תכנון מבנה משרדי: שני עולמות בבניין AVT

ההזדמנות לתכנן בניין מראשיתו - גם תכנון אדריכלי וגם עיצוב פנים,

הייתה סוג של מימוש חלום עבור אדריכלית הפנים נעמי שחר -

"אפשרות לייצר דיאלוג הדוק בין חוץ ופנים "לאורך כל הדרך"" כדבריה.

ואמנם, הקונספט העיצובי שטוותה עבור פרויקט תכנונו של בניין חברת ההי טק  AVT הושתת

על אלמנטים ארכיטקטוניים המהווים את בסיס הפנים שלו, כאשר האדריכל שמעון קידר עיבד

אותו לתוכניות לצורך קבלת היתר מן הרשויות.

(חברת AVT מייצאת מערכות בקרה אוטומטית מבוססות ראיית מכונה,

המסייעות לאיתור פגמי דפוס בתהליך הדפסה ומתריעות על תקלות בזמן אמת).

לובי הכניסה

קונספט תכנוני

במסגרת הפרוגראמה שקדמה לתכנון והיוותה בסיס ליצירת הקונספט,

נכללו פגישות עם ראשי המחלקות השונות שהגדירו את הצרכים והפונקציות הנדרשים לפעילותם,

והנקודות העיקריות בה התייחסו לגידול עתידי צפוי של  עובדים בחברה; להגדרת חללים ואזורי גומלין

תוך שימת דגש על חדירת אור ואוורור טבעי בחללי עבודה ומשרדים;  לרווחת העובד, צרכיו ונוחותו בחלל העבודה;

ולהענקת פתרון תכנוני לצוותים גדולים החולקים חללי עבודה משותפים (O.S ).

הבניין מתנשא לגובה ארבע קומות (שלוש קומות פעילות),

שחלל כניסה גבוה קושר אותן בקשר עין ישיר ותכנונן הותאם לאופי הפעילות המתבצעת בכל אחת מהן:

קומת קרקע שהינה קומה תפעולית, קומת פיתוח;  וקומת הנהלה ושיווק/מכירה.

סטטי ודינאמי, רך ותעשייתי

מאחר והמבנה משמש כמבנה תעשייה ומשרדים כאחד, ביקשה שחר לשלב בתכנונו את שני עולמות התוכן,

ונקטה ב"מונחים דיכוטומיים" הן בהיבט המבני/צורני והן בהיבט החומרי.

כך, למשל, אחד המאפיינים הבולטים של התכנון הוא דיאלוג בין מוטיב סטטי ומוטיב דינמי:

חללי הייצור והמחסן הוגדרו כאלמנט סטטי ותוכננו כחלל מלבני, נקי, והמשרדים לעומתם, כאלמנט דינאמי,

שנקודת המוצא שלו חיצונית - קיר כורכר מעוגל החודר לחלל הפנים ומייצר תנועה גמישה.

הקשר בין הממד הסטטי לדינאמי בולט בעיקר במעברים הציבוריים,

שהינם  בעלי משמעות רבה באופיו של החלל ובהתנהלות הפעילות בו,

ואף החומריות ששולבה בהם נשאבה מהמהויות השונות והינה "ניגודית" במהותה - תעשייתית לצד רכה.

בתוך כך מכילים המרחבים המשותפים את שני הממדים,

והמצויים בהם נחשפים לאזורים חווייתיים המגשרים בהרמוניה בין שני עולמות התוכן ומשדרים פתיחות,

גמישות ושיתופיות, הן במישור החברתי והן במישור הפעילות.

  בקומת קרקע לדוגמא, מגלמים קיר בלוקים חשוף וישר, רצפת בטון חשוף ותקרת בטון חשוף

הכוללת תעלת מ"א חשופה שמשדרת "מפעל/ ייצור" את ממד התיעוש המדויק של מערך הייצור,

ואת הממד הקצבי-דינאמי מגלם קיר קשתי הזורם לאורך המעבר הראשי וגופי תאורה מבד.

בקיר זה אף תוכננו גומחות לשילוב אימג'ים הקשורים לעולם התוכן של החברה,

כשהם מגדירים "תחושתית" אזור של התרחשויות, פגישות וכו'.

