כשחברת תכשיטים מנהלת מלון - כך הוא נראה

בניין לשכת המסחר של שנגחאי, שנבנה ב-1916, עמד במשך שנים רבות עמד מוזנח. בכניסה למבנה מצאו האדריכלים פסיפס רצפה סיני מקורי. הם לא כיסו אותו ולא החליפו אותו, אלא שחזרו אותו בקפידה, ועיצוב הפרח המסורתי שבו הפך לאחד מסמלי המלון החדש. לאורך שאר הכניסה פרושים פסיפסי שוליים מקוריים נוספים שהתגלו במקום, לסירוגין עם שטיחים מותאמים אישית. 

משרד האדריכלים האיטלקי ACPV Architects, שתכנן את כל מלוני בולגרי בעולם, עמד בשנגחאי בפני משימה כפולה: לבנות מגדל עכשווי בן 48 קומות ובמקביל לשחזר את בניין לשכת המסחר הסמוך. שני המבנים שונים בתכלית, ובכל זאת מרגישים כמכלול אחד.

הסוד הוא בבחירת חומרים עקבית לאורך כל הנכס: גרניט שחור-מט וטרוורטינו בגווני שנהב, בשילוב עץ טיק מלוטש ופרטי ברונזה מבריקה.

בולגרי, בית התכשיטים היוקרתי הרומי שהחל כחנות ב-1884, בנה בשנים האחרונות שרשרת מלונות בערים כמו מילאנו, דובאי ולונדון, כשלכל מלון שפה מקומית שנשזרת בזו האיטלקית. במלון בשנגחאי, שנפתח ב-2018 כששת הנכסים בקולקציה, הלובי הכהה ממוסגר בחלונות כפולי גובה עם נוף לגן האיטלקי בחוץ. מסכי זכוכית וברונזה ושולחנות קבלה מעור חרוט מחוברים למנורות שעוצבו בהשראת הדקו השנגחאי של שנות השלושים.

בחדרי האורחים, מרצפות אלון כהה מנוגדות לקירות גוון שנהב ומסכי ברונזה שקופים למחצה. שולחנות גבס מכוסים שיש קלקטה טוסקני, שנבחר בגלל גידי האפור והזהב הייחודיים בלבן. מסגרות מיטה בסגנון ארבעה עמודים עוצבו מחדש בזוויות עכשוויות ורופדו בפנלים מקטיפה ומשי רקומים בחוט זהב.

הדרך שבה בולגרי מתייחסת לחומרי הבנייה דומה לאופן שבו הבית מתייחס לאבנים גולמיות: מזהים את הפוטנציאל, מעצבים, חותכים ומלטשים. ארכיטקטים ואומנים נסעו לאתרי מחצבה באיטליה ובפקיסטן כדי לבחור ידנית לוחות שיש בודדים. בחדר הרחצה של הסוויטה הגדולה מותקנת אמבטיה שגולפה מגוש אחד של אוניקס ירוק מפקיסטן, חתוך ממשטח אחד לשני עברים כך שדוגמת הגידים שלו מהווה כמעט תמונת מראה.

השיש האדום-סגול שממנו עוצבה כנסיית סנט פטרוס ברומא מופיע בחדרי השירותים הציבוריים. בספא, שתפס קומת מרתף שלמה, נבחר אבן אפורה מוורונה שגויד ופוסל בחוספוס ליצירת מרקמים ופסיפסים לאורך המסדרונות.

בניין לשכת המסחר המשוחזר מציג שפה עיצובית שונה אך קשורה: תקרות קופר עם קרנישות מפוסלות, עמודים כספתיים שפוסלו מחדש ותואמו עם תאורה שקועה, ושני ציורי שמן עגולים שנוצרו במיוחד לאולם האירועים בידי שני ציירים סינים ידועים, ותלויים בשני צידי הבמה המקורית. הבניין נבנה בסגנון נאו-קלסי רנסנסי, ובולגרי ראתה בו קרבה טבעית לשורשים הרומיים של המותג, קרבה שאפשרה שילוב של שפה איטלקית עם דקורציה היסטורית שנגחאית.