מחדר משחקים במרפסת לחדר גיימינג חלומי: חלל הילדות הפך למרחב בוגר וחווייתי

יש רגעים בבית שבהם הזמן מורגש לא דרך השעון, אלא דרך החללים עצמם. פינה שהייתה פעם מוקד של פעילות בלתי פוסקת הופכת שקטה יותר. חפצים שהיו חיוניים נדחקים הצידה, והחלל כאילו ממתין להגדרה מחודשת. עבור משפחות רבות תהליך ההתבגרות של הילדים מביא איתו שינוי בהרגלים וגם הזדמנות לבחון מחדש את הבית.

מהפכים כאלה אינם רק אסתטיים. הם משקפים מעבר רגשי מהורות לילדים קטנים להורות למתבגרים, ממשחקי רצפה לעולמות דיגיטליים, מרעש של תנועה מתמדת לשהות מסוג אחר. הרצון לעצב מחדש אינו נובע רק מצורך פונקציונלי, אלא גם מהרצון לשמר את הרלוונטיות של הבית ולהפוך אותו למקום שממשיך לשרת את בני המשפחה בשגרת החיים ומציע תחושת שייכות מחודשת.

חלל הפאטיו שעיצבה המעצבת דנה שאול נשא בדיוק את הסיפור הזה. במשך שנים הוא שימש כחדר ג'ימבורי לשלושה בנים, והיה אזור מלא ספוגים צבעוניים, מתקנים רכים ותנועה בלתי פוסקת. ככל שהשנים חלפו והילדים גדלו, החלל שנותר כפי שהיה הפך לפחות ופחות בשימוש. ההחלטה לבצע מהפך נולדה מתוך ההבנה שהחלל עדיין בעל ערך ויש הזדמנות לחדר גיימינג שייתן מענה לעולמות העניין החדשים של הילדים, וישמש גם כחלל אירוח, צפייה ומשחק משותף. 

צילום: מג'ימוברי לגיימינג, לפני אחרי. צילום דנה שאול

השלב הראשון היה תהליך של חשיפה מחודשת. כל האלמנטים של הג'ימבורי פורקו, והחלל הוחזר למצבו הראשוני. הסרת השכבות הישנות מאפשרת לראות את הפוטנציאל מחדש, ללא רעש ויזואלי וללא מטען עיצובי שאינו רלוונטי. את הדק המקורי הוחלט להשאיר. הוא סיפק בסיס חם וטבעי, והזכיר שגם בתוך מהפך מודרני יש מקום לחומריות שמחברת את החלל לבית. על הבסיס הזה נוספה פלטת צבעים מצומצמת ומדויקת: שחור, אפור ועץ. הבחירה הזו יצרה תחושת בגרות, ניקיון ורוגע, והגדירה מסגרת שאינה מתחרה בתוכן הדינמי של החלל.

את הצבעוניות בחרה דנה להכניס דווקא דרך התאורה. פסי לד שולבו בין סרגלים שחורים שהודבקו על קיר הטלוויזיה כדי לשבור את הכהות ולהכניס אנרגיה, ויצרו שכבת עומק ועניין. התאורה פונקציונלית וחווייתית כאחד, משנה את האווירה בהתאם לשימוש, מדגישה את הקווים האדריכליים ומוסיפה תחושת תנועה גם כשהחלל סטטי. כשהמסך פועל ומשחקים צבעוניים מופיעים, התאורה משלימה את החוויה בלי להעמיס.

ליד החלון מוקם אזור הישיבה, שתוכנן לתת מענה לסוגים שונים של שימוש. ספה נוחה מאפשרת ישיבה ממושכת ונינוחה, בעוד פופים פזורים מזמינים ישיבה קרובה יותר למסך עבור מי שרוצה להיות בתוך החוויה. השטיח הגדול שנפרש על הרצפה מוסיף שכבת חמימות נוספת, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בפאטיו, שהוא חלל עם אופי חצי-חיצוני. הוא מגדיר את האזור המרכזי, מרכך את האקוסטיקה ותורם לתחושת אינטימיות.

קיר הטלוויזיה הפך לאלמנט מרכזי בעיצוב. מעבר לסרגלים השחורים והתאורה, נוספו פרטים קטנים שמחזקים את האופי הייחודי של החדר, כמו תמונות וכריות בצורת שלטי משחק. המעצבת מציינת שאחד האתגרים המרכזיים בפרויקט היה ליצור איזון בין בגרות לשובבות, בין מינימליזם לחוויה ובין עיצוב נקי לבין תחושת חיים. הבחירה להימנע מעומס צבעוני, ולהתמקד במסגרת ניטרלית עם נגיעות מדויקות של אור וצבע, אפשרה להשיג את האיזון וליצור מקום שלא מרגיש ילדותי, חם ומחבק, וכל זאת ב-2,000 שקל בלבד: קיר סרגלים 450 שקלים, מזנון מאיקאה 345 שקלים, זוג שולחנות מאיקאה 395 שקלים, ארבעה פופים 400 שקלים, שטיח 250 שקלים, מנורות לד, כריות, תמונות ושמיכת טלוויזיה 160 שקלים. 

דנה: "התוצאה היא יותר מחדר גיימינג. זהו מרחב שמספר סיפור של התבגרות של הילדים ושל הבית כולו, חדר מזמין, בוגר, עם צבעים ברורים ונגיעות מדויקות של צבעוניות שמושכת את העין בלי להעמיס. אם היה פעם מוקד של משחק מסוג אחד, היום הוא מוקד של חוויה מסוג אחר, מאפשר מפגש, אירוח, צפייה ומשחק".