תכנון ועיצוב בית בטבעון

תכנון אדריכלי: אוהד בקין.

נוף שמשתרע כמרחב פסטוראלי אינסופי היה הסיבה ש"חתמה" מסע של חיפוש אחר בית, אחרי ש"המחפשים", בני זוג הורים לשלושה ילדים, הלכו שבי אחר מיקומו המיועד של פרויקט מגורים הצופה אל ערוץ ואדי מתפתל וסביבה הררית ירוקה משופעת בעצים. ואכן, הבית הוא הנמוך מבין ארבעה בתים שנבנו כפרויקט קבלני על צלע הר בטבעון, ובתוך כך ניצב על שטח משופע שהכשרתו לבנייה נעשתה במבנה טרסות, והוא נהנה ממראה של נוף מלבב החודר ישירות לחללו ושזור בו כחלק בלתי נפרד ממנו.

דלת הכניסה עשויה מפרופיל אלומיניום בלגי עם מסגרת של קטעי זכוכית חלבית, בחלל הפנים מחדירים פתחים גדולים את הסביבה הירוקה לתוך הבית

אדריכליות הפנים ורוניקה שפיר ודורי פלד, מ"פלד שפיר אדריכלות פנים", נכנסו לתמונת התכנון בשלב שלפני גמר השלד, ולמעט המעטפת שהייתה בבחינת נתון קיים, כל תכנון הפנים וסביבת החוץ בוצע על ידן. מבנה הפנים נגזר מהטופוגרפיה ההררית של האזור, והינו "הפוך" מהמקובל: קומת הכניסה היא קומת המגורים, וממנה ישנה ירידה לשני מפלסים נוספים- מפלס הורים הכולל יחידת שינה וחדר עבודה, ומפלס ילדים הכולל שלושה חדרים, חדר רחצה, פינת לימודים משותפת, וכן פינת משפחה/טלוויזיה וחדר שירות.

הקונספט התכנוני של פלד ושפיר נועד בראש ובראשונה להעניק מענה להתנהלות משפחתית חמימה "בית שחיים בו" כדבריהן, ובמקביל לחבור לקונטקסט הסביבתי שעיקרו טבע שלו "רצינו ליצור תמונת טבע שלוה גם בחלל הפנים, כך שתיווצר זרימה רציפה עם החוץ, ולא להתחרות בו" הן אומרות על החלל שמתגלה כמרחב בהיר שמתארו הבסיסי נקי, נטול גחמות ארכיטקטוניות.

בחלל הפנים פתחים גדולים המחדירים את הסביבה הירוקה לתוך הבית, ורחבת דק המצויה ביציאה מחלל המגורים יוצרת המשכיות המדגישה חיבור עם קונטקסט הטבע.

על מנת להעצים את הדיאלוג עם החוץ הורחבו הפתחים הפונים אל הנוף לכדי פתחים גדולים, ובכלל זה תוכנן פתח גדול במיוחד המוביל מפינת הישיבה בסלון אל רחבת דק חיצונית מקורה בפרגולה. כל הפתחים נקבעו במסגרות אלומיניום בלגי בגון אפור, ואף דלת הכניסה לבית עוצבה מאלומיניום בלגי עם מסגרת זכוכית חלבית העוטפת אותה. במסגרת התכנון שביצעו בשלד "הסירו" פלד ושפיר את התקרה הסטנדרטית בקומת המגורים, והפכו אותה לחלל גבוה ומרשים שתקרתו המשופעת, שנגזרה מגג הרעפים של הבית, חופתה בקורות עץ בגון לבן שבור. הריצוף בקומה זו נעשה באריחי אבן פרלינה גדולים בגימור משי עם מעט ברק, הקירות נצבעו בגון שמנת, ולצד תקרת העץ הבהירה שנוסכת עוצמה וארומה כפרית-פרובאנסית בעת ובעונה אחת, התקבל חלל רגוע, המאופיין בזרימה נקייה, טבעית ואוורירית, הקולטת לתוכה באורח מיטבי את מראה הנוף.

גרם המדרגות המוביל מקומת המגורים / כניסה למפלסים התחתונים מתחיל, למעשה, מעליה, עם מהלך שיורד אליה מדלת עליונה המאפשרת לבעלי הבית כניסה נוחה ו"לא רשמית" מהחנייה. מעקה הברזל המלווה אותו, שהינו המעקה המקורי אותו הותירו המעצבות בשל היותו "פשוט ונקי", נצבע באפור וחיפוי קירותיו, שנעשה בטיח וגה בגון גרז', חובר לשפה הטבעית שמאפיינת את עיצוב החלל.

