כך דור Z משנה את כללי העיצוב של המשרד

המשרד כפי שהכרנו אותו נעלם. עולם המשרדים עובר בשנים האחרונות שינוי עמוק ומהותי, המשקף שינוי תפיסתי רחב לגבי האופן שבו עובדים, ארגונים ומרחבים מתקיימים יחד. המשרד של היום כבר אינו רק מקום לביצוע משימות, הוא סביבה חווייתית, חברתית ואסטרטגית שמטרתה לייצר ערך אמיתי לעובד ולארגון כאחד.

הדר להב מטרני מנהלת מחלקת יצוב הפנים במשרד אורבך הלוי, שאחראי על תכנון ועיצוב משרדים מהבולטים בישראל. המשרד תכנן את משרדי ארנון תדמור לוי, NVIDIA, ארדינסט, הרצוג פוקס נאמן, ובימים אלה גם את מטה גוגל בתל אביב, אחד מהגדולים בעולם.

"אחת המגמות המרכזיות היא מעבר למתחמי עבודה גדולים ומרוכזים, מעין קמפוסים ארגוניים", אומרת מטרני. לדבריה, במקום לפזר פעילות בין בניינים שונים, ארגונים שואפים לרכז את כלל הפונקציות תחת קורת גג אחת או במספר קומות רציפות באותו מבנה. "מגמה זו מאפשרת ייעול תפעולי, חיזוק תחושת השייכות הארגונית ונוחות רבה יותר לעובדים, הנהנים מנגישות לכלל השירותים במקום אחד", היא אומרת.

מעבר לכך, גם המיקום הפך לקריטי. הקרבה לתחבורה ציבורית, ובעיקר לרכבות, היא שיקול מרכזי בתכנון. הנגישות משפיעה ישירות על חוויית העובד ועל היכולת למשוך כוח אדם איכותי.

בתוך המרחבים הללו, חוויית העובד עומדת במרכז. "הדגש אינו רק על סביבת עבודה פונקציונלית, אלא על מעטפת רחבה הכוללת אזורי אוכל מושקעים, חללי מפגש לא פורמליים, מרפסות וגינות, לצד פונקציות של בריאות ורווחה כמו חדרי כושר, יוגה ופילאטיס", מסבירה מטרני ומציינת כי המשרד מתוכנן כך שיספק לעובד ערך מוסף אמיתי ויהווה אלטרנטיבה איכותית לעבודה מהבית.

במקביל, עמדת העבודה האישית הולכת ומצטמצמת. בעידן שבו רוב העובדים עובדים עם לפטופים ומנהלים שיחות רבות בזום, אין עוד צורך בעמדה קבועה ומוגדרת. העובדים נעים בין חללים שונים בהתאם לצורך - עבודה שקטה, שיחה, פגישה או ריכוז. בהתאם לכך, נכנסו לשימוש תאי טלפון אקוסטיים בגדלים שונים, המאפשרים קיום שיחות פרטיות או פגישות קטנות מבלי להפריע לסביבה.

גם אופי החללים משתנה. אם בעבר חדרי ישיבות אופיינו בשולחנות גדולים ורשמיים, כיום הם מתוכננים יותר כחללי לאונג' אינטימיים. כורסאות נוחות, ספות וסידורי ישיבה רכים יוצרים תחושה ביתית וקוזית, המעודדת שיח פתוח ויצירתיות. לצד זאת, מתרבים חדרי ישיבות קטנים המיועדים לקבוצות מצומצמות של שניים עד שלושה עובדים, המשקפים את אופי העבודה העדכני.

המגמה הכללית בתכנון היא מעבר מסביבות רועשות ודינמיות למרחבים רגועים ומאוזנים יותר. אזורי עבודה שקטים, חללים אינטימיים ושימוש בחומרים ובתאורה רכה מייצרים סביבת עבודה שמאפשרת ריכוז לצד תחושת נוחות.

העבודה ההיברידית ממשיכה להיות חלק מהמציאות, אך ארגונים משקיעים רבות על מנת להחזיר עובדים למשרד. מעבר להיבטים ניהוליים, ישנה הבנה עמוקה לחשיבות המפגש האנושי - הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. אינטראקציות בלתי אמצעיות, פגישות צוות ושיתופי פעולה פנים אל פנים נתפסים כמרכיבים קריטיים להצלחה, ולכן המשרד מתוכנן כך שימשוך עובדים להגיע אליו.

"בהקשר זה, דור העובדים הצעיר, סביב גילאי 25 ומעלה, מביא עמו שינוי תרבותי משמעותי", אומרת מטרני. "מדובר בדור שמייחס חשיבות גבוהה לזמן האישי שלו ושואף לאיזון ברור בין עבודה לחיים פרטיים. פחות עובדים נשארים עד שעות הערב המאוחרות, ויותר מקפידים על יום עבודה ממוקד שמתחיל בבוקר ומסתיים בשעות אחר הצהריים. השינוי הזה מוביל ליעילות גבוהה יותר בזמן העבודה, אך גם מחייב ארגונים להתאים את סביבת העבודה לקצב ולצרכים החדשים".

בארגונים גדולים, השינוי אינו מתבטא בהכרח בצמצום שטחי המשרד, אלא בחלוקה מחדש שלהם. שטחי עמדות העבודה קטנים, ובמקומם גדלים שטחי הרווחה, המפגש והקהילה. במשרדים קטנים יותר נהוג לתכנן מספר עמדות עבודה הנמוך ממספר העובדים, תוך שימוש במערכות גמישות לניהול עמדות משתנות, המאפשרות לכל עובד לבחור את סביבת העבודה המתאימה לו בכל יום.

המשרד של היום הוא הרבה מעבר למקום עבודה. הוא כלי אסטרטגי שמבטא תרבות ארגונית, מחזק קשרים בין אנשים ומייצר חוויית עבודה שלמה. "תכנון משרדים מודרני דורש הבנה עמוקה של צרכי העובד לצד ראייה מערכתית רחבה, המשלבת בין עיצוב, תפעול וחוויית משתמש", מסכמת מטרני.