טאץ' ווד - דק ופרגולה

שימוש בעץהעץ הוא חומר טבעי, על כל היתרונות וה"חסרונות" הגלומים בכך, ובכל שימוש בו לצורכי בנייה- פנים וחוץ, יש להקפיד על מספר דברים:על מנת למנוע את תופעת הריקבון והמזיקים חשוב ביותר לוודא כי העץ עבר תהליך אימפרגנציה (שימור), במסגרתו מוחדר אליו חומר חיטוי, שנועד להגן עליו, ויש "להתעקש" מול הקבלן, או הספק, כי העץ שנרכש אכן עבר תהליך זה. את נזקי השמש, במיוחד במדינה כשלנו בה הקרינה חזקה, ניתן לצמצם על ידי טיפול מונע (אחת לשנה, או שנתיים, בהתאם לרמת החשיפה של המשטח לשמש) שכולל שיוף וצביעה. ההיצע הקיים בשוק כולל לכות, שמנים וצבעים על בסיס מים, מהם שאף משלבים חומרי שימור כאלה או אחרים, אם כי חשוב לציין כי תוסף חומר שימור אינו יכול להחליף את תהליך האימפרגנציה. לבניית הדק משמשים בד"כ מספר סוגי עצים, כאשר השניים הרווחים ביותר הם אורן ואיפיאה. האורן נחשב עץ נפוץ ואף מחירו נוח, אך כבן למשפחת העצים הרכים עמידותו  מושפעת ממזג האוויר, והוא נוטה להיסדק ולהתעוות ביתר קלות ממשפחת העצים הקשים, עליהם נמנה ה"איפיאה" הכבד והנוקשה, שמקורו בברזיל. את הדק ניתן כמובן לבנות מעצים נוספים, כארז, למשל, עץ רך שהינו עמיד מעט יותר מהאורן ואף מחירו גבוה יותר, ושלא לדבר על עץ ה"טיק" שעמידותו מוכיחה עצמה בסיפוני יכטות, אך מחירו בהתאם- יקר מאד. מדרכי עץ - תכנוןהמדרך ("דק"), הוא משטח עשוי מלוחות עץ, שביניהם מרווחים, המחוברים במחברים (נסתרים או גלויים) ומונחים על תשתית מוגבהת עשויה תמוכות עץ ניצבות למשטח, שמחוברות למוקדי עיגון, דוגמת יסודות בטון. המרווחים בין הלוחות נועדו למנוע עיוות היות ומדובר בחומר "עובד"- מתפשט ומתכווץ בטמפרטורות משתנות, וההגבהה חשובה לצורך ניקוז, להעברת צינורות אינסטלציה שונים, ולהפרדה מהמשטח התחתון. יתרונה הגדול של שיטת עבודה זו מאפשר הנחה של מדרך עץ על כל בסיס אפשרי – ריצוף קיים, דשא, בטון וכד', במהירות יחסית ובמחיר לא גבוה, יחסית לסוגים אחרים של חיפויים. יחד עם זאת, תמימות דעים של ממש שוררת בקרב בעלי המקצוע העוסקים בתחום: תכנון נכון הוא המפתח לקבלת תוצר אשר הן יענה על הדרישות, ובו בזמן ישמור על מראה ותקינות לאורך זמן.כמו כל תכנון, יש להתחיל "על הנייר", על מנת להגדיר באופן מדויק מהן הדרישות והציפיות מהדק. כך לדוגמא, חשוב להבהיר, מה רמת השחיקה הצפויה מהמדרך, מהו מקום ההתקנה המיועד- סביבה רטובה או יבשה, חלל פנימי או חיצוני, האם בשימוש חיצוני ייתחם הדק בצמחייה כלשהי, ואיזה "משא" עתיד לשאת המשטח- מערכת ישיבה, אמבט ביתי או ספא חיצוני, ועוד. הצרכים יגדירו את הדברים שיש להביא בחשבון בעת בנייתו- התקנת נקודות חשמל, ברזים, צנרת מים, נקודת גז, שיפועים המאפשרים  ניקוז מושלם ועוד. בנוסף, במידה ומדובר על משטח המשולב על גג או מרפסת, חשוב ביותר לוודא שהנתונים הקונסטרוקטיביים שלהם מתאימים לשאת את כובדו, על מנת שלא ייווצר עומס יתר העלול להביא לקריסה.  