"דמיינתי עיגול של אור מתרחב מעל המגרש": האצטדיונים של מונדיאל 2026

אצטדיון אצטקה, צילום: ProtoplasmaKid

אדריכלות

האצטדיונים של מונדיאל 2026: ארבעה מבנים, ארבע גישות

16 אצטדיונים, שלוש מדינות ו-60 שנות אדריכלות ספורטיבית נפגשים בטורניר אחד - מהבטון הברוטליסטי של מקסיקו סיטי ועד לגגון השקוף של לוס אנג'לס, ארבעה מבנים מספרים סיפור על מה שחלל ציבורי גדול יכול להיות

זוהר שחר לוי

12 דקות קריאה

10-06-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

ארבעה אצטדיונים, ארבע תשובות אדריכליות

הסקירה המקורית מציבה ארבעה אצטדיונים במרכז: אצטקה שומר על שכבות היסטוריה, מרצדס-בנץ הופך גג נע לאירוע, סופי הופך מגבלת גובה לרעיון, ומטלייף משנה זהות באמצעות אור. אצטקה מדגים המשכיות, מרצדס-בנץ תנועה, סופי אילוץ שהפך לשפה, ומטלייף התאמת זהות לפי האירוע בחלל הציבורי.

4 מקרי מבחן

3 מדינות מארחות

1 שאלה על עיר וספורט

הערת זמן: הטקסט המקורי נכתב לקראת טורניר 2026; כאן הוא נקרא כתיאור אדריכלי היסטורי, לא כעדכון עתידי.

ארבעה קריטריונים לקריאת אצטדיון

מה רוצים להבין במבנה?

בחרו את נקודת המבט שכבות והמשכיות תנועה ושינוי מגבלה שהפכה לרעיון זהות עירונית

שכבות והמשכיות

אצטקה שומר על הבטון והקערה הקיימים.

תנועה ושינוי

מרצדס-בנץ משתמש בגג הנפתח כהצהרה אדריכלית.

מגבלה שהפכה לרעיון

סופי יורד מתחת למפלס הרחוב בגלל מגבלת גובה.

זהות עירונית

מטלייף משנה תאורה בין הקבוצות שמשתמשות בו.

כשהוא נשאל לאן פנה בתחילת העבודה על האצטדיון של אטלנטה, ענה ביל ג'ונסון, האדריכל הראשי של HOK, בתשובה שנשמעת כמעט ציורית: "דמיינתי עיגול של אור מתרחב מעל המגרש כמו זרקור, בדיוק כפי שהאור חודר דרך אוקולוס הפנתיאון ברומא. מתוך הרעיון הזה צמחה המבנה, העטיפה ועיצוב המושבים".

מונדיאל 2026, שייפתח מחר, הוא הראשון שמתקיים בשלוש מדינות וב-16 אצטדיונים -היקף שמאפשר לסקור בבת אחת את מגוון הגישות שעיצבו את אדריכלות הספורט מאז שנות ה-60 של המאה שעברה ועד היום. ארבעה מהאצטדיונים בולטים במיוחד, לא רק בשל מעמדם בטורניר אלא בשל מה שיש להם לומר על אדריכלות, על ערים, ועל השאלה: מה אמור לקרות לאדם כשהוא נכנס לחלל גדול?

אצטדיון אצטקה במקסיקו סיטי — אצטדיון אצטקה, צילום: ProtoplasmaKid

האצטקה: 60 שנה בגוף אחד

האצטדיון שיפתח את הטורניר ב-11 ביוני, בפעם השלישית בתולדותיו, הוא גם הוותיק מבין כולם. אצטקה במקסיקו סיטי תוכנן על ידי האדריכל פדרו רמירז וסקז ונפתח ב-1966 כמבנה ברוטליסטי שאינו מתנצל על עצמו: קערה עמוקה, חשופה, בנויה בטון, גג מתרחב עשרות מטרים מעל הטריבונות ומגן על הצופים מפני קיצוניות מזג האוויר תוך שמירת אור טבעי מלא על הדשא. הוא אירח שני גמרים, ב-1970 וב-1986, וזכה למעמד של מקום עלייה לרגל לכדורגל העולמי.

השיפוץ לקראת 2026, שביצעו משרדי Populous ו-KMD Arquitectos, ניסה לכבד את הזהות הזאת. גגון ETFE חדש עוצב בהשראת מוטיב המשושה של כדורי המונדיאל הקלאסיים של מקסיקו, ושולבו מערכות טכנולוגיות מתקדמות כולל Wi-Fi 6 וניהול אנרגיה חכם. הרעיון כולו הוא הוספת שכבה על גבי שכבה, לא מחיקה ובנייה מחדש. הבטון של רמירז וסקז נשאר חשוף, הקערה נשמרת כפי שהיא, וכל מה שנוסף נועד לשרת את המבנה הקיים לא להחליפו. זו עמדה אדריכלית של ממש.

פרט אדריכלי באצטדיון אצטקה — אצטדיון אצטקה, צילום: ProtoplasmaKid

אצטדיון מרצדס-בנץ: הפנתיאון של אטלנטה

כשנפתח אצטדיון מרצדס-בנץ ב-2017, תיאר ג'ונסון את המבנה כ"אייקון אדריכלי לאטלנטה, חלל טרנספורמטיבי לקהילה, ומשנה-כללים לחוויית האוהדים בתעשיית הספורט". הגג הנשלף הוא הלב של ההצהרה הזאת. הגג מורכב משמונה "עלי כותרת" באורך 67 מטרים כל אחד, עלי כותרת מחומר פולימרי שקוף וקל, הנעים בו-זמנית לאורך שישה עשר מסלולים ונפתחים תוך דקות ספורות. התנועה יוצרת אשליה של סיבוב, אף שכל עלה נע בקו ישר. התוצאה היא חלל שמשנה את אופיו לפי מזג האוויר, לפי האירוע, לפי הצורך.

