הדילמה של ירושלים: איך מכניסים מגדלים לעיר עם מבנים לשימור?

מערכת בית ונוי

8 דקות קריאה

14-10-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

"בשנות האלפיים ירושלים גילתה את המגדלים", אמרה אדריכלית העיר ירושלים, ענבר וייס, בפאנל המרכזי בחלק השני של כנס תכנון מגדלים ומעטפת הבניין, של בית ונוי. את הפאנל, שבו השתתפו מובילי התכנון בישראל, הנחה אדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים.

וייס תיארה את האתגר שעומד בפני העיר. "השאלה היא איך מוסיפים את השכבה החדשה עם הטוויסט הירושלמי, ובמקביל שומרים על כל מה שהיה כאן לפנינו. צריך לייצר חזית שגם שומרת על אופי העיר וגם מצליחה", אמרה. לדבריה, "אנחנו באמת מנסים להבין מה זה מגדל בעיר הזאת, כשמתחתיו יש מבנים לשימור ומבנים מודרניסטיים. אני כבר לא מאשרת בנייה בברנוביץ ואני יודעת שזה מעצבן".

מייק סקה, מהנדס העיר יקנעם עילית, דיבר על הקשר בין המגדל לאנשים שחיים בו. "יש צורך קיומי להיות אחד עם השני. המגדלים הגבוהים של היום מנציחים את אלמנט הזרות, אני לא מכיר אף אחד. בואו נתכנן ונבנה מגדלים אחרים", אמר.

עתיד של מגדלים. צילום:shutterstock

צפיפות, עירוב שימושים ותקן חניה

הפאנל המסכם של הכנס, "ישראל 2035, האם יש גבול לצפיפות", עסק בקשר בין צפיפות לעירוב שימושים, בהתחדשות עירונית ובתקן החניה.

ניר מועלם, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, אמר שצפיפות ועירוב שימושים הם שתי תופעות עירוניות שונות. "שכונת סטוי טאון במנהטן כולה בצפיפות של 20 אלף תושבים לקמ"ר והיא לא מעורבת שימושים", אמר. כמודל מוצלח הוא הציג את בניין כלל בירושלים, "שיש לו גג ציבורי עם גישה לאלפי אנשים במהלך היום". לדבריו, "צריך ללמוד איך שותלים בית ספר, או תיאטרון ציבורי בקומה מבונה". הוא גם העלה את המחיר של השילוב הזה. "אני לא יכול לשתול תמיד עץ על פודיום, וילדים שנמצאים בגן ילדים באזור כזה, הגירויים שלהם הם אחרים כשהם צופים על העיר הסואנת, למשל על אמבולנס שעובר בכביש", אמר.

האדריכלית דניאל אלה ממשרד HQ אדריכלים התמקדה בתקן החניה. "אני חושבת שאנחנו לא מבינים כמה תקן החניה הוא לא כלכלי ומייצר תוספת גדולה של יח"ד שלא לצורך. כל עוד נמשיך לתכנן חניה לכל בנאדם ובמקביל להגיד שאין תחבורה ציבורית בשבת, זה לא ישתנה. אם נפסיק לתכנן חניה לכל בנאדם אולי תהיה תחבורה ציבורית בשבת בזכות הלחץ התכנוני", אמרה. בהקשר של הפריפריה היא הוסיפה, "כשיש רק 6 יח"ד לדונם לעירייה לא משתלם לבנות עוד בית ספר או עוד מרפאה ולקופת החולים לא משתלם להגיע לשם".

שימור לצד התחדשות. ענבר וייס, אדריכלית העיר ירושלים I צילום: ניאו מדיה

פרופ' שמאי אסיף מגוטמן אסיף אדריכלים הביא נתונים על רמת הצפיפות בישראל. לדבריו, "היקף הבנייה בישראל מכפיל את עצמו בכל דור, ועשרים שנה אחרי שתמ"א 35 אושרה, 80% מיחידות הדיור עדיין נבנות במרקם העירוני. ובכל זאת, אנחנו בונים בצפיפות נמוכה מאוד. כמחצית מהשטח הבנוי בישראל מאוכלס בפחות מ-3,000 נפש לקמ"ר, ורק 1% מגיע ליותר מ-30,000", אמר. הוא גם מתח ביקורת על מדיניות הקרקעות. "המדיניות הלאומית שגויה מיסודה. במקום לגאול את הקרקע הקיימת, המדינה מוכרת קרקע פנויה למרבה במחיר. זה חייב להתהפך", אמר.

