אצטדיונים בישראל: הגדולים, החדשים והדור הבא
האצטדיונים בישראל נמצאים בנקודת מפנה. במשך שנים הם נתפסו כמבנים פונקציונליים בלבד — מקום שבו מתקיים משחק, ותו לא. אך בשנים האחרונות מתגבשת בישראל תפיסה חדשה, הרואה באצטדיון הרבה יותר מאשר מגרש ספורט:
מאת אדריכל רועי זך ישראלי, שותף, משרד גולדשמידט ארדיטי בן נעים (GAB) מבית אורבך הלוי
האצטדיונים בישראל במספרים
האצטדיון הגדול בישראל הוא טדי בירושלים, עם 31,733 מקומות, ואחריו סמי עופר בחיפה ובלומפילד בתל אביב. טדי קיבל לאחרונה הסמכה מארגון UEFA, ברחובות נפתח ב-2026 אצטדיון חדש, ובאשדוד נבנה אצטדיון מהדור הבא, שמתוכנן כחלק מהעיר ולא רק כמגרש.
טבלת האצטדיונים בישראל לפי מספר מקומות
שמונה אצטדיונים בולטים, מהגדול ביותר ועד החדשים ברחובות ובאשדוד. אפשר לצמצם את הטבלה לפי גודל, או להשאיר רק את האצטדיון שנפתח ב-2026 ואת זה שבהקמה.
| אצטדיון | עיר | מקומות | נפתח |
|---|---|---|---|
| טדיהסמכת UEFA | ירושלים | 31,733 | 1991 |
| סמי עופר | חיפה | 30,955 | 2014 |
| בלומפילד | תל אביב | 29,400 | 1962 |
| טרנרתכנון GAB | באר שבע | 16,126 | 2015 |
| אצטדיון נתניה | נתניה | 13,610 | 2012 |
| המושבהתכנון GAB | פתח תקווה | 11,500 | 2011 |
| אצטדיון רחובותתכנון GAB | רחובות | כ-6,000 | 2026 |
| האצטדיון החדשתכנון GAB | אשדוד | לא ידוע | בהקמה |
מספר המקומות לפי רשימת אצטדיוני הכדורגל בישראל בוויקיפדיה, ושנות הפתיחה לפי ערכי האצטדיונים באותו אתר (אוקטובר 2026). בלומפילד נסגר להרחבה בשנים 2016 עד 2019.
האצטדיון הישראלי הופך מתשתית ספורט למרחב עירוני
האצטדיונים בישראל נמצאים בנקודת מפנה. במשך שנים הם נתפסו כמבנים פונקציונליים בלבד - מקום שבו מתקיים משחק, ותו לא. אך בשנים האחרונות מתגבשת בישראל תפיסה חדשה, הרואה באצטדיון הרבה יותר מאשר מגרש ספורט: מדובר בתשתית עירונית משמעותית, בעלת השפעה רחבה על תכנון העיר, הקהילה ואיכות החיים.
אחד הביטויים הבולטים לכך הוא ההסמכה שקיבל לאחרונה אצטדיון טדי בירושלים מארגון UEFA, המאפשרת לו לארח משחקים בינלאומיים ברמות הגבוהות ביותר. זהו הישג חשוב, שלא רק ממצב את האצטדיון עצמו בסטנדרט אירופי, אלא גם משקף את רמת התכנון, הביצוע והחשיבה שהושקעו בו.
במקביל, האצטדיון החדש המתוכנן באשדוד מסמן את השלב הבא בהתפתחות מתקני הספורט בישראל. מדובר בפרויקט עדכני, המתוכנן מתוך ראייה עתידית רחבה - לא רק כמקום שבו מתקיימים משחקים, אלא כמרחב עירוני משמעותי, כזה שמייצר חוויה שלמה עבור הקהל והעיר.
“טדי ואשדוד הם חלק ממערך רחב הרבה יותר,” אומר האדריכל רועי זך ישראלי, שותף במשרד GAB מבית אורבך הלוי, מהמשרדים המובילים בישראל בתכנון מתקני ספורט. “המשרד אחראי לתכנון של שורה ארוכה של אצטדיונים ומתקנים ברחבי הארץ - בהם אצטדיון טרנר בבאר שבע, אצטדיון האתלטיקה גבעת רם בירושלים, אצטדיון המושבה בפתח תקווה, אצטדיון מרים בנתניה, אצטדיון רחובות, אצטדיון חדרה ואחרים. כל אחד מהם מבטא שלב נוסף בהתפתחות של התחום בישראל.”
לדבריו, השינוי המרכזי אינו רק אדריכלי - אלא תפיסתי.
“האצטדיון המודרני הוא לא רק מקום שבו מתקיים משחק. הוא חלק מהמרקם העירוני. בעולם, אצטדיונים הפכו למוקדי פעילות פעילים לאורך כל השבוע - עם מסחר, בילוי, אירועים ושימושים נוספים. הם חלק בלתי נפרד מהחיים העירוניים היום יומיים.”
