הפנים של עיצוב הפנים
בין האישי לקהילתי, בין החברתי לפוליטי, עם מבט מפוכח על המציאות או כחזון לעתיד מקווה -סדרת כתבות המציגה טעימה מעבודות גמר שהוצגו הקיץ בתערוכות בוגרי מחלקות לעיצוב פנים תביא לכם טעימה מהתערוכות מדי שבוע
תערוכות הבוגרים במחלקות לעיצוב הפנים מוכיחות מידי שנה עד כמה רחבה ורבת רבדים ופנים היא מהותו של התחום, ש"על פניו" ואם להיצמד לסמנטיקה הפשוטה הנגזרת משמו, עניינו עיצוב חללי פנים של מבנים לסוגיהם- בתים, דירות, חללי ציבור, מסחר אירוח וכד'. שכן כשמוסיפים לכך את התפיסות הרעיוניות השונות בהן אוחזות מחלקות הלימוד העוסקות בכך, את העובדה שמדובר בפרויקט גמר מסכם שמושתת על מחקר מעמיק ואמור להציג יכולת יצירתית ועמדה אישית, ואת הרב תחומיות שפשטה בעולמות התכנון-עיצוב ככלל, התוצאה היא מנעד רחב ביותר של מוצרים, סביבות, חללים, בניינים וחוויות.
את התערוכות מוביל בד"כ נושא-על משותף כנקודת מוצא, וכך, למשל, במגמה לעיצוב פנים בתלתן "נדדו" במנהרת הזמן אל לאונרדו דה וינצ'י ואל שבעת העקרונות כפי שגובשו על סמך יצירתו וכתביו, ובמכון אבני בחרו בנושא מוגדר מאד, ולמעשה באתר מוגדר מאד- תכנון מחדש של בניין קיים נטוש באור יהודה, תוך ועל בסיס מחקר העיר וצורכי הקהילה בה.
מכון אבני
עיצוב כמקום לחיבור בין צדדים רציונאליים של מחקר, בניית קונספט, בירור צרכים, מגבלות, מתן פתרונות, לבין הצד הרגשי, האינטואיטיבי והיצירתי, לכדי שפה אדריכלית בהירה ומגובשת (מתוך דברי אדריכלית ניצן בר קינן, ראש המחלקה).
The Market | כריסטין אמריזיאן | מנחה: אדר' ניצן בר קינן
החזון התכנוני של הפרויקט היה ליצור אווירה של "בית אריזה" המשמש כשוק אורגני ומרכז בילוי וקניות. הרעיון העיצובי נבע מצורניות וטקסטורה של ארגזי ירקות ופירות, והתמקד בשלושה סוגי אריזות: ארגזי רשת פלסטיק, ארגזי ספי עץ וארגזי קרטון. במהלך פיתוח השפה האדריכלית תורגמו ארגזי רשת הפלסטיק לקופסאות רשת מתכת המשמשות את חללי השוק, ארגזי פסי העץ הפכו לחללים המשמשים כחנויות בוטיק, וארגזי הקרטון תורגמו ל"קוביות" העשויות מ-OSB ומשמשות מסעדות, בתי קפה וכדומה כך שקריאת החלל נעשית תוך כדי תנועה, על-ידי זיהוי הפונקציות השונות לפי החומריות והטקסטורה המאפיינים כל חלל וחלל.
רובין גרכט | מנחה: אדר' ניצן בר קינן
הפרויקט עוסק בקירות ירוקים אשר הופכים נפוצים יותר ויותר במרחבים ציבוריים ובבתים פרטיים, תוך תרומה לחלל ולסביבה היומיומית. הקיר הירוק יוצר ריאה ירוקה ומבודדת מחום וקור, מעשיר ומשפר את איכות האוויר, וכמובן מקנה מראה ייחודי. בשלב חיפוש השפה העיצובית נלמד תהליך הבנייה של קיר ירוק, וביקור באתר הבניין חשף מראה קסום ופראי של "גן נעול" היוצר קשר ייחודי של פנים וחוץ. מקורות ההשראה לפרויקט מגיעים מבנייה ירוקה כאשר הרעיון התכנוני הוא שדרה מלווה במשתלה המייצרת תנועה ליניארית, ומעליה ציר תנועה נוסף בצורת גשר המקשר בין מודולים החודרים את מעטפת הבניין. במודולים מתוכננים משרדים , חנויות בוטיק לגידולי צמחים שונים וחללי עבודה.
תילתן, המכללה לעיצוב ותקשורת חזותית
התייחסות לשבעת העקרונות של לאונרדו דה וינצ'י: בחירה באחד מהם ותכנון מקום המעוצב ברוחו על בסיס מבנה מציאותי קיים, תוך חקר מאפייני העיקרון וצרכי המקום ליצירת אפיון פונקציונאלי וויזואלי (מתוך דברי יעל יעקבי, ראש תחום התמחות בעיצוב פנים)
צלילים כחוויה חושית | נטאלי איטח | מנחה: יעל יעקבי
הפרויקט מציג בית ספר למוסיקה לילדים ונוער עם מוגבלות שמיעה עד כדי חירשות מלאה, כאשר המטרה היא להנגיש את המוזיקה באורח ראוי גם למי שחוש השמיעה שלו מוגבל: להרגיש את המוסיקה כשלא ניתן לשמוע, ולתרגם את הנקלט בחוש השמיעה לחוש הראייה. הרגש והוויברציות שנוצרות כתוצאה מנגינה על כלים שונים תורגמו לעיצוב חלל הפנים של בית הספר שמאפשר להרגיש את המוסיקה, והחוויה כולה הומרה לתכנון אדריכלי מובחן באמצעות מבנים בצורת תווים. (במסגרת העבודה על הפרויקט נפגשה איטח עם נערה חירשת באולפן הקלטות וחוותה עמה את השוני בין שמיעת הצלילים ובין הרגשתם הפיזית בגוף). בבית הספר המוצע אמורות להשתלב גם שיטות מקוריות ללימוד נגינה ותורת המוסיקה ייעודיות לסובלים ממוגבלויות.
כתבות נוספות