הגג הנפתח של אצטדיון מרצדס בנץ באטלנטה — אצטדיון מרצדס-בנץ, צילום: Atlanta Falcons

ריץ' מקיי, נשיא ומנכ"ל אטלנטה פאלקונס, תיאר בעבר את הכוונה: "אמרנו מהתחלה שאנחנו רוצים מבנה ייחודי לאטלנטה, שלא יעלה על הדעת לומר עליו 'זה מזכיר לי'". הצלחתם ניכרת. אצטדיון מרצדס-בנץ הוא אחד האצטדיונים הבודדים בעולם שהפך לנושא לשיחה אדריכלית אמיתית, מחוץ לעולם הספורט לחלוטין. הוא ישמש כאחד משני מחצי הגמר של הטורניר, ב-15 ביולי.

פנים אצטדיון מרצדס בנץ באטלנטה — אצטדיון מרצדס-בנץ, צילום: Atlanta Falcons

אצטדיון סופי: כשמגבלה הופכת לרעיון

המפרט שקיבלו האדריכלים של HKS היה ברור: לעצב חלל אייקוני וראוי ללוס אנג'לס, בירת הבידור של העולם. הבעיה היתה שנמל התעופה LAX שוכן כמה קילומטרים בלבד מהאתר, ותקנות גובה של מינהל התעופה הפדרלי כפו על האדריכלים לחפור מטה במקום לבנות מעלה. הקערה יושבת כ-30 מטרים מתחת לגובה הרחוב, עמוק יותר מכל אצטדיון NFL אחר.

הקערה השקועה של אצטדיון סופי בלוס אנג׳לס — אצטדיון סופי, צילום: Troutfarm27

הפתרון ההנדסי הוליד אחד הרעיונות הנועזים ביותר בבנייה ספורטיבית עכשווית. מעל הקערה השקועה נפרש גגון שקוף וענק, שעיצובו שאב מהנוף של דרום קליפורניה - קווי החוף, האוקיינוס, האקלים הפתוח. הגגון משתרע על פני כ-19 אקר ומוטבעות בו יותר מ-27,000 נקודות תאורה שיכולות להציג תמונות וסרטונים הנראים ממטוסים הנוחתים בנמל התעופה הסמוך. עלות הבנייה, שנאמדת בכ-5 מיליארד דולר, הפכה אותו לאצטדיון היקר ביותר שנבנה אי פעם.

הגגון השקוף של אצטדיון סופי — אצטדיון סופי, צילום: Thank You

אצטדיון מטלייף: יארח את הגמר

האצטדיון שיארח את גמר המונדיאל ב-19 ביולי, בניו ג'רזי שממול מנהטן, הוא אולי הפחות מדובר מבחינה אדריכלית בקבוצה הזו. אך יש בו תכונה שלעיתים נדירות מצויה במבני ספורט גדולים: יכולת שינוי זהות. המבנה משלב חזית של תריסי אלומיניום וזכוכית, ומסוגל לשנות את כל תאורתו הפנימית תוך שעות בין כחול לאיגוד ג'יינטס לירוק לאיגוד ג'טס. הרעיון הוא שהחלל עצמו אינו ניטרלי, אלא משתתף פעיל בזהות של מה שמתרחש בתוכו. לקראת הגמר, שני הצבעים ייעלמו לטובת פלטת הטורניר.

חזית אצטדיון מטלייף בניו ג׳רזי — אצטדיון מטלייף, צילום: Anthony Quintano

מה שמאחד את ארבעת האצטדיונים, למרות השוני הגדול ביניהם, הוא שהאדריכלות בכל אחד מהם אינה רקע. האדריכלות עצמה מהווה הצהרה על מה שעיר רוצה להיות, על מה שספורט יכול להיות, ועל האמונה שמבנה ציבורי גדול אינו חייב לוותר על חכמה עיצובית לטובת פונקציה. התשובה של מונדיאל 2026, בכל ארבעת המקרים האלה, היא בבירור לא.

תאורת אצטדיון מטלייף לקראת הגמר — אצטדיון מטלייף, צילום: Sebas

מקור רשמי של FIFA מספק הקשר לטורניר; לא נוספו נתוני קיבולת או תוצאות.

שאלות על אדריכלות אצטדיונים

מה הופך אצטדיון למבנה אדריכלי?

בסקירה, האצטדיון הופך לאדריכלות כשהמבנה אומר משהו מעבר לפונקציה: הוא שומר שכבות של עיר, הופך תנועה לחוויה, מגיב למגבלה או משתתף בזהות של הקבוצה והאירוע. לכן הקריטריון אינו רק מה קורה על הדשא, אלא מה החלל עושה לצופה ובאיזו דרך.

מה ההבדל בין אצטקה למרצדס-בנץ?

אצטקה מוצג כמבנה ברוטליסטי ששומר על קערה ובטון ומוסיף שכבות חדשות. מרצדס-בנץ מציג את הגג הנפתח כמרכז החוויה: שמונה עלי כותרת נעים יחד ויוצרים חלל שמשנה את אופיו. האחד מדגיש המשכיות, האחר מדגיש תנועה; שני הסיפורים שונים בחלל הציבורי ובכל קנה מידה.