צילום: José Hevia | פרויקט Marjades Inca | אסטרוך מרטורל אדריכלים, א. טראדס וריפול־טיסון אדריכלות

אדריכלות

מה הטרנד הבא בעולם האדריכלות?

מודל הדיור הציבורי של האיים הבלאריים (Balearic Social Housing Model) זכה בפרס אובל 2026 והוכיח שהשאלה האמיתית באדריכלות היום היא לא מה בונים ובאיזה חומר, אלא איך המדיניות הציבורית, תהליך הרכש והמינהל עצמו יכולים להפוך לכלי עיצוב

זוהר שחר לוי

6 דקות קריאה

14-09-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

ממשלת האיים הבלאריים, ארכיפלג ספרדי בים התיכון שמתמודד עם מחסור חריף בדיור להשכרה, זכתה החודש בפרס Obel לשנת 2026. הפרויקט הזוכה הוא מודל שפיתחו הכלכלנית קריס בלסטר פארטס והאדריכל קארלס אוליבר בארסלו בין 2019 ל-2023 בתוך המכון הממשלתי לדיור של האיים. השניים שינו מהיסוד את האופן שבו המכון מזמין, מתכנן, בונה ומאכלס דירות ציבוריות.

צילום: Jesus Granada | פרויקט Salvador Espriu 39 | סי. אוליבר, אקס. מויה, א. מרטין, א. ריינה ומ. נבאדו

פרס אובל הוא אחד הפרסים הבינלאומיים הבולטים בתחום האדריכלות, המוענק מדי שנה על ידי קרן דנית פרטית לפרויקטים שמוכיחים שאדריכלות יכולה להיות גורם ממשי של שינוי חברתי וסביבתי. הפרס נקרא על שם הנריק פרודה אובל, תעשיין דני עשיר שהתפרסם בתחום הספנות. הקרן שנושאת את שמו הוקמה לאחר מותו ב-2014 ומוקדשת לקידום אדריכלות בעלת השפעה חברתית וסביבתית. הפרס עצמו הוענק לראשונה ב-2019 ומוענק מדי שנה לפרויקט אדריכלי שמוכיח שאדריכלות יכולה לשנות את העולם, לא רק לייפות אותו. הקרן מבוססת בדנמרק ובחבר השופטים שלה יושבים אדריכלים ואנשי תרבות בינלאומיים מובילים. נושא השנה היה "סיסטמס' האק", כלומר התערבות אסטרטגית שמשנה את אופן הפעולה של מערכות קיימות. הזוכה הבלארי הוא השמיני בתולדות הפרס.

צילום: Jose Hevia | פרויקט Ses Veles | פורטוני ואלבנטוסה מורל אדריכלים

הדיור כתשתית ולא רק כמקלט

מה שייחד את המודל הבלארי הוא שהוא לא התחיל מחומר בנייה או משפה אדריכלית, אלא מתהליך. מול מחסור חריף בדיור ציבורי להשכרה, בלסטר ואוליבר החליטו לתכנן מחדש את המינהל הציבורי עצמו כשטח של ניסוי. במקום לפעול כלקוח פסיבי שמזמין אדריכל ומעביר אליו את האחריות, הפך המכון למפתח פעיל שבנה יכולת טכנית פנימית, ניהל מכרזים פתוחים והעריך חדשנות על פני תוכנית שלמה של פרויקטים.

נקודת המוצא של כל פרויקט הייתה מיפוי של מה שהטריטוריה מציעה בפועל: חומרים מקומיים, יכולת תעשייתית, אקלים ומיומנויות, ובחינה שלהם מול פתרונות קונבנציונליים לפי השפעה פחמנית, עלות ויכולת שכפול. הבניינים עצמם תוכננו עם אסטרטגיות פסיביות כמו אוריינטציה, מסת תרמית ואוורור צולב, שמקטינות את עלויות האנרגיה לדיירים. הדירות גמישות ולא היררכיות, מתאימות לתצורות משפחה משתנות. והחלטה אחת שינתה את כל הלוגיקה: הדיור נשאר בידי הציבור כשכירות לטווח ארוך, ולא נמכר לפרטים כמו במסורת הספרדית הרגילה. כך כל פרויקט הופך לנכס ציבורי קבוע, וכל לקח שנלמד ממנו עובר לפרויקט הבא.

יושבת ראש חבר השופטים, שותפה מייסדת במשרד ההולנדי הבינלאומי MVRDV, ניסחה את משמעות הזכייה: "מה שהופך את המודל הבלארי לראוי לציון הוא שחדשנות אדריכלית יכולה להימצא לא רק בעיצוב ובבחירת החומר, אלא גם ברכש, במדיניות ובתהליך. המחסור בדיור ציבורי אינו ייחודי לאיים הבלאריים, אותו לחץ מתרחש בערים ברחבי העולם. מה שהמודל הזה מציע הוא הוכחה שמינהל ציבורי עצמו יכול להיות מנוע אמיתי של שינוי".

צילום: Jose Hevia | פרויקט Maria Teresa Leon 8-14 | פריס + טוראל אדריכלים

גם הפרס עצמו השתנה

בלסטר פארטס ואוליבר בארסלו לא קיבלו את כספי הפרס לעצמם. השניים התחייבו להשתמש בהם להרחבה בינלאומית של המודל, ואוליבר ויתר על חלקו האישי לטובת יוזמות לדיור חירום באיים. המכון הממשלתי ויתר אף הוא על הפרס.

לראשונה בתולדות אובל, החליטה הקרן להאריך את נושא "סיסטמס' האק" לשנת 2027 ולהעניק פרס נוסף באביב הבא. מנהל הקרן הסביר שהשאלות שהפרס העלה "דחופות ורלוונטיות מכדי שיכילו אותן במחזור פרסים אחד." הזוכה הבא יתמודד עם הפן השני של אותה שאלה: לא כיצד אדריכלות יכולה לשנות מערכות מבפנים, אלא מה קורה כשהמערכות קורסות לגמרי.