דק בחלל פנים בניגוד לחשיבה המקובלת הגורסת שעץ אינו נוח להימצאות בסביבה רטובה, העץ הוא דווקא חומר עמיד למדי גם בתנאי רטיבות ולחות. לא בכדי נעשה בו שימוש בספינות לאורך אלפי שנים, ולכן גם לא מפתיע שאחד מהשימושים הרווחים בו בחללי פנים הוא בחדרי רחצה. יחד עם זאת, בחירה בסוג העץ המתאים והקפדה על כללי תחזוקה הן ברות חשיבות על מנת להבטיח שתקינותו ומראהו הנאה יישמרו לאורך זמן. באמצעים יחסית פשוטים ולא יקרים, עם יכולת הנחה על כל משטח קיים, תוספת של דק משדרגת מאוד את מראה החלל, כאשר היכולת לגוון אותו על מנת שיתאים לשפה העיצובית של החלל בו הוא מותקן, מעניקה אפשרויות רבות לשלבו בחללי הבית השונים. כך, למשל, בחלל מגורים גדול ניתן ליצור באמצעותו הגדרת אזורים ברורה, כאשר הפרש הגבהים הנוצר עם התקנתו מוסיף עניין צורני, שלא לדבר על החומר עצמו, שלעולם נוסך חמימות נעימה ויוצר ממד נוסף של עניין. התקנת דק בחדר הרחצה מעניקה לחלל ארומה כפרית משהו, וכשמתקינים על "הבמה" גם אמבט מסוגנן המראה המתקבל הוא מרשים, מעוצב ובעל נוכחות. דק בסביבה ירוקהדק חיצוני במרפסת, גג, או גינה, משמש בד"כ כרחבת ישיבה, ומלווה בדרך כזו או אחרת בצמחייה. בין אם מדובר על צמחייה שתוחמת אותו, בעציצים המונחים עליו, אדניות סביבו וכד' – תכנון מוקדם הוא שוב עניין מרכזי. חשוב לזכור שצמחייה מערבת אדמה, השקיה ודישון – אלמנטים שללא תכנון ומתן פתרון נכון, עלולים לגרום לנזקי רטיבות, עובש ולהפרעות עקב צמיחה מוגזמת. האגרונום אהרון ברגר ( www.ab-garden.org ) ממליץ להקפיד על בחירת צמחים בעלי נוף צר, בעלי מערכת שורשים רדודה, מערכת השקיה ודישון מתאימות (למשל השקיה מתחתית הצמח). את מיקום וסוג הצמחים יש לתכנן בהקשר למיקום העתידי של הרהיטים והפריטים האחרים אשר מיועדים להצבה על המדרך. זאת על מנת שלא ליצור "עומס יתר" על הדק ולהשאיר מרחב מספיק לפעילויות המתוכננות עליו.כשאת הדק בגינה מקרה פרגולה מעץכשמדובר על דק בסביבה חיצונית, בארץ שטופת שמש כמו ישראל, מתלווה אליו לא פעם פרגולה - קונסטרוקציה של עמודים שמעליהם חומר חיפוי כלשהו- שנועדה להצל על היושבים במהלך היום, ובמידה מסוימת גם להגן עליהם מפני לחות מהבילה של ערבי קיץ. כמו בעת בניית דק, כך גם בתחום הפרגולות שלב התכנון כולל הגדרת צרכים, על מנת לבחור את החומרים המתאימים ביותר- האם הפרגולה נועדה לצרכי הצללה, או אולי כקרוי לחניה המחייב פתרון גם נגד גשם, מהי רמת ההצללה הנדרשת, האם יש ציפייה שהפרגולה והדק ישתלבו באותה שפה עיצובית של הגינה והבית, או אולי בדיוק להפך. בשלב התכנון יש לבדוק היטב אם קיימים שקעים/ בליטות בסביבה המיועדת למיקום הפרגולה- מזגן, חלון, חלק קיר בולט וכד' – והתחשבות באלה כבר בשלב התכנון, תמנע הפתעות לא נעימות בשלב הבנייה.לבניית הפרגולה יכולים לשמש חומרים שונים, אך לענייננו כאן מדובר על קונסטרוקציה עשויה מעץ, החוברת לשפת הגינה לדק ומשלימה את חזותו ( כמובן שלמותר לציין שפרגולה עשויה עץ יכולה להשתלב גם מעל רחבה מרוצפת!). מאחר ומדובר על עמודים, ולא על מדרך, רמת השחיקה קטנה יותר, ולכן מספיק להשתמש בעץ פשוט וזול יותר כמו אורן (שימוש באיפאה, או באלון גושני, הוא אפשרי כמובן, אם כי מדובר על אופציה יקרה הרבה יותר), כאשר את עמודי הקונסטרוקציה יש לעגן לקרקע על מנת לוודא את חוזק המבנה ויציבותו.