שכונתית; מועדון מכוניות קהילתי; ומערכת הסברה ענפה שכוללת מרכז מבקרים ודירה לדוגמא המספקת את כל האינפורמציה אודות הפרויקט.

מרכז מיחזור פסולת

מאז אכלוסו ב 2002 נעשו בפרויקט Bedzed בדיקות רבות ונכתבו דו"חות רבים אודות התנהלותו ואודות המערכות השונות המשתלבות בו ליחידת מגורים אחת. כל הדוחות מצביעים על יעילות המערכות, מה שמאפשר לקבוע כי המטרה הושגה בהצלחה רבה - טביעת הרגל האקולוגית של תושב  Bedzed מהווה שליש מטביעת הרגל של הבריטי הממוצע.

נתונים אלה מרשימים ללא ספק, אך אנו "בתוך עמנו גרים", ובארץ רעיון הקמת שכונה אקולוגית עדיין אינו פשוט, כאשר הקושי טמון בראש ובראשונה בתכנון. 

הניסיון של היזמים ושל הרשויות בתכנון שכונות אקולוגיות הוא מועט יחסית, ובתוך כך מהלך הכנת הפרוגראמה הינו בבחינת תהליך ארוך של למידה. כדי ששכונה תהיה אקולוגית צריך להשקיע את מרב הזמן בתכנון, ולאחר מכן בהקמת התשתיות, שכן פרויקט אקולוגי הינו נעדר גימיקים- חלק גדול מההיבטים האקולוגיים כלל לא נראה לעין, ולמעשה, 70% מהאלמנטים הירוקים קבורים באדמה. 

הביקור ב-Bedzed סיפק השראה לתכנון פרויקט משמרות (ייזום: חברת הנדל"ן יער) בו מעורבת כותבת שורות אלה, ואף עורר תהייה / תקווה - האם נצליח לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של הישראלי הממוצע, ולו בשליש?

תהליך התכנון היה ארוך ומייגע עבור צוות היועצים, אך בסופו של יום נכללו בו אלמנטים ירוקים בעלי חשיבות ומשמעות מרביות: 

מים

• בורות חלחול שיאספו את מי הנגר – אלה אלמנטים המופיעים בחוזה כחובה על כל דייר. המטרה היא לצמצם את בזבוז המים הזורמים מהגגות והחצרות אל מערכת הניקוז, על ידי ניתובם ישירות אל מי התהום. למרות העובדה שמערכת הניקוז של משמרות מנותבת אל מפעל ההחדרה מנשה.

• בכניסה לשכונה יותקן מכשיר שמווסת את כמות האבנית במים. זהו שירות שהיזם מעניק לתושבים, במטרה לשמור על איכות גופי החימום בדודי השמש, ולצמצם בזבוז אנרגיה שנגרם מהסתיידות גופי החימום.

• בכל בית תוקם מערכת ביוב כפולה שתשמש בעתיד למחזור מים אפורים.

מחזור

• מרכז המחזור שייבנה בשכונה הוא מבנה אסתטי ונוח, שיכלול פחים לזכוכית, פסולת אלקטרונית וסוללות, קרטונים ונייר, וכן מתקן בקבוקי פלסטיק. בתוך מבנה זה ישולב גם חדר השנאים של חברת החשמל. 

• חברה מיוחדת תאסוף את הפסולת האורגנית להכנת קומפוסט. 

• הגזם ירוסק באמצעות מכונה מיוחדת ויפוזר על האדמה למניעת אידוי מים.

Bedzed - שכונה ירוקה

כבישים ומדרכות

• בשלב סלילת הכבישים תשתמש החברה בתוספת של מינרלים לקרקע שתאפשר לה להשתמש באדמה מקומית כתשתית לכבישים.  זוהי דרך לחסוך שינוע של מאות משאיות להובלת חומר מילוי לתשתית הכבישים.

• לריצוף מדרכות השכונה ייעשה שימוש באבנים משתלבות העשויות מפסולת בנייה ממוחזרת.

צמחיה

• צמחייה חזקה גנטית, ארץ ישראלית, ללא מדשאות.

• בשטחים הציבוריים מתוכנן שטח של צמחי בר, כך שכל הבתים יישבו בתוך חורש טבעי.

• שטח חקלאי צמוד בן עשרה דונמים יעמוד לטובת הפרויקט ויאפשר לדיירים לגדל ירקות לצריכה עצמית.

תאורת רחוב

• כל תאורת הרחוב תורכב מנורות לדים חסכוניות.

חישובי חיסכון מדויקים מתלווים לפרויקט, שעומד לשמש לנו כפיילוט לפרויקטים עתידיים.

מתוך מגזין בית ונוי 110: "שכונות ירוקות"