יוצאים לשטח: עבודות בוגרים באדריכלות ובעיצוב פנים

הפרויקט דן באיילון ככלי, ככוח, כאלמנט

היכול לשנות להשפיע ולחולל שינוי במרחב הקרוב לו והרחוק ממנו,

והוא משמש ככלי מבני, פרוגרמתי, טקטוני וחומרי.

 האיילון הינו ליבת התכנון, והמתרחש בו מייצר את השינוי בעומק הסביבה.

 האיילון הפך למרכזי בעבודה זו לאחר גילוי הנעשה באמצעות הצלבת זמני עבר והווה בתכנית ובחתך,

שחשפה עולם היכול להתרחש בתוך הנתיבים ולהגדירו מחדש

תוך הפיכתו מנתיב למרחב, מרחב פעילות, עשייה, שהייה ושינוי.

 השינוי נעשה על ידי החדרת בניין לתוך חתך נתיבי התנועה, מסילת הרכבת והנחל.

ומאחר והמבנה מנצל את החתך ה"איילוני" הקיים הוא הופך לגמיש מבחינת מבניות וחלוקה פנימית.

  ברמה המטפורית מבנה זה הופך לספינת תענוגות השטה בנחל האיילון.

מבחינה פרוגרמאתית המבנה  הופך להיות מוקד בילוי ופנאי במרחב.

 המבנה אשר תוכנן הינו שונה ויוצא דופן הן מבחינה מבנית במרחב והן מבחינה פרוגרמאתית

בכך הוא מייצר שינוי במרחב האיילון ובסביבה הקיימת שנושקת לו.

נטע געש, המחלקה לארכיטקטורה (היחידה לעיצוב אורבאני בר קיימא), "בצלאל". 

הספרייה הציבורית, אותו מוסד מוכר ואהוב מהילדות של כולנו, הולך ומאבד את הרלוונטיות שלו.

  למעט מקרים בודדים,

הספריות הציבוריות בישראל בכלל ובתל אביב בפרט לא השכילו להתחדש ולהתאים עצמן לתקופה ולהוויה העירונית החדשה.

MyBook – לקרוא קצת אחרת -

הינה רשת ספריות ציבוריות נושאיות הפזורות ברחבי תל-אביב,

אינטימיות ועכשוויות, המשמשות כ"תחנות קריאה" וכמקום מפגש חברתי-קהילתי.

בין התחנות המוצעות ספריית מוסיקה בגן החשמל,

ספריית בישול בגן מאיר,

ספריית ילדים בשדרות נורדאו,

ספריית צילום בשדרות רוטשילד ועוד..

שירלי ברמן, המחלקה לעיצוב פנים, HIT, המכון הטכנולוגי, חולון. 

אפשר למצוא מקומות חבויים מרהיבים ביופיים אם הולכים לאיבוד בעיר.

רק אז נכנסים לחצרות הבתים

או לחצרות שתושביה מבלים בהם את זמנם החופשי-

אותם מקומות שאינם נחשפים לעיני המבקר,

ומאפשרים להתרשם מאופן החיים "האמיתי" של תושבי העיר,

"לראות" אותה בפרספקטיבה שונה ולקבל תודעה חדשה למקום.

ואולם, כדי שעיר תאפשר לציר התנועה הראשי בנצרת,

שמפריד את העיר העתיקה מהחלק היותר חדש,

ואת מסורת הבנייה למבקריה את הראייה האמיתית הזו, היא צריכה לפתוח את "חלונותיה" העירוניים

ולאפשר הצצה למקומות האינטימיים.

רעיון זה התווה את תכנון הפרויקט

שמתייחס לציר התנועה הראשי בנצרת, שמפריד את העיר העתיקה מהחלק היותר חדש,

ואת מסורת הבנייה באבן ממבני הבטון.

הפרויקט מציע תכנון של מוקדי תרבות לאורכו של ציר זה,

שיתפרו את כל העושר התרבותי, המורכבות החברתית והחשיבות הדתית

לכדי מרכזי תרבות שיהיו שווים בקומפלקס המבני שלהם לקומפלקס העירוני התרבותי.

מאחורי חזית מסחרית ברחוב הראשי,

נמצאה "חצר אחורית" המשותפת לבית ספר, מגורים, מסחר,

ומשלבת בנייה מסורתית מקומית עם בנייה חדשה.

חצר אחורית זו אמורה להכיל בית ספר, מלון בוטיק, חצר הופעות,

ספריה, בריכת שחיה, מגרש כדורסל, אכסניית נוער ועוד,

ולהפוך למקום שירקום את מהויות החדש והישן ויקשור ויזואלית את חצר הבזיליקה עם חצר מעין מרים, שני הקצוות של ציר רחוב פאולוס השישי.

וורוד דור - המחלקה לארכיטקטורה, המרכז האקדמי ויצ"ו, חיפה.

תהליך העיצוב רואה בפעולת התנועה האנושית המתבצעת בחלל ארכיטקטוני,

מרכיב בסיסי ובעל השפעה רבה על חוויות החלל.