אותו רעיון, מתקן ספורט שמשרת את השכונה כל השבוע, עומד גם מאחורי מרכזי ספורט שהפכו למוקד קהילתי.
מה דורש תקן UEFA מאצטדיון בישראל
ההסמכה של טדי, הוא מסביר, היא דוגמה מצוינת למגמה הזו.
“כדי לעמוד בתקני UEFA נדרש הרבה מעבר למגרש איכותי. מדובר במכלול שלם של תכנון - החל מחוויית הקהל, דרך נגישות ותנועה, ועד לתשתיות עירוניות מתקדמות. זהו סטנדרט שמיישר קו עם הערים הכוללות את המתקנים המובילים בעולם.”
האצטדיון באשדוד מציג את הדור הבא
האצטדיון החדש באשדוד, לדבריו, מבטא את השלב הבא.
“זהו פרויקט שמבוסס על ניסיון שנצבר לאורך שנים במשרד בתכנון אצטדיונים בישראל. אנחנו כיום נמצאים בשלב שבו תכנון מתקנים אלה נעשה מתוך תפיסה מתקדמת והבנה עמוקה של הצרכים העתידיים של העיר ומיקומו של האצטדיון בתוכה.”
בהשוואה לעולם, ישראל נמצאת בתהליך מואץ של צמצום פערים.
“באירופה ובארצות הברית, אצטדיונים הם חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני. הם מתוכננים כך שישמשו את העיר גם מחוץ לימי משחק. בישראל, אנחנו רואים תנועה ברורה בכיוון הזה. האצטדיונים החדשים מתוכננים מתוך ראייה רחבה יותר - לא רק של הספורט, אלא של העיר כולה. האצטדיונים שבעבר נבנו מחוץ לערים מושכים לכיוונם את השכונות החדשות הנבנות בעיר, אשר עוטפות את האצטדיון ומכניסות אותו אל תוך הרקמה העירונית המתפתחת.”
ומה קורה לאצטדיונים הישנים שנשארים מאחור? חלקם הופכים לעתודות דיור.
מתקן לעשרות שנים צריך להישאר גמיש
לדבריו, האתגר המרכזי כיום הוא להמשיך לחשוב קדימה.
“אצטדיון הוא השקעה לעשרות שנים. לכן הוא חייב להיות גמיש, מותאם לשינויים, ועם יכולת להישאר רלוונטי לאורך זמן. זו לא רק שאלה של כמות מושבים - אלא של איכות התכנון ושל החיבור לעיר.”
החיבור לעיר הוא השינוי העמוק
בסופו של דבר מדובר בתהליך רחב יותר.
“האצטדיונים שנבנים היום בישראל הם חלק משינוי עמוק יותר באופן שבו אנחנו מתכננים ערים. הם כבר לא מבנים מבודדים - אלא חלק מהמרחב העירוני. וככל שהתפיסה הזו תעמיק, כך נראה יותר ויותר מתקנים שמיישרים קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים.”
צילומים: צילומים: גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים, GAB אדריכלים, אנה קפלן
שאלות נפוצות על אצטדיונים בישראל
מה האצטדיון הכי גדול בישראל?
אצטדיון טדי בירושלים, עם 31,733 מקומות. אחריו אצטדיון סמי עופר בחיפה, עם 30,955 מקומות, ואצטדיון בלומפילד בתל אביב, עם 29,400. שלושת האצטדיונים האלה הם היחידים בישראל שמכילים יותר מ-25 אלף צופים. טדי גם קיבל לאחרונה הסמכה מארגון UEFA לארח משחקים בינלאומיים ברמות הגבוהות ביותר.
אילו אצטדיונים חדשים נבנים בישראל?
ברחובות נפתח ב-2026 אצטדיון חדש עם כ-6,000 מקומות, ומשחק הבכורה נערך בו ביולי. באשדוד נבנה אצטדיון חדש, ומשרד GAB מקדם גם אצטדיונים בכפר קאסם ובמגדל העמק. לפי רועי זך ישראלי, האצטדיונים החדשים מתוכננים מתוך ראייה של העיר כולה, ולא רק של הספורט.
אילו אצטדיונים בישראל תכנן משרד GAB?
לפי רועי זך ישראלי, שותף במשרד, GAB תכנן בין היתר את אצטדיון טרנר בבאר שבע, את אצטדיון האתלטיקה בגבעת רם בירושלים, את אצטדיון המושבה בפתח תקווה, את אצטדיון מרים בנתניה, את אצטדיון רחובות ואת אצטדיון חדרה. כיום המשרד מתכנן גם את האצטדיון החדש באשדוד, שנמצא בהקמה.
כתבות נוספות
