"יירוק" ראשון של בניין מגורים בישראל
תכנון

"יירוק" ראשון של בניין מגורים בישראל

לפני שלושים שנה, הרבה לפני הנחשול הירוק של השנים האחרונות, האדריכלית פרופסור עדנה שביב שיפצה את ביתה דאז תוך יישום ערכי קיימות שהיום היו מכתירים אותו כעונה על כל התקנים










שלוש מערכות סולריות פאסיביות שונות תוכננו בבניין והן
מערכת קרינה ישירה

מערכת חלון חממה מקומי (תמונה 2) - מערכת זו מתפקדת בדומה לקיר טרומב, אבל במקום קיר אטום במקביל לזכוכית, כפי שקיים בקיר טרומב, המסה התרמית תוכננה בניצב לזכוכית, כדי לאפשר תאורת יום ואוורור טבעי, בדומה לכל חלון (זהו למעשה קיר טרומב פתוח). המסה התרמית של מערכת זו הינה העמודים המהווים חלק מהמסגרת הקונסטרוקטיבית הנושאת את הגג ואת הגלריה. המערכת מאפשרת קבלת אוורור נוחות מואץ וכן אוורור של המבנה לקרורו בלילות הקיץ, בהתאם למיקום פתחו של החלון הפנימי שהינו חלון גליוטינה. כאשר הפתח נמצא בחלקו התחתון של החלון, מתקבל אוורור נוחות, היות ומשב הרוח הוא בגובה הימצאות אנשים, ואילו כאשר הפתח הוא בחלקו העליון, החלון קרוב לתקרה, מתקבל אוורור של המבנה.

מערכת חלון חממה מקומי כולל: חלון פנימי עם פתיחה אנכי להשגת אוורור נוחות או אוורור המבנה בהתאם למיקום הפתח וחלון חיצוני סגור כל החורף
מערכת חלון חממה עליון מרכזי





קרקע (Sustainable Site): בנייה באזור בעל צפיפות גבוהה וקישוריות להרבה פונקציות ציבוריות, תחבורה ציבורית, ללא חניה, מחסן אופניים, החדרת מי גשם לקרקע, השארת כל שטח האדמה ללא תוספת בנייה, הפחתת זיהום אורי ע"י תאורת חוץ המופעלת אוטומאטית באמצעות תא פוטואלקטרי רק בשעות החשיכה, ובאמצעות חיישן נוכחות המופעל רק כאשר נמצא אדם בשביל הכניסה לבית.

מים (Water Efficiency): השקיית הגינה והאדניות במרפסות נעשית ע"י טפטפות ובקרת ההשקיה ע"י מחשב, שטח הדשא הוא מינימאלי (פחות מ- 4 מ"ר),  הצמחייה המקומית דורשת השקיה מעטה- עצי פרי בוגרים שנטעו ב-1953 ועצים חדשים המצלים בקיץ ועומדים בשלכת בחורף (תמונה 5).

  

עצים נשירים לחשיפת השמש בחורף

חומרים (Material Resources): שימוש בקומת הבניין הקיימת חוסך בחומרי בנייה ותורם גם להפחתת פסולת, הפחתת היווצרות אבק ורעש שהיו נגרמים ע"י הריסת הבניין, שימוש בחומרים מקומיים.

איכות אויר פנים (Indoor Environmental Quality): אוורור טבעי עבור אוורור איכות, נוחות, ואוורור המבנה בלילות קיץ לקירור המסה התרמית. שימוש בחומרים טבעיים ובצבעים שאינם פולטים חומרים רעילים, בקרת תאורה ותנאי נוחות תרמית, תכנון לתנאי נוחות מרביים, תאורת יום (תמונה 4) ומבט החוצה מכל החדרים, אימות התנאים המושגים בבניין ע"י מדידות.

חדשנות (Innovation Design Process): בניית בניין ירוק סולארי פאסיבי בשנת 1980היא לכשעצמה חדשנות, וכך גם המערכות הסולריות הפאסיביות לחימום, לקרור ולתאורה שתוארו לעיל, הן מערכות חדשניות. במהלך השנים בהן שימשה פרופסור שביב כמרצה בטכניון בנושא תכנון אקלימי סולרי, עשו הסטודנטים שלימדה שימוש ברעיונות שיושמו על ידה בבניין זה על מנת לתכנן שכונות מגורים בצפיפות גבוהה, תוך השגת האנרגיה הסולרית פאסיבית הנדרשת למבנים. מעבר לכך, אין ספק שאילו בתקופה בה תוכנן הבניין היה קיים דירוג ירוק ודירוג אנרגטי של בניינים, הוא היה מקבל דירוג של בניין ירוק מצטיין.

נתוני הבניין ומערכותיו:


קירות חוץ:

קומה ראשונה (קיימת):

טיח חוץ 1.5 ס"מ





קומה שנייה וגלריה (חדש):

טיח חוץ 1.5 ס"מ






מקדם עבירות תרמית כוללת של קיר חוץ:




מערכת חלון חממה מקומי כולל: חלון פנימי אשר מוצלל ע"י המבנה עצמו וחלון חיצוני סגור כל החורף לקליטת אנרגיה סולרית פסיבית ופתוח כל הקיץ לאוורור.






מתוך חוברת כנס בנייה ירוקה 2010