אור חזק, בטון חשוף והוקרה בינלאומית - הפרס האירופי של האדריכלית נעמי שחר

האדריכלית נעמי שחר בטקס קבלת פרס העיצוב BIG SEE לשנת 2026 בקטגוריית חללי עבודה. צילום: Matic Koman and Anja Kužnik / BIG SEE

עיצוב משרדים

אור חזק, בטון חשוף והוקרה בינלאומית - הפרס האירופי של האדריכלית נעמי שחר

האדריכלית נעמי שחר תכננה מחדש קומת משרדים ישנה ונמוכה של פירמת רואי החשבון BDO בדרום תל אביב, והפכה את מגבלות המבנה לשפה עיצובית של בטון חשוף ואור טבעי. הפרויקט זיכה אותה בפרס BIG SEE היוקרתי לשנת 2026

שירה רייז משולם

10 דקות קריאה

02-07-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

בימים המורכבים שבהם הטיסות התבטלו והמתח היה בשיאו, רשמה האדריכלית ומעצבת הפנים נעמי שחר הישג מקצועי משמעותי בזירה הבינלאומית. שחר זכתה בפרס העיצוב BIG SEE לשנת 2026 בקטגוריית חללי עבודה, על תכנון ועיצוב קומת המשרדים של פירמת רואי החשבון BDO. הפרס, שהוענק לה באירוע חגיגי בסלובניה, ניתן על הצלחתה בהפיכת מבנה ישן, חשוך ונמוך, מסוף שנות השבעים, לחללי עבודה מתקדמים, דינמיים וצעירים בסגנון המאפיין חברות הייטק.

קפיטרייה שכוללת צמחייה שנופלת מהתקרות, תאורה חמימה, ושילוב של סוגים שונים של פינות ישיבה. צילום: ליאור טייטלר

"לפירמת רואי החשבון BDO ולי יש מערכת יחסים ארוכה, אני אדריכלית הבית שלהם כבר למעלה מעשור", מספרת שחר על תחילתו של התהליך שהוביל לזכייה בפרס. "הם הגיעו אליי דרך המלצות מכמה לקוחות שונים... נפגשנו, עשינו פיילוט מוצלח של שיפוץ קומת משרדי הנהלת החשבונות, ושם התחילה מערכת היחסים".

אב טיפוס קונספטואלי

תכנון הקומה החמישית של החברה, שהוביל לזכייה בפרס, כלל מגבלות מורכבות במיוחד. "מדובר בחמש עשרה קומות, בבניין ישן מאוד שחברת BDO שוכרת בשכירות לטווח ארוך. כדי לא לפגוע בפעילות השוטפת, בכל פעם אנחנו משפצים קומה נפרדת או מספר קומות במקביל", שחר מתארת את נתוני הפתיחה. "לפני ארבע שנים התחלנו את השיפוץ של הקומה החמישית, שם בעצם תכננתי אב טיפוס קונספטואלי... רצינו שהעיצוב החדש יקדם את החברה גם מבחינת הנוחות והפרודוקטיביות של העובדים וגם מבחינת המותג. בדרך כלל יש תפיסה מיושנת בנוגע לחברות שעוסקות בהנהלת חשבונות, ואנחנו רצינו ש-BDO תיראה הייטק, תיראה צעיר, שתמשוך את הדור החדש גם של העובדים וגם של הלקוחות.

כדי להגשים את החזון, נאלצה שחר להתמודד עם נתונים שהיו רחוקים מלהיות אידיאליים. "גובה הקומות במבנה הוא נמוך מאוד – 2.70 מטר", היא מסבירה. "התקרה היא מבטון, ובכל קומה טיפוסית יש חלונות ארוכים וצרים שמכניסים מעט אור. עמודים באמצע החלל, בעובי של כמעט מטר על מטר, קוטעים את הזרימה ומקטינים את החלל. התשתיות ישנות מאוד. כשמגלחים קומה כל הקרביים המוזנחים נחשפים וצריך למצוא פתרונות יצירתיים, בעיקר להגבהת החלל, להכנסת אור פנימה וליצירת תחושה של זרימה".

צמחייה ירוקה וגוונים חומים מרככים את תקרת הבטון החשופה. ליאור טייטלר

איזון בין פרטיות לפתיחות

במקום להסתיר את המגרעות של המבנה, שחר בחרה לשלב את המאפיינים הגולמיים בתוך הקונספט החדש, תוך שמירה על איזון עדין בין הפרטיות הנדרשת ממשרד רואי חשבון לפתיחות מודרנית. "החלטתי להשאיר את תקרות הבטון חשופות, ולצבוע את הקירות והעמודים באותו גוון בשביל לתת מרקם אחיד שטיפה הגביה את החלל. אמרתי לעצמי אם כבר הבניין נמצא בדרום תל אביב, אז בואו נראה את האורבניות באמצעות הבטון החשוף".

מבנה ישן, חשוך ונמוך, מסוף שנות השבעים, הופך לחללי עבודה מתקדמים, דינמיים וצעירים. צילום: ליאור טייטלר

"לשיפור האקוסטיקה השתמשנו במערכת תקרה אקוסטית באזורים הציבוריים, כמו הקפיטריה והקבלה ששם יש הרבה שיחות, והורדנו גם תקרות מרחפות בעובי של 4 עד 5 סנטימטר. את הקירות כיסינו בלוחות לבד עליהם חרצנו את העיצוב של הלוגו. כך קיבלנו גם פתרון אקוסטי אסתטי וגם יצרנו אלמנט שקשור למותג. שברנו את הגובה גם באמצעות תקרות מרחפות שמאפשרות הצצה לעבר ה-20 סנטימטר גובה המקוריים".