בכל קומה תוכנן חדר ישיבות קומתי המשתתף ב"חגיגת" המעברים כחלק בלתי נפרד ממנו, והמעברים ככלל,

משמשים כנקודות מפגש, הן לצורכי עבודה והן לצרכים חברתיים.

בנוסף, בכל קומה ניתן בהם דגש לנקודות פרספקטיבה רחבות ועמוקות

על מנת שתיווצר חשיפה מקסימאלית לאזורי שירות,

ואף חלק מחומרי הגמר בחדרי הישיבות זהים לאלה המשמשים במעברים,

דוגמת קירות מלבני סיליקט או חיפוי פרקט "היוצא" אל הפרוזדור.

קיר זכוכית שקופה המפריד בין המעברים ובין חדרי הישיבות מייצר דיאלוג ישיר ביניהם,

כאשר החומרים הזהים ו/או ה"גולשים" מחלל לחלל נטמעים אלה בתוך אלה לכדי תחושת המשכיות ויזואלית.

על מנת לקבל מיסוך/ איטום שנדרש לזמני ישיבות,

שולב בחדרים המשמשים לכך וילון בד פנימי המשדר רכות והופך את המחיצה למעין אלמנט בד שנחשף אל המעבר.

אלמנט נוסף שמגדיר ומדגיש את המעברים הוא תכנונם של גופי התאורה ששולבו בהם:

במחשבה לייחד תאורה יוצאת דופן שתשדר קצביות, ובו בזמן תעביר תחושה רכה מול חומרי הגמר המשדרים תעשייה,

עוצב גוף תאורה ייחודי בתצורת רצף טרפזים עשויים מפרופיל מתכת מרובע,

שבתוכם מתוח בד המחובר באמצעות לולאות וטבעות לקפיצים במסגרת-

אופן חיבור שמאפשר פרוק קל של הבד לצורכי תחזוקה.

מעל כל "יחידת בד" נתלה גוף פלורוסנטי המאיר אותה ברכות ומרכך את חומרי הגמר החשופים,

כאשר העיצוב המודולארי המושתת על שכפול, מייצר תחושת זרימה וקצב הנמשכת עד לובי הכניסה הראשי,

שם משמשים הטרפזים כאלמנט פיסולי תלת ממדי ואינם משולבים עם בדים. 

חוץ ופנים

דיאלוג בין חוץ ופנים הוא מוטיב מרכזי נוסף ששזור לכל אורכו של הפרויקט ומלווה את שלוש קומותיו.

קיר חזית הכניסה תוכנן כקיר זכוכית המייצר מעבר רציף בין החוץ והפנים,

ולצדו קיר כורכר החודר אל חלל הפנים, כך שכבר מן הרחוב ניתן להבחין בו כשכל הפנים חשוף, למעשה,

כלפי חוץ.

לובי הכניסה נחשף לעין מהקומות העליונות כשקיר הזכוכית נשקף בכל אחת מהן דרך מעקה ברזל,

ובקומה הראשונה תוכנן פטיו שהוקף בויטרינות גבוהות ורחבות דרכן ניתן לקיים קשר עין ישיר עם המעברים הציבוריים שבחלל הפנים

והן אף מחדירות אליהם אור.

בקומה זו תוכננו גם מרפסות הפונות לכיוונו ולכיוון החזיתות,

ואף בין מרפסות קומה השנייה ישנה מרפסת המשקיפה ישירות מטה אל שטח הפטיו.

פתחי הויטרינות בשתי הקומות תוכננו תוך הקפדה על זהות  צורה וגודל ליצירת רצף ויזואלי.

קומת א' - קומת הפיתוח

במרכזה של הקומה תוכנן פטיו המהווה מקור אוורור והחדרת תאורה טבעית לחדרים המרוכזים בהיקפו,

כמו גם סוג של אלמנט חוץ אשר בהימצאו בתוך מרחב הפנים של המבנה משווה עניין ותחושה נעימה.

