"דייקתי עבורם בית ייחודי, הם לא רצו 'קופי פייסט'"

"הלקוחות אהבו את הבית הפרטי שלי וביקשו שאיישם אלמנטים ממנו בפרויקט שלהם,", מספרת המעצבת סיון קונוולינה מסטודיו KONVALINKA. "לקחתי את מה שעיצבתי עבור עצמי ודייקתי אותו עבורם, כדי שהבית שלהם יהיה ייחודי בפני עצמו ויתאים להם עיצובית ופונקציונלית".

משם התחיל הפרויקט בנווה ים: תהליך של דיוק, של הבנה מעמיקה של מי גרים בבית ואיך, ושל תרגום השראה לבית שעומד בפני עצמו.

כשקונוולינה נכנסה לפרויקט, התוכנית האדריכלית כבר הייתה כמעט סגורה. היא הכניסה שינויים, בעיקר ברמת הנגרות והעיצוב, ומשם עיצבה את השכבה שמתחת לסגנון: הארגון, הזרימה, האופן שבו החיים מתרחשים בתוך הבית.

"הדגש הראשון היה תכנון פונקציונלי שמתאים ספציפית לבית הזה", היא אומרת. "הלקוחות הבהירו מלכתחילה שהם רוצים שהבית ישרת אותם ויתפקד לפי ההרגלים היומיומיים שלהם. העיצוב בא אחר כך, בתוך המסגרת הזו".

השפה העיצובית של הבית היא נאו-קלאסית, ובגרסתה הנוכחית היא משלבת שני עולמות. מבחוץ, הבית מציג רוסטיקות, קרניזים ואלמנטים קלאסיים אירופאיים. מבפנים, הוא נפתח לשילוב אקלקטי שמכניס עבודות מתכת, שימוש בצבע ובחירות שהן, בלשון קונוולינה, "קצת יותר נועזות". הסגנון לוקח את הקלאסיקה כנקודת מוצא ומרחיב ממנה הלאה.

אם יש אלמנט אחד שקונוולינה מגדירה כ"ליבה" של הפרויקט, זה גרם המדרגות. לא כי הוא יפה, אם כי הוא גם יפה, אלא כי הוא עושה יותר מכל אלמנט אחר בבית. חלקו מורכב ממגירות הפונות לכיוון הכניסה, חלקו ארונות הפונים לפינת האוכל, והמבנה כולו פועל בכמה רבדים: אחסון, מעבר, ואלמנט עיצובי מרכזי שמארגן את הבית סביבו.

זו גישה שמתחברת לעיקרון הפונקציונלי שהנחה את כל הפרויקט: כל אלמנט שאפשר לגרום לו לעשות יותר מדבר אחד, עושה יותר מדבר אחד. הנגרות המותאמת מקצה לקצה, שמאפיינת כמעט כל חדר בבית, היא הביטוי הממשי של הרעיון הזה. לא ריהוט שנבחר מתוך קטלוג, אלא פתרונות שנבנו לפי המידות, ההרגלים והצרכים של המשפחה הספציפית שגרה כאן.

הסקלה הצבעונית של הבית היא ביופילית: גוונים חמים ועשירים שמשלבים הרבה ירוקים ופונים לצמחייה. "זה משהו שאני מאוד אוהבת," אומרת קונוולינה, וזה ניכר. "הצמחייה", היא מוסיפה, "היא חלק מהשפה העיצובית עצמה".

החומרים שנבחרו משלימים זה את זה: blue stone לריצוף החיצוני, בזלת בשטח הפרגולה, פורצלנים בפנים. כאן מדובר בבחירה שאינה רק אסתטית אלא פונקציונלית. לזוג יש ילד עם צרכים מיוחדים, ואחד הקריטריונים המרכזיים שהנחו את בחירת החומרים היה קלות התחזוקה. "היה חשוב לנו שהחומרים לא יצריכו מהם להשתעבד לטיפול בהם", אומרת קונוולינה. "הבית אמור לשרת אותם".

מה שמייחד את הפרויקט הזה, מעבר לתוצאה הסופית, הוא הדרך שבה התקדם התהליך. הלקוחות הגיעו עם אג'נדה מגובשת, עם כיוון עיצובי ברור, ועם יכולת לתת אמון. "מצד אחד הייתה להם דעה ברורה", מתארת קונוולינה, "ומצד שני הם סמכו עליי בעיניים עצומות. הם זרמו עם הבחירות שלי. הדינמיקה הזאת הפכה את העבודה להרבה יותר פרודוקטיבית, ואת התוצאה להרבה יותר טובה".