העתיד כבר כאן? האם ה-AI ינהל את המגדלים של המחר?

האדריכל גיא מילוסלבסקי מספר שבמשרד שלו עובדים צעירים שמשתמשים בבינה מלאכותית לצד אנשים בשנות השמונים לחייהם שעדיין עושים סקיצות. "כולנו מרגישים שאנחנו בתקופה שקצת שונה ואולי מאתגרת", אמר בהרצאה שנשא בכנס תכנון מגדלים ומעטפת הבניין של בית ונוי. מכאן עבר מהקונסטרוקציה של המגדל אל הקרקע שלו, אל הגג שלו ואל המערכות שינהלו אותו בעתיד.

הוא פתח באפקט הפרפר. "כל דבר שאתה נוגע בו, יש לו השפעה מאוד גדולה", אמר, והוסיף ש"החזון שלנו הוא תמיד רחוק וגבוה, וגם האנושות מתנהגת ככה". הדוגמה שלו הייתה פרויקט The Line, שתוכנן בגובה 500 מטר ובאורך 170 קילומטר ונכון להיום נעצר. לדבריו, רעיונות גדולים יכולים להצליח וגם להיעצר, ולצד החזון צריך לראות איך מבצעים אותו.

בתחום הקונסטרוקציה הוא תיאר התפתחות ממערכת של עמודים לעמודים גדולים ולמפתחים רחבים יותר, ומשם למערכות שנשענות על גרעינים ועל מעטפת הבניין. "העולם הולך להתפתח לקונסטרוקציה אדפטיבית", אמר. חיישנים על המבנה מזהים תנועות, גם תנועות באדמה, ומתאימים את הבניין תוך כדי תנועה. "הבניין עובד והוא מעדכן את עצמו עם כל מה שקורה." את זה ילוו פלדות מתקדמות, בטונים מורכבים ושילובים עם עץ.

גם הבינה המלאכותית תהיה חלק מהבניין. לדברי מילוסלבסקי, "הבניין העתידי אמור להיות כזה שההתמצאות בו מאוד פשוטה, מאוד ברורה". הניהול הזה, הוסיף, "הוא ניהול של אנרגיה, הוא ניהול של תנועת מעליות, הוא ניהול של קונסטרוקציה, הוא ניהול שנוגע כמעט בכל דבר שקשור למגדל".

"אנחנו כאדריכלים מאתגרים את הקונסטרוקציה לתוצרים אדריכליים שיהיו שונים", אמר מילוסלבסקי. האתגר בא בשתי דרכים, בחומרים ובחישוב הכלכלי, כי בסוף יש יזם שצריך להגיע לתוצאה שמתאימה לו. הדוגמה הראשונה שהציג היא מגדל בן 52 קומות עם 26 דירות. "לקחו את הגרעין ושמו אותו בצד", סיפר, ושאר הבניין נתלה על מסגרות. התוצאה היא דירה ש"כולה פנויה, וזרוע אחת שלה מחוברת לגרעין".

בפרויקט השני הבניין צר וארוך, עם חזית ברוחב 20 מטר ובאורך 100 מטר. מילוסלבסקי ביקש מהנוכחים לדמיין איך זה נראה כשהולכים לאורכו מאה מטר. בבניין יש שורה של ליבות, ומעליהן מעטפת שהוא קורא לה וייל, מעין וילון. המעטפת הזו חותכת את מסת הבניין ויוצרת מרפסות ירוקות. הדירות פתוחות לשני הכיוונים.

בעיני מילוסלבסקי המגדל כבר אינו מבנה עם שימוש אחד. "אנחנו נותנים לציבור את הקרקע, ואנחנו נותנים לו גם את הגג", אמר, ובתוך המגדל נכללים גם מבני ציבור. "המגדל עצמו צריך לחיות בתוך העיר", הוסיף. בבית ישראל קנדה ברמת גן, שמחבר את הבורסה לסיטי גבעתיים, "אתם עוברים דרך הבניין כדי לחבר את המערכת האורבנית".

במגדל בדרך חברון בירושלים הוא שאל "איך אנחנו כאדריכלים נותנים כבוד למקום". הציבור עולה שם לגג, ו"העיר שייכת לציבור, היא הופכת להיות נכס ציבורי". בפרויקט החשמונאים בתל אביב, צומת של צירי תחבורה שכולל מטרו, משולבים תעסוקה, מסחר ומגורים. "אנחנו מאוד מנסים שהדבר הזה באמת יהיה מקום שאנשים יוכלו להיפגש בו", אמר.

על המעליות הוא סיפר שעלה במגדל גבוה 128 קומות בדקה אחת. "הייתה לנו חוויה מטורפת", אמר. הוא מאמין שבעתיד הרחוק יותר יהיו מעליות אופקיות לצד האנכיות, ומעליות על המעטפת, כך ש"אתה מגיע עם המעלית עד המשרד שלך דרך החוץ של הבניין".

בנושא האקלים הצביע מילוסלבסקי על גרף שמראה את החום הגדול במרכזי ערים. "הנושא של ההתחממות בתוך הערים הוא מטורף", אמר, ו"מערכת החזית היא מערכת מאוד חשובה כדי לנסות ולפתור את ההתחממות בתוך הערים". הוא הזכיר מגדל שנבנה בסינגפור עם בערך 8,500 מטרים של שטחים ירוקים לטובת העובדים בתוכו.