גם התערוכה חייבת להימשך - ביאנלה ונציה 2026 נפתחת לאחר מות האוצרת

התערוכה הבינלאומית ה-61 לאמנות תיפתח בסוף השבוע בצל מות האוצרת קויו קואו, מחלוקות פוליטיות והתפטרות חבר השופטים. כל מה שצריך לדעת לקראת אחד האירועים החשובים ביותר בעולם האמנות

זוהר שחר לוי

11 דקות קריאה

07-05-2026

הביאנלה ה-61 לאמנות בונציה תיפתח ביום שבת, 9 במאי, ותימשך עד 22 בנובמבר. אבל השנה, יותר מתמיד, האירוע המוכר כ"אולימפיאדת האמנות" נושא עימו סיפור שמתחיל הרבה לפני יום הפתיחה – סיפור של אובדן, מחויבות והמשכיות מול קשיים פוליטיים שמאיימים לערער את האירוע כולו.

מות האוצרת

באפריל 2025, חודש לפני שאמורה הייתה להיחשף התוכנית המלאה של הביאנלה, הלכה לעולמה בגיל 57 האוצרת קויו קואו. קואו, שהייתה מנהלת אמנותית ואוצרת ראשית של מוזיאון זייץ לאמנות עכשווית אפריקאית בקייפטאון, מייסדת מרכז התרבות RAW Material Company בדקאר ואחת הקולות המשפיעים בעולם האמנות האפריקאית והבינלאומית, מונתה לתפקיד רק שישה חודשים קודם לכן.

השאלה שהתעוררה מיד הייתה חדה: האם הביאנלה תתקיים בכלל? ואם כן, איך?

צילום: wikimedia. האוצרת שנפטרה קויו קואו

התשובה הגיעה מהר יחסית. הנהלת הביאנלה, בתמיכת משפחתה של קואו, החליטה להמשיך ולהגשים את חזונה במדויק כפי שתכננה אותו. מסתבר שקואו הספיקה להתקדם הרבה מאוד בעבודתה: היא כבר הגדירה את המסגרת התיאורטית, בחרה את האמנים והיצירות, קבעה את הזהות הגרפית ואת האדריכלות של מרחבי התערוכה.

המפתח להמשכיות היה הצוות שקואו בחרה לעבוד איתו: חמישה אנשי אמנות מברלין, ביירות-מרסיי, לונדון, קייפטאון וניו יורק, שעבדו איתה חודשים ארוכים. הרגע המכונן היה מפגש של שבוע שלם שהתקיים בדקאר באפריל 2025, במרכז RAW Material Company שקואו ייסדה, פחות מחודש לפני מותה.

"השבוע ההוא בדקאר היה השבוע המכונן שהגדיר את התערוכה הבינלאומית ה-61", כתב הצוות בהצהרתו לתקשורת. "מיפינו פרקטיקות ופרויקטים, זיהינו הדהודים, זיקות וסינכרוניות, חילצנו מוטיבים לבניית התערוכה. ביום האחרון, קויו הטילה משימות על כל אחד מאיתנו. התערוכה קיבלה את צורותיה המוחשיות, יכולנו לשמוע את המוזיקה שהיא הלחינה יחד איתנו".

צילום: wikimedia. תמונות מהתערוכה "בסולמות מינוריים"

הצוות מתאר את אותו שבוע כמעין חזרה למופע מוזיקלי: "היא הייתה המנצחת שלנו. למרות שכל אחד מאיתנו הגיע עם כלי נגינה מכוון היטב, נדרשו כמה ימים כדי שנתכוונן אחד לשני". הם עבדו בחצר של RAW Material Company, מתחת לגג קש, כשעץ מנגו עתיר פירות משקיף עליהם. "בבוקר הראשון, כשקויו נכנסה לחצר וחייכה בחיוך הבלתי מחוקה שלה, היא אספה מנגו שנפל, שטפה אותו וטעמה ממנו בשמחה. למחרת כבר חיקינו אותה. נראה היה כל כך לא נדיב לסרב למתנה של העץ".