שימוש במוטיבים עגולים המאפשרים זרימה הרמונית בחלל. צילום: ליאור טייטלר

לצד המראה האורבני והבטון החשוף, שחר הכניסה אלמנטים שריככו את האווירה. "הפינות בקומה היו חדות מאוד, לכן עיגלתי את החלל באמצעות פרטי נגרות ותכנון מוקפד שהעלימו את הזוויות החדות, והוספתי צמחייה אשר ריככה את העירוניות. ניסינו לפתוח כמה שיותר open space ולהכניס את האור באמצעות שימוש במחיצות זכוכית לצד תאורה מלאכותית שהיא גם דקורטיבית וגם טכנית. לטשטוש נוסף של הגובה, פיזרנו המון גופי תאורה בגבהים שונים. לצד החללים הפתוחים יצרתי חדרי עבודה סגורים ותאים (בוטים) השומרים על הפרטיות. כך נוצר דיאלוג בין הפרטי לבין הציבורי, בין היכולת להתרכז לבין שיתופי פעולה, כולל חיבורים הרמוניים בין הקומות שבהן יושבות המחלקות השונות".

משרדים סגורים לצד Open Space למתן מענה לסגנונות עבודה שונים. ליאור טייטלר

מה זה יותר מדי?

התכנון הקפדני בא לידי ביטוי בפונקציה החשובה מכולן - עבור העובדים לפחות - והיא הקפיטריה. "תכננו לעובדים קפיטריה יפהפייה בקומה אפס. הקפיטריה היא רב תכליתית ומשמשת גם כחלל כנסים של החברה," שחר מספרת. "משום שבקומות עצמן היה קשה לטפל ביניקות אוויר ועשן, לא הייתה אפשרות לאפשר חימום אוכל, ולכן השימוש במיקרוגל הוא רק בקפיטריה... והקפיטריה פשוט מהממת. היא כוללת צמחייה שנופלת מהתקרות, תאורה חמימה, שילוב של סוגים שונים של פינות ישיבה. לדעתי היא יכולה להתחרות בבתי הקפה שבחוץ".

לוחות הלבד משמשים גם כפיתרון אקוסטי וגם כהדהוד ללוגו של החברה. צילום: ליאור טייטלר

העבודה המרשימה הזו משכה את תשומת ליבם של מארגני התחרות הבינלאומית. "הם פנו אליי, בעקבות פרסום בכמה כתבות בינלאומיות, וכמובן שנעניתי בחיוב והגשתי להם את הפרויקט", שחר משתפת ומסבירה על אופי התחרות "מדובר בתחרות שבה משתתפים משרדי אדריכלות מרחבי העולם ובכל שנה יש להם נושא אחר. השנה הנושא היה Too much or just enough – כאשר השאלה היא מה זה יותר מדי, ומה זה מספיק בדיוק".

חריטת אלמנטים מהלוגו של החברה על קירות הלבד של המשרדים. ליאור טייטלר

רגע קבלת הבשורה על הזכייה תפס את שחר בהפתעה גמורה. "הייתי אמורה לנסוע לווייטנאם לטייל עם הבת שלי, אבל הטיסה התבטלה בגלל המלחמה, הרגשתי אכזבה עצומה... ובאותו יום שלחו לי הודעה על זכייה בתחרות", נזכרת שחר. "בשבילי הזכייה היא לא רק ניצחון מקצועי פרטי אלא גם ייצוג של מדינת ישראל. דווקא כעם, דווקא כמדינה, דווקא כשאנחנו נלחמים, קיבלנו הוקרה בינלאומית, וזה מרגש מאוד".

שבירת הגובה באמצעות תקרות מרחפות החושפות חלק מהתקרה המקורית. ליאור טייטלר

חוויה מעצימה

בסופו של דבר, ביטול הטיול המשפחתי הוביל את שחר לחוויה מקצועית מעצימה. "במקום לטוס לווייטנאם, טסתי לסלובניה", היא מסכמת בגאווה. "ובאירוע פגשתי זוכים מכל רחבי העולם. זה היה מרתק ומרגש להציג את הפרויקט הישראלי ולענות על השאלות הרבות".

שימוש בגוון הירוק כמוטיב של שפע הלקוח בין השאר מתורת הפנג-שוואי. צילום: ליאור טייטלר

ההכרה הבינלאומית הזו היא למעשה תולדה של דרך מקצועית ארוכה ובלתי מתפשרת של שחר, שחוגגת כבר למעלה מ-20 שנה בתחום. בתחילת הקריירה שלה, בחרה לבדל את עצמה על ידי ניהול ופיקוח של הפרויקט מאלף ועד ת'. אל הראייה ההוליסטית הזו צירפה שחר את תורת הפאנג שווי, אותה היא מיישמת בניואנסים מדויקים במשרדים שהיא מתכננת. לדבריה, ההתחדשות והתשוקה למקצוע הן אלו ששומרות עליה מפני שחיקה ומובילות אותה להמציא את עצמה מחדש.