לופט כמו לופט

הרבה לפני שמושגי המינימליזם והניקיון קנו את מעמדם בשדה האדריכלות העכשווית כסגנון רווח וטרנד אופנתי, האדריכלית אירית אקסלרוד כבר "הייתה שם", עם כתב יד מובהק שקשה להחמיץ אותו בפרויקטים שהיא מתכננת - מינימליסטי מאד, קפדני מאד, חף מכל אלמנט מיותר, אפילו חמור משהו. "הארכיטקטורה הנקייה, ה"פשוטה" לכאורה, דיברה אלי כבר בראשית דרכי המקצועית. בארץ יש הרבה אדריכלות באוהאוס ונראה שהעקרונות העומדים בבסיסה והמהות שהיא מייצגת נצרבו בתוכי" היא אומרת על מה שהחל אצלה כתפיסה מודרניסטית והתחדד עם השנים לכדי שפת תכנון תמציתית ומזוקקת מאד, הבאה לידי ביטוי בכל תכנון שלה, אם בבתים פרטיים, אם בחללי מסחר ומשרדים, ואם במבני ציבור. "התמצות" אומרת אקסלרוד "אינו מתמצה רק בניקיון צורני ו/או בצמצום חומרי. מדובר על מהות הרבה יותר עמוקה של התייחסות לרובדי החלל השונים, על זיכוך רעיוני, על איפוק ופשטות המייצרים, למעשה, את העוצמה המבנית".

חלל המגורים בלופט- מבט מפינת הישיבה שבעומק החלל לכיוון הכניסה חושף את רצף הפונקציות.

בשנת 2004, ארבע שנים אחרי שהקימה את משרדה "אקסלרוד אדריכלים" בתל אביב, ארזה אקסלרוד את מזוודותיה ונחתה בסן פרנסיסקו, במטרה להרחיב את האפשרויות ולהיחשף להזדמנויות נוספות. שנה לאחר מכן כבר הקימה משרד, נוסף לזה שהמשיך לפעול בארץ, אך כטיבן של התחלות התקופה הראשונה לא הייתה פשוטה לדבריה "לא היו לי קשרים בעיר, ואף אחד לא חיכה לי עם עבודה. הייתי צריכה לפלס את דרכי בעצמי". ואמנם, זכייתה בתחרות. Honorable Mentions אליה ניגשה, ובחירתה כאחד המשרדים הצעירים והמבטיחים במסגרת New Practice San Francisco, עשו את שלהן- המשרד רכש מוניטין, וכיום מנווטת אקסלרוד בין שתי היבשות, מנהלת באופן אישי את שני המשרדים, ומעורבת באורח טוטאלי, הדוק ויומיומי, בכל פרויקט ופרויקט "בעידן הטכנולוגיה המודרנית, המרחק הוא חסר משמעות ואינו מהווה כל מכשול, גם כאן בארץ וגם שם" היא אומרת. 

אחד הפרויקטים שתכננה "שם", בסן פרנסיסקו, היא דירת לופט שסיפורה כרוך בפיסת היסטוריה. "הבניין בו היא שוכנת הוא מבנה היסטורי בן 100 שנה, מגדל שעון מהידועים בעיר, הממוקם באזור שנודע כאזור תעשייה ואף שימש ככזה עד שבתחילת שנות התשעים עבר הסבה לשמש כמבנה מגורים. ישנם מספר בניינים כאלה באזור, ומטבע הדברים, כמבנים אותנטיים שהחללים שהם מכילים הינם "הדבר האמיתי" מבחינת לופטים, הם נחשבים לנחשקים במיוחד" אומרת אקסלרוד. הדירה עצמה, שחללה שימש בעברו כבית דפוס, כבר עברה תהליך שיפוץ ועיצוב בעת שהבניין הוסב לשימוש מגורים, אך כשנרכשה ע"י דייריה הנוכחיים הם ביקשו לעצבה מחדש. אם העיצוב הקודם ביקש לשוות לחלל התעשייתי במהותו חמימות ולהפכו למרחב מגורים קונבנציונאלי יותר, הרי שהקונספט התכנוני שטוותה עבורו אקסלרוד היה דווקא של שיבה למקורות- לזרום עם מהותו הראשונית ועם מתארו המבני-אורכי "ללופט אותנטי מסוג זה יש עבר תעשייתי ויש נתונים מבניים מאפיינים המגדירים את חללו ככזה- גובה, פתיחות, פתחים נתונים, קונסטרוקציות חשופות וכד'. מי שרוצה לגור ולחיות במרחב כזה צריך להכיר את מהותו. כל ניסיון להפוך אותו למשהו אחר מפר, למעשה, את תוכנו ואת ה"אמת" המבנית שלו" גורסת אקסלרוד, שערכי כנות החומר והצורה הם חלק בלתי נפרד ממשנתה הסדורה. בתוך כך נצמד העיצוב החדש/מחודש לתכנים חומריים ומבניים שאפיינו את החלל גבה התקרה (5 מ') המשתרע על שטח של 180 מ"ר, ושימר אלמנטים מקוריים שהיו בו: את מסגרות הברזל המשמשות בפתח הגדול שבחזיתו, את עמודי הבטון התומכים שניצבים במרחב, את התקרה החשופה, וכן קומת ביניים (תוצר של ניצול ממד הגובה) ש"תפסה" חלק משטחו. החומרים החדשים שנבחרו לשמש בעיצוב מגלמים רצף והמשכיות לעברו המבני והתעשייתי של החלל, ובה בעת משווים לו חזות עכשווית- בטון, פלדת אל-חלד ואקריליק.  כך, למשל, לריצוף הבטון המקורי, שנחשף עם הסרת ריצוף העץ שנותר מגלגול העיצוב הקודם, הוענק גימור מבריק המייצר השתקפויות מעניינות, כמו גם איכות אסתטית ומראה "הי אנד" מהוקצע.