חיפויה העליון של הפרגולה נועד להצל על היושבים, אך גם הוא זקוק לטיפול מתאים ולתחזוקה שוטפת שיגנו עליו מפני החשיפה לשמש. בחירת החיפוי העליון תלויה ברמת ההצלה הנדרשת, במחיר ובאפקט הויזואלי אותו רוצים ליצור. לצורך זה קיימות אופציות מגוונות, כאשר ההצללה המקסימלית נוצרת על ידי בניית גג של ממש – שטוח או עם רעפים, המעניק תחושה של מבנה מסיבי למדי. אחת המגמות הבולטות בתחום זה היא שימוש בחומרי חיפוי טבעיים שמעניקים חזות "פראית" משהו, דוגמת גלילים של במבוק, ענפי ערבה, ענפי אקליפטוס וחומרים טבעיים שונים נוספים, שנאגדים בעזרת חוטי ברזל לגליל ובפריסה הופכים למשטח המקרה את הפרגולה. בנוסף קיימים גם מוטות במבוק, בקטרים שונים, אשר יכולים לשמש כעמודי תמיכה (במקום עץ), לעטיפת רגלי הפרגולה, או לקירוי הפרגולה עצמה, ולצדם קיימות שיטות מסורתיות, העושות שימוש בפסי עץ דקים בתצורות שונות ליצירת סרגלי הצללה, "כוורות" עץ ועוד.חשוב לציין שכל חיפוי שאינו גג בנוי, מומלץ לכסות ב"סנטף" – משטח פוליקרבונט עמיד ומסנן קרינה, המגיע בגוונים שונים ומונע גם רטיבות ושחיקה של חומר החיפוי שנבחר.חשוב וכדאי לדעת- בעת שילוב דק ופרגולה על גג או מרפסת, חשוב ביותר להתחשב בכובד הקונסטרוקציה, שלא תעלה על העומס המותר, דבר העלול להוביל אפילו לקריסה!!! העומס השימושי המותר בדרך כלל הוא של 200 ק"ג למ"ר ואם המשקל עולה על נתון זה, יש לדאוג לחיזוקים במבנה. אם בנוסף לדק ולפרגולה מוסיפים אדניות, אדמה, בריכות דגים וכד' – עומס המשקל על כל מ"ר הופך להיות הרבה יותר מהמקסימום מהמותר וחייבים לתת על כך את הדעת עוד בשלב התכנון ולמצוא את הפתרון המתאים- חלק מבעלי המקצוע מציעים כיום אפשרות ליצירת סקיצה ממוחשבת, תלת ממדית, אשר מאפשרת הן לתכנן באופן יעיל את אזור הדק והפרגולה והן ל"ראות" באופן מוחשי את התוצאה הצפויה- במידה העבודה נעשית באופן עצמי, יש לוודא רכישת חומרי גלם ממקור מוסמך ומהימן.-  הן במקרה של בניית פרגולה והן במקרה של בניית דק, מומלץ לבקש מהקבלן המבצע לראות עבודות קודמות, ורצוי מאוד כאלה שכבר "צברו ותק" של שנתיים –שלוש.- הפרגולות אמנם תופסות נפח, אך הן יכולות להיות מנוצלות לשילוב צמחייה, דוגמת מטפסים המשתרגים על העמודים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהנטייה לשתול צמחים מטפסים נושאי פרי (כמו גפן), מייצרת, מלבד מראה נאה, גם אפשרות של נשירת פרי ומשיכה של חרקים ומזיקים.- גם אם נדמה שהפרגולה היא בסך הכול אלמנט המורכב מעמודים וחיפוי, הרי שריבוי החומרים האפשריים לשימוש, מיצר גם אפשרויות עיצוביות רבות. פרגולה הכוללת עמודי עץ כהים עם גג רעפים יתאימו לבית שסגנונו כפרי, לעומת פרגולת מתכת, משולבת בדק מגוון בצבע אפור עם רהוט בהיר, שיתאימו לבית הרוצה לשמור על קו מינימליסטי ומאופק. רגלי מתכת, הן גם אופציה מעניינת לבניית פרגולה מנותקת ממבנה הבית (גזיבו) במרכז הגינה. בניית עמודי אבן ובחירת סוג החיפוי גם היא יכולה ליצור מגוון של אופציות עיצוביות. בכל מקרה, בניית עמודים מאבן, ובחירת קירוי של תקרה בנויה, תראה בדרך כלל פחות אוורירית וקלילה.

מתוך מגזין בית ונוי 95: "טאץ' ווד - דקים ופרגולות מעץ"