שפה זו באה לידי ביטוי אף בסגנון עיצובם של פריטי הריהוט, שמרביתם תוכננו ע"י פלד ושפיר ובוצעו בעבודת נגרות, ואלה שנרכשו עברו "מקצה שיפורים" כדי שישתלבו בסגנון הרצוי ובצבעוניות המאופקת שמושתת על תתי גוונים. כך, למשל, שולחן הקפה שבפינת הישיבה בסלון הינו שולחן שנרכש כחדש, אך נצבע בטכניקה מיושנת תוך התאמה לגוני הבז' - מוקה שנבחרו לריפוד הספות: ספה רגילה וספת שזלונג, שביניהן ניצבים שני שולחנות צד. העיצוב הנינוח כולל גם כורסת קריאה עם הדום, ואת הממד הפרובאנסי ששזור בחלל משלימה פינת אוכל חיננית במיוחד בפשטותה המסוגננת: שולחן מסיבי גדול ממדים עשוי עץ אלון שעיצובו מעיד על השראה כלשהי משולחנות נגרים, כיסאות עץ בגון שמנת, מנורת קנים המשתלשלת ממעל, ומזנון תואם שמעליו קבועה מראה גדולה במסגרת דקורטיבית, המאפשרת גם ליושבים עם הגב אל לנוף ליהנות ממנו דרכה.

המטבח- חלל נוח ומרווח שלמרות היותו "סגור" מקיים קשר ישיר עם החלל הציבורי בו הוא ממוקם. מטבח: "סמל".

יחידת ההורים במפלס הביניים, מרוצפת בפרקט חמים, כוללת חדר ארונות וחדר רחצה, ופונה אל הנוף.

המטבח המרווח שוכן בפינת החלל, סגור וחשוף אליו כאחת, ומהווה המשך ישיר של שפת עיצובו. תכנונו משלב יחידות תחתונות בתצורת האות ר', יחידת קיר גדולה שמכילה בתוכה את אביזרי החשמל, שולחן גבוה שהינו מעין וריאציה של יחידת אי עם פונקציה של אחסון בצדדיו, וכיסאות בר תואמים עשויים עץ. 

יחידת ההורים שבמפלס הביניים מרוצפת בפרקט המעניק חמימות, וכוללת בשטחה חדר ארונות מרווח וחדר רחצה מפנק.

כמו קומת המגורים, כך גם יחידת ההורים נהנית מפתחים הפונים אל הנוף, מעוטרים בוילונות לבנים קלילים שנוכחותם משרה רכות נעימה, ובו בזמן אינה חוסמת את יפי המראה הנשקף בעדם.

חלל שממוקם כמעין מבואה בפתחם של חדרי הילדים מנוצל לשמש כפינת עבודה משותפת: משטח נוח שנמשך מקצה לקצה, ומעליו יחידת כוורת לאחסון.

המפלס התחתון, מפלס הילדים שרוצף כולו בפרקט בגון אלון טבעי, הוא, למעשה, מפלס המשפחה- חלל בו מצויים חדרי הילדים, כמו גם פינת טלוויזיה לבילוי משפחתי בצוותא. חדרי הילדים, שעוצבו בקפידה בהתאם לגילם והעדפותיהם, מרוכזים בעומקו, זה לצד זה, כאשר מעין מבואה קטנה המחברת ביניהם  נוצלה לשמש להם כפינת עבודה משותפת, עם משטח כתיבה נוח ה"נמשך" מקיר לקיר מותאם ברווחה לשני משתמשים, ומדפי ספרים מעליו. בחלקו הקדמי של חלל זה מוקמה פינת הטלוויזיה, עם ספה מפנקת המאפשרת להתרווח בנינוחות בשעות של "ביחד". 

אזורים בגינה- רחבת דק מוגבהת מעט, מחופה בפרגולה מכילה בשטחה פינות ישיבה- אחת עם שולחן אוכל ושנייה אינטימית להתבוננות בנוף.

הגינה הסובבת את הבית אינה שונה באופייה מחלל הפנים, וכמוהו מעידה על פשטות טבעית נעימה. ביציאה אליה מחדר המגורים ישנה רחבת דק עם פינת ישיבה עשויה עץ, וכיסאות נוספים ניצבים בסמוך למעקה התוחם את המרחב, כשהם מאפשרים לתפוס שלווה מול תמונת הטבע שמספקת הסביבה. את רחבת הדק מקיפה צמחייה ארצישראלית עשירה שנשתלה באורח המייצר מראה של שדה בר טבעי, ובפינה נוספת ניתן ליהנות מקול פכפוך מים של בריכת נוי מטופחת עם צמחיית מים, בה משייטים להם בנחת ושלוה דגי זהב. שלוה ככלל, היא הסיפור של הבית, שעם כל הקפידה שננקטה בעיצובו משמר מארג טבעי הרמוני: דבר בו אינו מתיימר, דרמטי מידי או דומיננטי מידי, והדיאלוג שהוא מנהל עם סביבתו הוא סוד קסמו.

מתוך מגזין 101: "מול וואדי וחורש"