קיר מעוצב- פרט בחלל

חלל המגורים בלופט- מבט מפינת הישיבה שבעומק החלל לכיוון הכניסה חושף את רצף הפונקציות.

מבט מעומק החלל אל המטבח

מבט מעומק החלל אל המטבח  הזרימה הפתוחה של "לופט כמו לופט" נשמרה ע"י אקסלרוד שמיקמה את פונקציות המשותפות לאורכו של המרחב כציר המסמן היררכיית אזורים: פינת ישיבה בעומק החלל בסמוך לפתחו החזיתי, פינת אוכל מעט לפניה ובמקביל לה פינת עבודה צמודה לקיר, ומטבח החותם את הציר הפתוח, כאשר מחיצה שחורה בה קבוע פתח זכוכית תוחמת את שטחו ומצניעה מאחוריה חדר (חדרו של ילד) ואת המדרגות המובילות  ליחידת השינה שמוקמה בקומת הביניים. אזורים שמעצם הווייתם נדרשו לתיחום "מלא", דוגמת חדרו של הילד או חדר רחצה/שירותים, נתחמו במחיצות זכוכית או אקריליק, אשר לצד מילוי תפקידן משמרות את ממדי האווריריות והפתיחות.

התאורה כללית בחלל נשענת על גופים תעשייתיים בתוספת גוף תאורה אקרילי לינארי שתוכנן ע"י אקסלרוד, כשהם חוברים לאופיו ולתכניו הראשוניים, ולצדם, במינון מדוד, משתלבים גופים דקורטיביים המוכרים כאיקונות, דוגמת נורת ליבון מינימליסטית בעיצובו של אינגו מאורר שנתלתה מעל שולחן האוכל, או מנורת "צלב" כתומה בעיצובו של צמד המעצבים ההולנדי בן אוסטרום ומליס ג'ון, שנקבעה על הקיר מעל שולחן העבודה.

גם כאשר מדובר בחלל נתון שהווייתו ספציפית מאד, כתב ידה המובחן של אקסלרוד שזור בכל פרט ואלמנט הרוקמים את עיצובו, כמו, למשל, בפריטי הריהוט המודרניים שנבחרו בקפידה ו/או עוצבו על ידה, או בשילוב טקסטים ומוטיבים גראפיים המאפיין רבים מתכנוניה "שילוב גראפיקה בעיצוב ככלל, יוצק לחלל הנקי תכנים מעולמות אחרים, ובה בעת אינו מכביד עליו או "מתערב" בו. זהו סוג של קריצה אשר על רקע תכנון "רציני", קפדני ומינימליסטי, מייצר קורטוב של הומור ועניין מפתיע מאד ושונה מאד".
קיר מעוצב- פרט בחלל ואכן, במטבח המינימליסטי המעוצב על טהרת המתכת - חזיתות אלומיניום ומשטחי נירוסטה- מתנוסס ברקוד על מחיצת הזכוכית החוצצת בינו לבין החדר הצמוד, על דלתות חדר הרחצה/שירותים מופיעים דמויות גבר ואישה כמו האייקונים המסמנים חדרי שירותים בחללים ציבוריים, וחדר הרחצה, שעיצובו משלב חיפויי קיר מנירוסטה ואביזרים סניטאריים שחורים, מתנאה במחיצת זכוכית מעוטרת בסימן היסוד של מים. קריצה אחרת, לא גראפית במקרה זה, מגלמת "ערוגת דשא" ממנה צומח חלקו העליון של עמוד בטון קונסטרוקטיבי הפורץ את תקרת קומת הביניים, ועניין ויזואלי מלבב למראה מייצרת גם גומחה צרה שנפערה לרוחבו של קיר כשהיא מאכלסת בתוכה דגמי כיסאות מיניאטוריים. כמו המוטיבים הגראפיים, כך גם הגומחה מייצגת היטב את זיקתה של אקסלרוד לגיאומטריה נקייה ולקווים ליניאריים, ונראה שאף הבחירה ה"דקורטיבית" בדגמי כיסאות שעל עיצובם חתומות אושיות מעולם העיצוב והאדריכלות, דוגמת איימס, מיס ואן דה רוהה, פנטון, ריטולד ואחרים, אינה אקראית כלל ועיקר. שכן אקראיות אינה מושג שיכול להיכלל בעולם המושגים של שוחרת תמצות רעיוני כמו אקסלרוד, אשר אכן השכילה לזקק את איכויות החלל הישן ולהעניק להן פרשנות עכשווית, כה אסתטית וכה מדויקת.

זו, אגב, לא נותרה להנאתם של הדיירים בלבד, שכן הפרויקט המרשים נבחר, ולא בכדי, ע"י ה-AIA  (American Institute Architecture)) להיכלל בין סיורי "בתים פתוחים בסן פרנסיסקו" שיוזם הארגון במטרה לחשוף ולהציג סגנונות ארכיטקטוניים שונים של שכונות ומגורים פרטיים מנקודת מבטם של האדריכלים המתכננים, ובתוך כך להעניק לציבור הצצה לעולם זה.

מתוך בית ונוי 114: "בלופט כמו בלופט"