"אמנות טובה מצליחה לעצור אותי ולגרום לי לחשוב"

עבור האדריכל בועז שניר, אדריכלות מעולם לא הייתה רק מקצוע העוסק בתכנון מבנים וחללים. מבחינתו, מדובר ביצירה לכל דבר. כזו המשלבת רגש, אינטואיציה, קומפוזיציה, חומר וצבע. "האדריכלות עבורי היא צורת ביטוי", הוא אומר. "אני רואה ביצירה אדריכלית יצירה אמנותית לכל דבר. היא מייצגת קו, סגנון, שימוש בחומרים ובצבעים, בניית קומפוזיציה והעברת תחושות ורגשות באמצעות החלל".

שניר ידע שיהיה אדריכל מאז שהיה ילד. אמו עבדה במכון העתקות, ובבית עברו תוכניות אדריכליות שהודפסו על גיליונות ענק. הוא היה פותח אותן ומתבונן בהן שעות. "הייתי מתבונן בתוכניות האלה כאילו אני קורא ספר. הן ריתקו אותי. כבר אז הבנתי שיש משהו מאוד יצירתי באופן שבו רעיון הופך לחלל מוחשי".

שניר, דור שלישי בענף הבנייה, וגדל בבית שבו עולם ההנדסה, האדריכלות והעיצוב היו חלק בלתי נפרד מהשיח המשפחתי. אביו, מהנדס קונסטרוקציה במקצועו, חשף אותו כבר מגיל צעיר לעולם המבנים והתכנון, דרך שיחות, הסברים וטיולים משפחתיים ברחבי אירופה.

"במהלך הטיולים", הוא נזכר, "נחשפתי למבנים מרשימים, לצורניות, לפרטים אדריכליים ולחללים שעוררו בי סקרנות רבה. תמיד אהבתי להתבונן במבנים, בנראות שלהם ובעיצובים הפנימיים. היו חללים שריתקו אותי וגרמו לי לתהות על מה שאני רואה לנגד עיניי. זה משהו שהיה מושרש בי כבר מגיל צעיר".

את דרכו המקצועית החל בלימודי הנדסאי אדריכלות בבית הספר להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב, שלימים הפך לבית הספר שנקר. בהמשך המשיך ללימודי המשך באוניברסיטת אירופה במדריד שבספרד, ולאחר מכן השלים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא עומד בראש סטודיו בוטיק ליצירה אדריכלית הממוקם בהרצליה פיתוח -משרד אינטימי וביתי, שבו פועלים יחד חמישה אדריכלים ומעצבים.

"אין אצלנו היררכיה או מעמדות", הוא מספר. "כולנו יוצרים יחד. אנחנו משתפים רעיונות, מפתחים מחשבות, משרטטים את כל סוגי הפרטים ולומדים זה מזה. אני מאמין שהיצירה האדריכלית הטובה ביותר נולדת מתוך הקשבה, שיתוף פעולה והבנה עמוקה של צורכי הלקוח".

אולם, לצד אהבתו הגדולה לאדריכלות, מתקיימת אהבה נוספת, עמוקה לא פחות לאמנות. "עוד ביום הראשון שבו פתחתי את העסק שלי, פתחתי כתובת מייל בשם ARCH and ART", הוא מספר בחיוך. "מההתחלה ראיתי את עצמי פועל בשני העולמות במקביל. החזון שלי היה ליצור סטודיו שבו לצד העשייה האדריכלית תהיה גם נוכחות אמנותית משמעותית".

לדבריו, הוא תמיד חלם שהמשרד ישמש גם כמעין גלריה קטנה, שבה יוצגו תערוכות מתחלפות של ציורים, פסלים ויצירות אמנות שונות. "אני אוהב את הרעיון שאנשים ייכנסו לסטודיו ויחוו לא רק אדריכלות, אלא גם אמנות. ששני העולמות ינהלו ביניהם דיאלוג מתמשך".

"אני אוהב לטייל במוזיאונים ולהיחשף ליצירות של אמנים מתחומים שונים", הוא אומר. "אמנות טובה מצליחה לעצור אותי, לרגש אותי ולגרום לי לחשוב. היא מאפשרת להסתכל על העולם מזוויות אחרות - וזה בדיוק מה שאני מחפש גם באדריכלות." מעבר להיותו אדריכל, שניר רואה בעצמו גם אמן. הרישום והיצירה מלווים אותו לאורך השנים, והוא מוצא קשר ישיר בין התהליכים האמנותיים לבין עבודתו המקצועית. "אני חושב שאם לא הייתי אדריכל, הייתי עוסק באחד מתחומי האמנות: ציור, פיסול, צילום, עיצוב גרפי ואולי אפילו קולנוע. באופן טבעי אני מרגיש מאוד מחובר לעולמות האלה".

"יצירה אדריכלית היא למעשה יצירה אמנותית. היא מייצגת סגנון, קומפוזיציה, שימוש בחומרים ובצבעים. גם סקיצה אדריכלית היא סוג של ציור", ממשיך שניר. "אני מבצע לא מעט רישומים ידניים שנראים לא אחת כמו ציורים. יש משהו מאוד אינטואיטיבי ברישום ידני. הוא מאפשר לרעיונות להתפתח בצורה חופשית וטבעית".

החיבור העמוק לאמנות בא לידי ביטוי גם בפרויקטים שהוא מתכנן. עבור שניר, אמנות אינה פריט דקורטיבי שמתווסף לבית בשלב הסופי, אלא חלק בלתי נפרד מהחשיבה האדריכלית כבר מתחילת הדרך. "אני מאמין שאמנות מעניקה לחלל נשמה," הוא מסביר. "היא מוסיפה עומק, אופי ומשמעות. יצירת אמנות טובה יכולה להשלים את הסיפור של הבית ולחבר בין האדריכלות לבין האנשים שחיים בתוכו".

"כשאני מתכנן חלל, אני חושב גם על המקומות שבהם האמנות תבוא לידי ביטוי, למשל ציור שיהפוך למוקד עניין, פסל שישלים את הקומפוזיציה או יצירה שתספר משהו אישי על בעלי הבית".