עיצוב דירות קבלן: זהות - שונות

בעת שעסקה בפרויקט עיצוב דירה במגדל מגורים, התאהבה מעצבת הפנים אתי חצרוני ב"חיים בגובה" כפי שהיא מכנה זאת, והחליטה להמיר את דירת הגן בה התגוררה עד אז עם משפחתה בדירת חמישה חדרים הממוקמת בקומה ה-16 בבניין חדש וגבוה. הידיעה שאחת השכנות החדשות היא מעצבת פנים עשתה לה כנפיים, ולא עבר זמן עד שפנו אליה דיירים נוספים שרכשו דירות זהות בבניין.

"אמנם מדובר בדירות זהות- דירות קבלן סטנדרטיות ששטחן המשתרע על כ-130 מ"ר נחלק בתכנית בסיסית לחמישה חדרים, אך לכל משפחה היו צרכים אחרים, טעם משלה וסגנון חיים שונה" היא מספרת. כך, למשל, כאם לשתי בנות ש"עובדת סביב השעון", יצירת משרד ביתי היוותה נקודת מוצא בתכנון דירת משפחתה.

בדירתה של משפחה צעירה עם שלושה ילדים קטנים הוגדר צורך במטבח רווח ומאובזר שיענה על אהבת הבישול של בעלת הבית וכן בחדר משחקים משותף; ובני זוג שילדיהם כבר פרחו מהקן רצו ליצור בדירתם חלל מרווח שיענה על היותם חובבי אירוח המרבים לארח את משפחתם המורחבת וחוג חברים רחב. למעשה, אומרת חצרוני, "כמעט כל שינוי ניתן לבצע כל עוד הוא עומד בדרישות הקונסטרוקטיביות, וככלל, מסתבר שגם "דירת קבלן" הצרובה בתודעה כסטנדרטית מאד, אפשר להפוך לחלל מרשים בעל אופי אישי וייחודי".   

העבודה היא חיינו- דירה עם משרד ביתי

האתגר המשמעותי ביותר בתכנונן ועיצוב הדירות, היה בדירתה של חצרוני, אשר בשטחה נועד להשתלב משרד. חצרוני: "הבעיה המרכזית הייתה קיר הדף המגן על דלת הממ"ד, שיצר מסדרון רחב ולא מנוצל, והאתגר היה לשנות את התוואי שלו על מנת שאוכל לנצל את שטחו של המסדרון לטובת המשרד". למותר לציין ששינויים דוגמת אלה, הכרוכים בבירוקרטיה מסועפת ואישורים על גבי אישורים, אינם פשוטים ובלשון המעטה, אך המטרה הושגה, והשינוי שהגתה חצרוני בוצע תוך אישור של פיקוד העורף והבטחת עמידה בחוק כנדרש.

הדירה פונה לכיוון דרום מזרח הנהנה מאור נעים, והקונספט הרעיוני הייתה לשמר בה כמה שיותר תחושת אוורור ומרחב, שתלווה אותה ותנעים את רוחה גם בשעות העבודה. מיקום המשרד נקבע על "קו התפר" בין האזור הפרטי והציבורי, ושטחו התקבל מביטולם של חדר שגבל בסלון, של שירותי אורחים שהיו ממוקמים מולו, וכן של חדר ארונות קטנטן שהיה ביחידת ההורים (ראה תכנית). חללו של המשרד נתחם במחיצת זכוכית שקופה, ההופכת אותו למעין  חוליה המקשרת/מפרידה בין האזור הפרטי והציבורי ומבטיחה  זרימה ישירה ביניהם תוך שימור תחושת המרחב, ובשטחם של השירותים שבוטלו מוקמה עמדת עבודה נוספת.

בהמשך למחיצת הזכוכית ובקו ישר עמה, תוכננה ספרייה בתוך גומחה, והמערך כולו אכן מייצר חיץ ויזואלי, כמו גם עניין עיצובי המעשיר את המראה.

עיצוב החלל הציבורי מינימליסטי, בהיר, ומקנה תחושה של "שקט בעיניים". חצרוני "הבחירה בקו נקי ומדויק הייתה חיונית מבחינתי, היות והמשרד משקיף אל חלל המגורים והניקיון הוויזואלי משרה עלי אווירת רוגע וריכוז הדרוש לעבודה". לריצוף נבחר פרקט אלון טבעי, היוצק חמימות למסגרת הנקייה, והצבעוניות הבהירה מתקבלת מגווני לבן ונס קפה, עם הדגשים מדודים של סגול עמוק. כך, לדוגמה, במטבח הלבן שעוצב בגימור שלייף לק מפתיע שטיח ראנר סגול במרקם פראי, שמקבל הד צבעוני ממעל, מ"בוקסות" תאורה שהותאמו ונצבעו ייעודית עבור הדירה, ובפינת הישיבה מייצגת את הגון כורסה מסוגננת.

פריטי הריהוט והתאורה ככלל, כמו גם פריטי הנוי ששולבו בחלל, מאופיינים בעיצוב מודרני ומסוגנן ובחירתם המוקפדת משלימה אותו כמארג אוורירי ואנין, ויותר מכל כזה המשלב את המשרד המבוקש בשטחו באורח מיטבי. 