"בסולמות מינוריים"

הכותרת שבחרה קואו לתערוכה, "In Minor Keys" (בסולמות מינוריים), עולה מתוך הטקסט האוצרותי שהיא שלחה להנהלת הביאנלה ב-8 באפריל 2025 ופורסם לאחר מותה. הטקסט פותח בצורה יוצאת דופן:

קח נשימה עמוקה

נשוף

הורד את הכתפיים

עצום עיניים

"זוהי הזמנה לפגוש את המילים האלה בתנאים הפיזיים, המטאורולוגיים, הסביבתיים והקרמיים המיידיים שבהם הן פוגשות אותך", כותבת קואו. "להאט, לעבור להילוך איטי ולהתכוונן לתדרים של הסולמות המינוריים".

המטאפורה המוזיקלית של הסולמות המינוריים מתייחסת הן למבנה והן לתוכן, למצב רוח ולצורה. הסולמות המינוריים, מסבירה קואו, מסרבים ל"תזמורות פומפוזיות וצעדות צבאיות" ומחיים במקום זאת ב"צלילים השקטים, התדירויות הנמוכות, ההמהומים, הנחמות של השירה". הם מייצגים התנגדות והישרדות, אך גם "שמחה, נחמה, תקווה והתעלות".

צילום: wikimedia. תמונות מהתערוכה "בסולמות מינוריים"

מושג נוסף במטאפורה הוא גיאוגרפי: "מפתח" (key) באנגלית מתייחס גם לאי קטן (cay). האיים הקטנים האלה מסמלים את הקולות השונים בתערוכה, את העולמות האינטימיים שאמנים יוצרים – "עולמות בתוך אוקיינוסים עם מערכות אקולוגיות עשירות להפליא". זהו מרחב של מנוחה ורוגע, נקודת נגד לקפיטליזם הדוהר ול"מרדף הראש-קשה אחר צמיחה הנתמך באכזריות ובתאוות בצע".

קואו כותבת שהיא רוצה שהתערוכה תזמין את המבקרים "להתפעל, לעשות מדיטציה, לחלום, להתענג, להרהר ולהתקרב במרחבים שבהם הזמן אינו קניין תאגידי ואינו נתון לחסדי תפוקה מואצת ללא הרף". במילים אחרות: לרדת מגלגל ההזזה הקפיטליסטי.

צילום: wikimedia. תמונות מהתערוכה "בסולמות מינוריים"

מבנה התערוכה

התערוכה המרכזית כוללת 111 משתתפים - אמנים בודדים, צמדים, קולקטיבים וארגונים בהנהגת אמנים – מחמש יבשות. ביניהם שני ישראלים: הגר אופיר, שהייתה חלק מקבוצת "תנועה ציבורית" וכיום פועלת מברלין, ואבי מוגרבי.

במקום חלוקה מסורתית לחלקים, התערוכה בנויה לפי מה שצוות האוצרים מכנה "עדיפויות תת-קרקעיות" - קווים מנחים שמדלגים מפרקטיקה לפרקטיקה.

העיצוב של התערוכה הופקד בידי משרד הארכיטקטים וולף מקייפטאון. בנייני הג'רדיני והארסנלה יסומנו על ידי שלטי אינדיגו שמטפסים מהרצפה ועד הקורות, ומסמנים מעבר מפאזה אחת לאחרת - "מרגיעים את החושים בסיום של פאזה אחת ומאותתים על פתיחתה של אחרת".

צילום: wikimedia. מפגינים נגד השתתפות רוסיה בביאנלה

סערה פוליטית

לצד הסיפור האמנותי, הביאנלה השנה מצויה בלב סערה פוליטית חריפה. ב-26 באפריל הודיע חבר השופטים, בראשות האוצרת הברזילאית סולנז' פרקאס, כי לא ישפוט "מדינות שמנהיגיהן מואשמים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי". בפועל, החלטה זו הדירה את ישראל ורוסיה מהתחרות.