תהליך המחקר כלל אפיון וניתוח של טיפולוגיות תנועה

הקיימות בחללי מסחר בני זמננו (כולל המרחב הוירטואלי כמאפיין תקופה ותרבות) והביא ליצירת תמהיל איכויות תנועה מחודש,

המבוסס על שילוב תנועה ליניארית וריזומטית במידע, כאשר לכל מרכיב בתמהיל יש את התנאים המרחביים שהוא זקוק

בכדי להתקיים.

תמהיל תנועות מחודש זה על גבי מבנה מסחר קיים,

הופעל תוך שימוש בבסיס מתמטי של דיאגרמת וורונוי ובכלי מחקר ועיצוב דיגיטאליים בני זמננו.

טל מזור, המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, "שנקר".

Tal_mazor 

הפרויקט התמקד במגדל נווה צדק, השוכן ברח' אילת בשכונה.

כיום משמש המגדל למגורים בלבד, אך באמצעות שינוי מבנהו האדריכלי מעלה הפרויקט הצעה

לשלב בו פונקציות שימושיות נוספות, התורמות לצרכי תושבי השכונה:

גלריית אמנות, גינות ציבוריות, מרכז ספורט, בתי קולנוע, ברים וכו'. 

אורון מילשטיין, החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי, המכללה למנהל.

orenm 

נתיבי איילון הם התופעה העירונית המרתקת ביותר בישראל בשנים האחרונות -

תופעה מרחבית אשר אינה ייחודית לארץ.

יתכן כי בישראל היא קיבלה ביטוי מרחבי קווי, אך את מהותה ניתן לזהות במטרופולונים בעולם,

והיא אף הוגדרה ע" האדריכל ההולנדי רם קולהאוס במאמרו "העיר הגנרית" כ"סדרה של אובייקטים מבודדים שנבנים לאורך תשתית,

עיר ללא אורבניזם רק ארכיטקטורה".

הפרויקט עוסק בסוגיות של עירוניות מטרופולינית,

ומנסה להגדיר טיפוס בנייני אשר יתאים עצמו לעוצמות מטרופולוניות מחד,

ולעוצמות נמוכות יותר מאידך.

החלל המטרופוליני שנוצר ע"י נתיבי איילון הוא חלל צר,

אשר ככזה יוצר דיסוננס בין השכבה המטרופולינית (גדותיו של נתיב האיילון),

לבין זו העירונית (השכונות הגובלות בו).

הכיס המטרופוליני המוצע בפרויקט,

ואשר אינו קיים לאורכה של "איילון סיטי", מנסה לרכך את הדיסוננס, ולהגדיר מחדש את הקשר בין השכבות והעוצמות השונות של העיר,

כמו גם של המרחב הציבורי. 

טל אזולאי, המחלקה לארכיטקטורה, המרכז האקדמי ויצ"ו, חיפה. 

גן טופוגראפי שתוכנן באמצעות קורות עץ

החתוכים באורך משתנה ומוצבים ברחבי גן באשדוד,

בו מצויים ארבעה מקלטים ציבוריים.

באמצעות קורות העץ

  מוגדרים בשטח מקומות למנוחה, מפגש ומשחק,

המשתלבים בהרמוניה במבנה הגן ובצמחיה הטבעית שבו.

גליה יעקובוב החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי, המכללה למנהל. 

galia 

הפרויקט דן בתופעה של חסרי בית,

השורדים בתנאים מינימאליים, הופכים לחלק מהנוף ומעוררים קשת של רגשות מעורבים.

הפתרון המוצע הינו אובייקט המשלב פונקציה של ספסל כמקום ציבורי

עם מחסה לדרי הרחוב, עשוי מקונסטרוקציה של צינורות ברזל,

פרופילי פלסטיק המפרידים בין מושב למושב וחיפויים צדדיים בהזרקת פלסטיק. 

כריסטינה אסתרך, המחלקה לעיצוב פנים, HIT המכון הטכנולוגי חולון.

הפרויקט תוכנן במסגרת נושא מוביל שעסק במסחר

דרך מחקר השוואתי בין שני מוקדי מסחר איקונים בתל אביב-שוק הכרמל ודיזינגוף סנטר,

והעיסוק המרכזי בו היה השטחה של טקסטורות במסחר

והפיכתן ל-pattern המייצג ומאפיין את החזית.

האתר שנבחר הוא פסאג' הוד בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף,

כמתחם של תרבות המאכלס דוגמאות של אירועי תרבות ומסחר כשפה עיצובית מאפיינת.

האסטרטגיה העיצובית כללה פתיחה של החזיתות

על מנת ליצור המשכיות מהרחוב לפנים החלל, הכנסת אור טבעי,

ויצירת חפיפה בין פעילויות פנים וחוץ החלל כך שיישמר קשר רציף בין סוגי פעילויות שונים.

קרין ינקורט-רוטר, המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה "שנקר".

מתוך בית ונוי 109: "יוצאים לשטח"