מה הופך קמפוס אוניברסיטאי למקום הכי יפה בעולם?

פרס ורסאי (Prix Versailles), הפרס הבינלאומי היוקרתי לאדריכלות, מפרסם רשימה של שמונה קמפוסים אקדמיים שנבחרו כאוניברסיטאות היפות בעולם לשנת 2026. שלושה מהפרויקטים ברשימה יזכו בהמשך השנה גם בתואר עולמי נוסף, שיוענק בדצמבר במטה אונסק"ו בפריז.

המזכיר הכללי של הפרס, ז'רום גואדן (Jérôme Gouadain), הסביר שהקמפוסים של היום כבר לא נבנים רק לשם היעילות והרצינות המסורתית של מוסדות אקדמיים. לדבריו האוניברסיטאות הפכו לסביבות עבודה מזמינות עבור סטודנטים, סגל וצוותים, ולמעבדות אמיתיות המחוברות לעולם המוחשי דווקא בעידן שבו הידע עצמו נשען יותר ויותר על בינה מלאכותית. גם הקשר לטבע הפך לחלק מהותי מהשפה האדריכלית של הקמפוסים.

מבין שמונת הזוכים, ארבעה נמצאים בארצות הברית, ומעניין לגלות ששניים מהם, בקמפוסים שונים לגמרי ובתפקידים שונים לחלוטין, תוכננו על ידי אותו משרד אדריכלים.

מרכז המדעים על שם רוברט דיי (Robert Day Sciences Center) בקולג' קלרמונט מקנה בקליפורניה נועד לחבר בין מדעי המחשב, מדעי הנתונים ומדעי החיים תחת קורת גג אחת. האטריום המרכזי של המבנה נבנה מסדרת נפחים שכל אחד מהם מסובב ב-45 מעלות ביחס לזה שמתחתיו, כך שנוצרת שקיפות בין המעבדות המעודדת מפגש בין תחומי דעת שבדרך כלל לא נפגשים. שמונה מרפסות גג ומעברים פתוחים ממשיכים את אותו רעיון של למידה שלא כלואה בין כתלים. החזית עשויה פאנלים מבטון מזוין שמדמים מרקם של עץ, כדי לשלב את החום החזותי הזה עם העמידות והבטיחות שנדרשת ממעבדה מדעית.

בקמפוס הומווד של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, אותו משרד תכנן דבר שונה לגמרי. מרכז הסטודנטים בלומברג (Bloomberg Student Center), שהוקם בשיתוף עם רוקוול גרופ (Rockwell Group), הוא המבנה הראשון בקמפוס שמוקדש כולו לחיי הסטודנטים ולא ללימודים עצמם. 29 גגות נפרדים, עליהם מותקנים כ-1,000 פאנלים סולריים, שיוצרים מעין כפר מדורג שמלטף את קו הגבעה ומאפשר כניסה ישירה מכל אחת מארבע הקומות. יותר מ-200 ארגוני סטודנטים מצאו כאן בית, לצד אולם הופעות, סטודיו לאמנות ולריקוד, חדרי הקלטה וחדר אוכל. המבנה תוכנן כסלון ענק ומוצף שמש עבור הקהילה הסטודנטיאלית.

מרכז שוורצמן (Stephen A. Schwarzman Centre) באוניברסיטת אוקספורד מרכז לראשונה תחת גג אחד את כל הפקולטות למדעי הרוח של האוניברסיטה, מספרות אנגלית והיסטוריה ועד פילוסופיה ומוזיקה. תחת אותו גג שוכנים גם המכון לאתיקה בבינה מלאכותית והמכון לאינטרנט של אוקספורד. הבניין, שתוכנן על ידי משרד הופקינס (Hopkins Architects) בלב הרובע ההיסטורי של אוקספורד, בנוי סביב אטריום מרשים שמכוסה בכיפה, ומצופה באבן קליפשם (אבן גיר) ולבנים בגוון קרם שמשתלבות בפלטה הצבעונית המסורתית של העיר. חלק מהמבנה פתוח לציבור הרחב, ובתוכו אולם קונצרטים המיועד ל-500 מקומות ישיבה, תיאטרון, קולנוע וחלל תערוכות.

הספרייה החדשה של אוניברסיטת אמסטרדם קמה בתוך מתחם בית חולים היסטורי ומוגן לשימור, בלי לגעת בזהות המקורית של המבנה. משרד האדריכלים MVSA, בשיתוף עם בורו ואן סטיגט (Buro van Stigt), הפך את החצר הפנימית לאטריום ענק מתחת לגג פלדה עצמאי בהשראת צורת עלה. הפתרון הזה מכניס אור טבעי, משפר את הנוחות בתוך הבניין ויוצר חיץ אקלימי בין הישן לחדש. לב הבניין הוא מדרגות פיסוליות שנקראות עץ החוכמה, שמעודדות תנועה ומפגשים מקריים. אבל האלמנט המפתיע ביותר הוא החזית החיצונית, שעליה מופיעות אותיות תלת ממדיות שמרכיבות שורה מתוך שירו של המשורר ההולנדי מרטינוס נייהוף ב-24 שפות ושש שיטות כתיבה שונות, בהתייחסות לתחומי הלימוד בפקולטה למדעי הרוח.

מרכז התרגום הרפואי של UNSW בסידני מזכיר בצורתו דיונות חוף מגולפות ברוח. חזיתו בנויה כך שהיא מפחיתה כמעט 60 אחוז מקרינת השמש, ובתוך המבנה שולבה צמחיה מקומית.

מרכז ריי דולבי (Ray Dolby Centre), באוניברסיטת קיימברידג', הוא הבית החדש של המעבדה למחקר בפיזיקה, ונקרא על שם הבוגר שהמציא את מערכת הפחתת הרעש דולבי. עם שטח של כ-32 אלף מטרים רבועים ו-173 מעבדות, זהו מרכז המחקר הגדול מסוגו בבריטניה, והוא פתוח גם לציבור הרחב דרך אטריום בגובה ארבע קומות.

מרכז אנתוני טימברלנדס (Anthony Timberlands Center) באוניברסיטת ארקנסו, תוכנן על ידי משרד גראפטון (Grafton Architects), הזוכה בפרס פריצקר לשנת 2020, ומדגים את השימוש בעץ מסיבי כחומר מבנה עיקרי, בהתאמה לתעשיית העץ המסורתית של המדינה.

מבנה נוסף הוא בית העץ על שם דיוויד רובנשטיין (David Rubenstein Treehouse) בהרווארד, שתוכנן על ידי האדריכלית ג'ין גאנג (Jeanne Gang), בוגרת ומרצה באוניברסיטה, והוא הבניין הראשון במתחם שמשלב בנייה בעץ מסיבי לצד בטון דל פחמן. המבנה נבנה סביב מדרגות פיסוליות שמובילות אל החלל המרכזי שממנו נשקפת מרפסת פנורמית.