היקף הבנייה בישראל מכפיל את עצמו בכל דור. פרופסור שמאי אסיף I צילום: ניאו מדיה

אדריכלית אסנת אלרון, מהנדסת העיר חולון, סיפרה על העבודה בעיר שכמעט כולה מתוכננת בהתחדשות עירונית. "אנחנו לא מכופפים את היד ליזמים. בסוף הציפוף הוא כלי שמאפשר התחדשות עירונית, ואנחנו בודקים איך הוא משרת את העיר", אמרה. לדבריה חולון זיהתה פוטנציאל של 11 תחנות מטרו ו-17 תחנות רכבת קלה, ו"פינוי קרקע לשטח פתוח בלי קנה מידה הוא לא תמיד נכון". היא תיארה גם את התנאים שבהם מתקדמים התהליכים. "הכלים הסטטוטוריים משתנים כל הזמן, ומצב המשק מדשדש. ההתחדשות מתנהלת היום בוודאות אפס", אמרה.

תקן החניה הוא לא כלכלי. האדריכלית דניאל אלה, HQ אדריכלים I צילום: ניאו מדיה

בסיום הפאנל המרכזי שאל שנהב בהפתעה את המשתתפים מה יעשו אם ראש הממשלה הבא יציע להם להיות מהנדסי העיר קריית שמונה. סקה השיב, "היא פנינה והייתי בונה אותה מחדש לגמרי. הייתי חושב איך לתכנן אותה מחדש למתג אותה כגשר בין מדינות". שגיא תמרי, מהנדס העיר גבעתיים, אמר, "הייתי מסתכל על קריית שמונה מהמקום של אסטרטגיה עבור מדינת ישראל. היא עיר גבול", והציע לייצר שם תשתית שתהפוך אותה למוקד משיכה מרכזי. "למשל לייצר אקדמיה משמעותית יותר מתל חי, יותר הייטק ואולי אפילו להקים קזינו", אמר.

בנייה בחולון. צילום:shutterstock

מי מתחזק את המגדל

בהרצאה על מצב התחזוקה והאחזקה של מגדלים בישראל אמר מיקי בראל, בעלי חברת היי טאואר, שמגדל הוא מבנה מורכב עם מערכות שדורשות ניהול ותחזוקה מקצועיים. "הרגולציה בישראל נמצאת הרחק מאחור, והתחום פשוט פרוץ. כדי לפתוח חברת ניהול מספיק רישום ברשם החברות, בלי תקנות ובלי סטנדרטים. במדינות רבות בעולם חובה להעסיק חברת ניהול בכל בניין מעל 10 קומות, ואצלנו יכול לעמוד מגדל של 40 קומות בלי חברת ניהול בכלל", אמר.

לדבריו, "בחו"ל החוק מחייב להקים בכל בניין קרן לחידוש הציוד והמערכות. בארץ אין קרן כזו ברבים מהבניינים, והתחזוקה הירודה הופכת אותם במהרה לסלאמס. דיירים שוברים קירות ומזיזים ספרינקלרים בלי פיקוח. בבנייני יוקרה יש בריכות שחייה בלי מציל, כי החוק לא מתייחס לבנייני מגורים, ואין אפילו הנחיות להגנה על מערכות המגדל מפני מתקפות סייבר". בראל אמר שהבעיות מונחות על שולחן משרד המשפטים, "אבל שם לא ממהרים לטפל בהן. ככל שיתווספו מגדלים הבעיה רק תחמיר, ובסוף היא עלולה להסתיים באובדן חיי אדם".

תגיות: כנס תכנון מגדלים ומעטפת המבנה של בית ונוי מגדלים

הדילמה של ירושלים: איך מכניסים מגדלים לעיר עם מבנים לשימור?

צפיפות, עירוב שימושים ותקן חניה

מי מתחזק את המגדל

הצטרפו לניוזלטר של בית ונוי

כתבות נוספות