הפונקציות ששולבו בשטחה בהתאם לפרוגראמה, כוללות אולם כנסים, המיועד לאכלס בחללו כ-160 עמדות ישיבה

ובנוסף משמש כחדר אוכל ביומיום,

כאשר במידת הרצון/צורך ניתן לחלקו לשני חללים באמצעות מחיצה אקוסטית ניידת.

צוותי הפיתוח מוקמו בחללי O.S, שתוכננו בקפידה תוך התחשבות בעובד,

והצבת עמדות העבודה נעשתה כך שמסכי המחשבים הינם סמויים ואינם חשופים למעבר.

  לצוותים שמקום מושבם פונה למעבר הראשי, תוכננו שולחנות עבודה משותפים כחלק אינטגראלי מהמעבר,

והם עוצבו כמעין "בוט" מעוגל למחצה של דיינר,

כאשר הקיר מאחוריו חופה בטפט ומעל לשולחנות הותקנה תאורה ממוקדת.

בקומה זו נכללת גם חוות סימולטורים- מעבדת פיתוח שבה מבוצעות בדיקות של המערכות

על גבי סימולטורים המדמים מכונות דפוס, והיא משמשת אף לתצוגה בפני לקוחות המבקרים במקום.

קומה ב' - קומת ההנהלה והשיווק

הקומה מרכזת בשטחה את משרדי השיווק, המכירות, אפליקציה, מחלקת כספים ואזור הנהלה,

כאשר שני האחרונים מנותקים ממרחב הקומה ומהווים מעין יחידה נפרדת.

  אזור ההנהלה תוכנן ביתר רשמיות וממלכתיות, ומשרדיו הוגדרו באמצעות גופי תאורה המובילים אליהם,

ובתוך כך מייצרים קצב ופרספקטיבה עמוקה לאורך המעבר.

אזור המתנה המצוי באותו חלל הוגדר באמצעות במת עץ מחופה פרקט, וממנו ישנה יציאה למרפסת.

יציאה למרפסת רחבה המשקיפה אל החוץ תוכננה גם בחדר הישיבות של ההנהלה,

שחללו תוכנן ועוצב תוך שילוב מספר אפשרויות לתאורה מלאכותית,

והוא צויד כראוי בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, דוגמת מערך של שיחות וידאו והקרנות. 

חומרים

מרבית החומרים בהם נעשה שימוש משדרים טבעיות ו"כנות חומר": בטון חשוף, קיר כורכר, בלוקים חשופים,

קירות לבניה סיליקט, לוחות,"מגה-בורד", או שימוש במאובנים כאלמנט פסולי/ אמנותי בנישות הנהלה.

סוגי הריצוף ששולבו במבנה מגדירים, למעשה, את סוגי החללים השונים:

לובי הכניסה הראשי רוצף באריחי שיש ומשלים את המעגל שקיר הכניסה הכורכרי מייצר;

הפרוזדורים הראשים והמעבדות רוצפו בבטון חשוף; המשרדים בפרקט ואולם הייצור באפוקסי.

לחזיתות החיצוניות של המעליות בחרה שחר להעניק חזות של אלמנט מבני מונומנטאלי,

ולצורך זה נעשה שימוש יצירתי בחומר הנקרא "מגה בורד"-

סוג של לוח עשוי מצמנט וסיבי זכוכית המשמש בד"כ כלוח למחיצות.

בשמשם כפלטות חיפוי לקירות הם חוברו אליהם באמצעות ברגים עם ראש בורג דקורטיבי,

תוך יצירת מראה תעשייתי מובהק.

למעשה, שימושי החומרים ככלל, הם מרכיב משמעותי של התכנון,

ומעבר לעניין הוויזואלי ו/או הפונקציונאלי שעמד בבסיס שילובם,

ההקפדה על הממד הטבעי ועל כנות החומר היווה עבור שחר מעין תרגום למסר שהועבר לה ע"י העובדים –

פשטות החומר כסמל לפשטות טובה של אנשים יוצרים, אשר כמו החומרים שיוצרים דיאלוג הרמוני,

כך גם הם מתנהלים בעבודתם.

מתוך מגזין בית ונוי 105: "שני עולמות, מבנה אחד"