האיש שמאחורי הבניין הגבוה בת"א: "מרכזי הערים הם הלב"

ג'יימס פון קלמפרר, נשיא משרד האדריכלים KPF, שתכנן את מגדל הספירלה בן 91 הקומות בתל אביב, אמר בכנס בית ונוי שעתיד המגדלים קשור בעתיד העיר: "המגדלים שלנו הם כמו עיר אנכית: העקרונות של העיר נמצאים בתוך גורד השחקים"

זוהר שחר לוי

7 דקות קריאה

14-10-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

מגדל הספירלה במרכז עזריאלי בתל אביב יהיה בן 91 קומות ויהפוך לבניין הגבוה בעיר. המגדל נמצא כיום בבנייה, ואת תכנונו הציג היום ג'ימי פון קלמפרר, נשיא משרד KPF שתכנן אותו, בהרצאה בכנס תכנון המגדלים ומעטפת המבנה של בית ונוי. הבניין משלב משרדים, מלון, דירות מגורים ומסחר. "אפשר להגיע למשרד, לשהות במלון או להיכנס למסעדה ברום הבניין ולראות את הנוף של כל תל אביב", תיאר פון קלמפרר.

את צורת המגדל פיתח המשרד מתוך דיאלוג עם המבנים הסמוכים במתחם. "כשאנשי עזריאלי הגיעו לניו יורק לדון בתכנון, הסתכלנו על היופי של הצורות של המגדלים הקיימים, והבנו שיש לנו כאן צורות טהורות", סיפר, בהתייחס למגדל העגול, המשולש והמרובע. הספירלה שונה מהם בבסיסה, וככל שהיא עולה היא צוברת תנופה ונעשית צרה יותר. הבסיס הרחב מתאים לקומות המשרדים, והחלק הצר שלמעלה מיועד למגורים ולמלון. הבניין עומד בנקודה מורכבת במפגש של כבישים, תנועת רכבים והולכי רגל, והתכנון הספירלי מחבר ביניהם. לדברי פון קלמפרר, זו "דרך אלגנטית לייצר תנועה", ולבניין יש "אלגנטיות פשוטה" שמתגלה כשרואים את הטקסטורות שלו מנקודות מבט שונות ברחבי העיר.

פון קלמפרר. הבינה המלאכותית תוריד חלק מהעומס הטכני. צילום: נאו מדיה

תחבורה ציבורית כמנוע לפיתוח

המגדל נבנה סמוך לאחד ממוקדי התחבורה המרכזיים בעיר, ופון קלמפרר רואה ברשת התחבורה הציבורית שמקודמת בתל אביב מקור השראה. הוא התייחס לפוטנציאל שלה לפיתוח מוטה תחבורה ציבורית, גישה שמתכננת את המגורים, המסחר והתעסוקה בקרבת התחבורה הציבורית. הגישה שלו נשענת על רעיון "העירוניות המקשרת", שהמשרד הקדיש לו ספר. מדובר באדריכלות שמגיבה באופן פעיל להקשר שבו היא פועלת, מתחברת לעבר, משפרת את התפקוד בהווה ומאפשרת עתיד טוב יותר.

בניו יורק, למשל, העירייה מתגמלת יזמים בתוספת גובה ושטחי בנייה כשהפרויקט שלהם תורם לסביבתו, באמצעות חיבורי תחבורה חדשים, מרחבים ציבוריים או שיפורים אחרים. חידוש מרכז עזריאלי הוא דוגמה לגישה הזו. מסחר, מסעדות ובתי קפה נכנסו לשטחים שיועדו קודם לכן לרכב, ונוצרה תנועת הולכי רגל חדשה סביב הבניין והשכונה.

מגדל אוטמאצ'י בטוקיו, שתכנן משרד KPF. המגדל מחובר ישירות לרכבת התחתית, ובו משרדים ובקומות העליונות מלון. הוא עומד לצד יער עירוני, ובסיס הבניין נפתח אל היער וממשיך אל המרחב העירוני. צילום: shutterstock

כדי להמחיש כיצד בניין גבוה מתייחס לסביבתו הציג פון קלמפרר את מגדל אוטמאצ'י בטוקיו, שתכנן המשרד. המגדל מחובר ישירות לרכבת התחתית, ובו משרדים ובקומות העליונות מלון. הוא עומד לצד יער עירוני, ובסיס הבניין נפתח אל היער וממשיך אל המרחב העירוני. "זו הצהרה של עולם אחר, שנותנת תחושה של שלווה ורוגע מעל העיר הסואנת", אמר. דוגמה נוספת היא מגדל ווטרליין באוסטין, שהפך למגדל הגבוה בטקסס ומשלב מלון, משרדים ודירות מגורים.

משרד KPF, צילום: קריסטי יאנג (באדיבות משרד KPF)

עיר אנכית, בינה מלאכותית ושימור

לדברי פון קלמפרר, עתיד המגדלים קשור בעתיד העיר. הוא הציג את מגדל לוטה וורלד בסיאול, בגובה 555 מטרים, שבנוי כסדרה של מרחבים ציבוריים ופרטיים ומשלב אופי משתנה, מעסקים ועד אמנות. בתוכנית של המתחם יש אולם קונצרטים שתוכנן תוך חשיבה על סאונד ותאורה, ומעליות בעלות שתי קומות שמאפשרות יעילות בתנועה בתוך הבניין. "מרכזי הערים הם הלב. הם מייצרים את מחזור הדם ואת האנרגיה של העיר", אמר. "המטרה שלנו היא שהבניין הגבוה לא יהיה רק מבנה גבוה, אלא יתחבר ללב העיר. המגדלים שלנו הם כמו עיר אנכית: העקרונות של העיר נמצאים בתוך גורד השחקים".

מגדל לוטה וורלד בסיאול שבדרום קוריאה, בגובה 555 מטרים. לדברי ג'ימי פון קלמפרר, המגדל בנוי כסדרה של מרחבים ציבוריים ופרטיים, והתנועה בתוכו עוברת בין מרחבים בעלי אופי שונה. צילום: shutterstock

על השפעת הבינה המלאכותית אמר פון קלמפרר שבמקצועות שפועלים לפי כללים ותקנות העבודה מכנית, ומכונות יעשו אותה בדיוק רב יותר. באדריכלות העיצובים הטובים ביותר נולדים משיתוף ידע בין אדריכלים, מהנדסים ומתכננים עירוניים. לדבריו, הבינה המלאכותית תוריד חלק מהעומס הטכני, כמו הפקת תוכניות ושרטוטים, ויתפנה יותר זמן לעבודה ישירה עם הלקוח, "כדי להבין מה הבניין רוצה להיות". הוא הזכיר שהעולם כבר הסתגל למהפכות כמו המכונית והאינטרנט. "אי אפשר לחזות, אבל אני לא מודאג. אין ספק שזה אתגר", אמר.

בסיום התייחס פון קלמפרר לבנייני הבאוהאוס בעיר הלבנה, שיש להם לדבריו ערך היסטורי כחלק מעברה של תל אביב ומקור השראה לתכנון של היום. "אנחנו צריכים להיות חזקים מאוד כדי לא לתת לבניינים האלה להיהרס בעתיד", אמר. היום כבר מגינים גם על בניינים משנות ה-50, והוא ציין שזה עניין של מודעות וחינוך.

תגיות: כנס תכנון מגדלים ומעטפת המבנה של בית ונוי מגדלים