בהצהרתן ציינו השופטות את "האחריות כלפי התפקיד ההיסטורי של הביאנלה כפלטפורמה שמחברת בין אמנות לבין ההיבטים הדחופים של ימינו", ואת מחויבותן "להגנה על זכויות האדם ולרוח הפרויקט של אוצרת הביאנלה קויו קואו".

ההחלטה עוררה גל תגובות. האיחוד האירופי איים לקצץ שני מיליון יורו מתקציב הביאנלה אם רוסיה תשתתף. בחודשים האחרונים פורסמו מספר מכתבים והצהרות נגד השתתפותן של ישראל ורוסיה, כולל פנייה של עשרות אמנים, אוצרים ואנשי אמנות שלוקחים חלק בביאנלה לביטול ההשתתפות של ארצות הברית, ישראל ורוסיה. ההנהלה מסרה שהיא "דוחה כל צורה של הדרה או צנזורה של תרבות ואמנות".

האמן הישראלי בלו סימיון פיינרו, שמייצג את ישראל עם המיצב "שושנת האין" - בריכה האוספת אליה טיפות מים ממערך טפטפות תלוי - הגיב בחריפות להחלטת השופטים: "הצהרה זו מהווה הפרה של תנאי שוויון בסיסיים. מדינות אחרות עם הפרות חמורות אינן מודרות. יש לבחון יצירה אמנותית על פי התוכן, השיטות והאופנים בהם היא מייצרת דיאלוג, ולא לצמצם אותה למדיניות של המדינה".

פיינרו הוסיף: "העשייה שלי, לאורך שנים רבות, נשענת על דיאלוג, דו קיום ובחינת הזהות כדבר מורכב ומתמשך במשא ומתן. דרך עבודתי האמנותית וגם באמצעות יוזמות ארוכות טווח המפגישות בין יהודים לערבים, ביקשתי ליצור מרחבים שבהם מפגש ושפה משותפת נשארים אפשריים חרף פערים פוליטיים ותרבותיים".

ב-30 באפריל הגיע הפרק האחרון בסאגה: כל חבר השופטים הודיע על התפטרות. כתוצאה מכך, השנה לא יחולקו פרסי אריה הזהב המסורתיים. טקס הפרסים יתקיים רק ב-22 בנובמבר, בסוף התערוכה.

צילום: wikimedia. תמונות מהתערוכה "בסולמות מינוריים"

מה צפוי במתחמים?

התערוכה תתפרש על פני שני אתרים מרכזיים - הג'רדיני והארסנלה - ובמקומות נוספים ברחבי ונציה. בנוסף לתערוכה המרכזית האצורה, יוצגו כמאה ביתנים לאומיים עצמאיים של מדינות שונות, ביניהן ישראל.

תהלוכת משוררים תתקיים בגנים של הג'רדיני, בהשראת "שיירת השירה" שקואו הובילה ב-1999 עם תשעה משוררים אפריקאים מדקאר לטימבוקטו. המופע מוקדש לזכרה, ולדברי הצוות "פותח מרחב לשירה ולסיפור, ונותן כבוד לגריוטים - אלה המחפשים את מקור החלום האנושי כדי לפרוש את כנפי הידע וכוח המילה".

בפורטה מרגרה, באתר היבשתי במסטרה, שלושה אמנים מרחיבים את הצעת התערוכה: פסל גלי של טמיטאיו אוגוניבי שמציע מקום לשכב ולהרהר, מפות בוטניות של אוריאל אורלוו שמסתכלות על הביאנלה דרך פריזמת הצמחים, ופרשנות רדיקלית של פבריס אראנייו לסרט של ז'אן־לוק גודאר, המרחיבה את התמונה הנעה לשלושה ממדים.

הפרטים:

הביאנלה ה-61 לאמנות , 9 במאי - 22 בנובמבר 2026

ונציה, איטליה

תגיות: תערוכות עיצוב בארץ ובעולם