עיצוב ושיפוץ בית בטוסקנה

עיצוב מחדש תוך שמירה על מהות הליבה של הקיים, היה הרעיון שהנחה את קבוצת Labics, בפרויקט תכנונו של בית חווה ישן במטרה להפכו לבית מגורים עכשווי. קבוצת האדריכלים הצעירים מרומא, אשר חברו יחדיו למלאכת התכנון, ביקשה ליישם תכנון רדיקאלי, אך ללא פגיעה באותנטיות של המקום ובממד העבר שהוא נושא עמו,  ובתוך כך, לדבריהם, הבחירות שנדרשו מהם לא היו פשוטות, כמו צעדים קטנים וזהירים, כמעט "כירורגיים" במהותם. ואמנם, התוצאה שהתקבלה מגלמת את הרגישות העמוקה שננקטה בתהליך תכנוני שמיזג את גווני הזמן מבלי "להיחנק", וגרם למבנה המיושן לעטות חזות עכשווית בסגנון בן זמננו.

החווה שוכנת בגרוסטנו grossetano, שבחבל טוסקנה, והינה חלק מפרויקט גדול יותר של הכשרת שטחי ביצות במאררמה התחתית, שבוצע בשנות ה-30 המאוחרות של המאה הקודמת. הפרויקט, שתוכנן ע"י האדריכל מרצ'לו פיאצ'נטיני (Marcello Piacentini), כלל ארבעים וחמישה בתים זהים זה לזה, שכל אחד מהם היה מורכב משלוש יחידות אוטונומיות: מבנה ראשי שיועד למגורים והיה גם המשמעותי בין השלושה, ושניים נוספים שיועדו לשמש האחד כאורווה והשני כמחסן לכלי עבודה. תהליך התכנון השפיע בצורה שונה על כל אחד משלושת מבני החווה, וזה ששימר את אופיו ההיסטורי בצורה האותנטית ביותר הוא המבנה שבמקור יועד למגורים. המהפך המשמעותי בוצע במבני האורווה והמחסן, שיועדו להפוך האחד לסלון גדול והשני ליחידת אירוח, ושניהם עברו שינוי רדיקאלי שנועד להתאימם לייעוד החדש שנקבע להם. המיקום, אופיו של הקומפלקס הקיים, ודרישות הבעלים, משפחה צעירה עם שני ילדים, הכתיבו התייחסות גם למרחב החיצוני הסובב את הבית- שטח של דונם בקירוב, ומתוך כך גם לשילוב בין ארכיטקטורה לנוף שיגלם מחווה לתכנון המקורי.

דיאלוג בין שתי ארובות המזדקרות מתוך הבית לבין עץ הברוש הנטוע בחזיתו, ממחיש את הקשר בין הבנוי לטבעי.

 הקונספט הרעיוני שטוו האדריכלים הוגדר על ידם "כאסטרטגיה של חלקים", שמשמעותו הייתה, לדבריהם "לאמץ סימן גיאומטרי כלשהו ולהחילו על שני המרחבים": תכנונם המחודש של מבני האורווה והמחסן ביקש לחזק קשר מקסימאלי בין הבית לבין נוף  סביבתו, ובמסגרת זו למזג את מרחבי החוץ והפנים תוך ביטול ההבדל בין הטבעי-הנוף, למלאכותי-הבית, על מנת לייצר המשכיות ורצף ביניהם, בפרט היכן שהחוץ והפנים שייכים באופן אידיאלי לאותו אזור. ואמנם, בבית שלאחר התכנון החדש, מומש הרעיון בחללים פנימיים המתרחבים ומשתלטים על האזורים החיצוניים, ולהיפך, כאשר הממד הרחב והפתוח של שדות הסביבה מוחדר אל תוך חלל הפנים. המרקם שנוצר בעקבות זאת חושף "תמהיל" המשלב חללים מלאים וריקים (דוגמת הפטיו ששולב בתוך חלל הפנים), חללים שמהותם "מלאכותית" (בנויים) לצד אזורי חוץ, ומשחקי אור וצל המתמזגים במעין שיח עדין של תנועה וסטטיות. החומרים ששולבו בעיצוב הם עץ, אבן ןקורטן (פלדה) המאזכרים עבר תעשייתי, שכאן מתיישר עם חלל חי וצעיר: מרבית תקרתו של מרחב המגורים עשויה קורות קורטן, עם שילוב של תקרת גבס באזור בו נפער בה חריץ עליון להחדרת אור וכממד נוסף של הפתיחות, ובריצוף שולבו פינים מיוחדים עשויים עץ, שמותאמים לגונה האפור עז של האבן ויוצרים דיגומים גיאומטריים, תוך הפיכת המשטחים המרוצפים, ולו תחושתית, לאזורים בפני עצמם. בקורטן נעשה שימוש גם באח המהווה אלמנט פיסולי מרחף בחלל הפנים, כאשר בה בעת הוא "פורץ" החוצה ונוכח גם במרחב החיצוני. בהמשך לכך, גם הארובות המתלוות אליו מזדקרות בגאווה מתוך הבית, כשהן מקיימות דיאלוג עם עץ הברוש הנטוע בחזיתו- דיאלוג הממחיש היטב את הקשר בין הבנוי לטבעי, כששלושתם שואפים אל השמיים ומייצרים קו אנכי העומד כניגוד לגיאומטריה האופקית של הבית. את הפשטות, ואת הקו האופקי המאפיינים את הצורניות המבנית של כל הקומפלקס, מגלם באורח מיטבי פרט מפתיע ומרשים במיוחד- הדק ששולב בחזית היציאה מחלל המגורים נתחם במים בהם הוא משתקף, כמו צץ ועולה מהם, והופך שקוף ואוורירי במשחק מעניין של הפניות.

חלל המגורים: חלל זורם עם איכויות של פתיחות "לופטית", וחומריות המשלבת אבן, עץ וקורטן לצד שקיפות הזכוכית.

קמין בסלון

בהתאם לדרישות הלקוחות שהבית לא יהווה רק בית קיט לסופי שבוע מחוץ לעיר, אלא בית בכפר ומקום מפגש למשפחה ולחברים באווירה ביתית וחמימה, מרחב המגורים רחב הידיים משתרע כמעט כולו בקומה התחתונה של הבית ושל ה"אקס" אורווה, והוא יועד מלכתחילה לשמש כחלל של אינטראקציה- אזור משותף שתפקידו העיקרי הוא לשלב ולאחד פעילות ואנשים. בתור שכזה הוא תוכנן כחלל זורם ופתוח עם איכויות לופטיות, כאשר בקומה העליונה, קומת החדרים, ניתן דגש ליצירת אינטימיות פרטית ומשפחתית. בכל החללים שולט גוון עדין והרמוני החובר לחתך העכשווי של הבית, וכך, כפי שהבטיח, הצליח התכנון החדש ליישם במבנה הוותיק שפה מודרנית "בת זמננו" ולהדגיש את שילוב העבר עם ההווה באמצעות דיאלוג ארכיטקטוני רב עניין בין פנים וחוץ, בין בית וסביבה.

מתוך מגזין בית ונוי 116: "תחת שמי טוסקנה"