שלושה ילדים ואהבה לבישול

הפרוגראמה שהציגו הדיירים, משפחה צעירה עם שלושה ילדים, התמקדה במטבח גדול עם אזור ישיבה מרכזי ונוח, שאף יאפשר לשמר קשר פיזי קרוב עם הילדים בעת הימצאות בחללו. בהמשך לכך, הגדירו את רצונם גם בחדר משחקים משותף בו יוכלו הילדים לבלות זמן ביחד, ולא לשחק רק בחדריהם או בסלון. בהתייחס לנתונים אלה וכמענה למבוקש, נצמדה חצרוני לחלוקה לחמישה חדרים, אך הגדילה את הסלון ואת חלל המטבח, כאשר את חדר המשחקים היא מיקמה ישירות מולו בנגישות זמינה, ללא דלת.

 האלמנט התוחם אותו ואף מקשר את שלושת אזורי המרחב הוא ספרייה מוארת משני צדדיה, שעוצבה ייעודית להצגת אוסף של כדורי בייסבול חתומים, ותכנונו של החדר בוצע תוך התחשבות בצרכים עתידיים. חצרוני: "ככלל, בחדרי ילדים שצרכיהם משתנים עם השנים, חשוב ביותר לשמור על ממד של גמישות שיאפשר ביצוע שינויי התאמה לגיל המשתנה. במקרה זה, הילדים עדיין קטנים, אך יש לשער שבשלב כלשהו ייהפך החלל המשותף לחדרו של אחד מהם, ולפיכך כל תכנון הריהוט, התאורה והחשמל בוצע בהתאם לכך". מרחב המגורים הפונקציונאלי כולל פינת ישיבה ופינת אוכל, ולצד המטבח הפתוח וחדר המשחקים הנכללים אף הם בשטחו, נוצרת הפרדה ברורה בינו לבין האזור הפרטי.

שפת העיצוב בחלל שרוצף בפרקט אלון טבעי מולבן, נשענת על גוונים קלאסיים של אבן ולבן ומאופיינת בחזות אוורירית, עדכנית וחמימה כאחת, מותאמת לסגנון חייה של המשפחה הצעירה. המטבח, אהבתה הגדולה של בעלת הבית, משלב משטח עבודה ארוך ונוח מקוריאן לבן שלג, ובעת הצורך יכול גם משטחה של יחידת האי הגדולה, המשמשת כפינת אוכל/ישיבה מרכזית בחיי הבית, "להירתם" לאותה מטרה.

כשהילדים פורחים מהקן 

אל הדירה בבניין המגורים הגבוה הגיעו בני הזוג מדירת דופלקס, אשר עם עזיבת הילדים  הייתה "גדולה עליהם" כדבריהם, ואף מבנה הקומות שלה הקשה על תחזוקתה. בשלב זה של חייהם בקשתם העיקרית הייתה ליצור לעצמם מרחב מגורים מרווח עם פינות ישיבה ואוכל נוחות ונדיבות שיאפשרו להם לארח משפחה וחברים, ובתוך כך בחרה חצרוני לוותר על חדר שממילא לא נועד לו שימוש מוגדר. בנוסף, על מנת להבטיח התנהלות נוחה ולהדגיש תחושת רווחה פיזית, הורחבו כל פתחי הדלתות בבית, וכך גם המסדרון, שיצר סוג של "זליגה" ומעבר רך בין החלל הציבורי לפרטי.

הרחבה אחרת בוצעה בחדר הרחצה ה"כללי", ששטחו אוחד עם שירותי האורחים ליצירת חלל מפנק, וביחידת השינה בוטל חדר ארונות קטן שגזל משטחו של החלל ובמקומו הותקנו ארונות עם דלתות הזזה. "מתוך היכרותי את בני הזוג ואת סגנון חייהם, הקונספט העיצובי גובש בהשראה כלשהי של ים, על כל תחושות החופש והפתיחות העולות ממנו ומתאימות לאנרגיה התוססת שלהם" אומרת חצרוני. כך, לריצוף נבחרו אריחי לפטו בגוון בהיר וקירות הדירה נצבעו בגון חול ים המותאם לגונן של ספות העור באזור הישיבה, ולכורסאות המתנאות בגון כחול ג'ינס.

לפינת האוכל נבחר שולחן מרשים עשוי עץ אלון טבעי שפתיחתו אכן מאפשרת למספר נכבד של סועדים להסב אליו בנוחות, והכיסאות שצוותו לו רופדו בבד ויניל פרקטי לניקוי בגון אבן עמוק. את מראה הפינה משלימים חיפוי טיח דקורטיבי בגון ג'ינס ששולב בקיר הסמוך אליה, וגוף תאורה בעל נוכחות המשתלשל מעל השולחן. המטבח הממוקם מול פינת האוכל ומשקיף אל כלל החלל מבטיח נגישות נוחה, ושטחו הפתוח נתחם ביחידת אי המשמשת לאחסון ולישיבה ומוארת באמצעות גופי תאורה פרחוניים שעוצבו ייעודית עבורה. 

 "אורח החיים הוא תמיד השיקול המרכזי בעיצוב חדר או חלל, וזה שבסופו של יום קובע את אופיו" מסכמת חצרוני, שדירות נוספות בבניין זכו לטיפולה המסור, את סיפורי העיצוב, ושלוש הדירות הדומות-שונות, שבבסיס כל אחת מהן עמדו צרכים אחרים בתכלית, מוכיחות זאת בעליל. 

מתוך כתבה "זהות - שונות". מגזין 121. נובמבר-דצמבר 2011