איזון הרמוני - בית פרטי בשרון

יחידת קיר גדולה, יחידת כיור ומשטח עבודה. בתווך יחידת אי גדולה המשמשת גם דלפק אכילה ומלווה בשלושה גופי תאורה בעיצוב כדורי.

מתארו של המבנה נחשף כגוש אחד המשלב "בליטות וחריגות" שמשרתות שיקולים תכנוניים וערכים ויזואליים: שכבה בולטת שחלקה העליון הינו מעין מרפסת "דמה" קטנה המעשירה את פני שטחה של החזית הקדמית באפקט תלת ממדי; בליטה המייצרת דירוג ומעין תצורת L בחזית בה ממוקמת הכניסה ובחלל הפנים מאכלסת בשטחה את פינת האוכל; ומסגרת בנויה החורגת מעבר לקו הבית בחזית האחורית. מסגרת זו כמו תוחמת את המבנה מאחור כשהיא אף מתפקדת כפרגולה, ואופן תכנונה עם חריצים אופקיים מאפשר לקרני השמש לחדור דרכם תוך שרטוט משחקי אור רכים.

בעוד החזית הקדמית הינה אטומה יחסית, הרי שככל שמתקדמים בשביל הכניסה המרוצף, שמייצר תהליך מעבר רך מהמרחב הציבורי אל הפרטי, "נפתח" הבית ונחשף באמצעות פתחים גדולים המייצרים דיאלוג עם החוץ, ובה בעת משמרים יחס מאוזן בין מסה ושקיפות. את תהליך הכניסה חותמת דלת דו כנפית שעיצובה האוורירי, המשלב אלומיניום וזכוכית חלבית, מבהיר כי האיזון ההרמוני שמגלם הבית בחוץ הינו בבחינת סימן לבאות, והיא אכן מהווה פתיח ראוי לחלל פנים מסוגנן למשעי, אוורירי וספוג שלווה.

אזור הכניסה - מבואה קטנה מסמנת את חלוקת אזורי הקומה, מימינה ממוקם המטבח ומשמאלה הסלון ופינת האוכל

יחידת קיר גדולה, יחידת כיור ומשטח עבודה. בתווך יחידת אי גדולה המשמשת גם דלפק אכילה ומלווה בשלושה גופי תאורה בעיצוב כדורי. בשל קרבתו לאזור תעשייה וחשש מאיכות הקרקע במקום לא שולב בבית מרתף, ובהתאם לדרישות הפרוגראמה רוכזו הפונקציות הציבוריות בקומת הכניסה, והקומה העליונה יועדה לחדרי השינה.

במיקומה במרכז המבנה מסמנת דלת הכניסה את חלוקת האזורים במרחב הקומה הציבורית: קיר שניצב מולה מייצר מעין אזור מבואה שמעברו האחד ממוקמים המטבח והממ"ד ומעברו השני פינת האוכל והסלון, כאשר לצד הגדרה ברורה של שני אזורים נשמרת ביניהם זרימה פתוחה המעניקה מבטים ארוכים "מקצה לקצה". כך, לדוגמה, פינת האוכל והסלון ממוקמים משני עבריו של המרחב אותו הם חולקים, כאשר ציר פתוח שנפרש ביניהם מאפשר גם למצויים במטבח להישיר מבט אל החוץ בעומק החזית האחורית.

בריכת שחייה, מדשאה וצמחייה

יחידת ההורים פונה אל החזית האחורית. ריצוף החלל (כמו גם של כל חלל הקומה) נעשה בפרקט עץ אלון קיר המבואה מצניע מאחוריו את גרם המדרגות, אשר תכנונו נרקם כך שהוא מתחיל כפודסט פתוח משני עבריו- הן לסלון והן למטבח "באורח זה הגישה אליו היא דו צדדית, ללא צורך לעבור מאזור לאזור כדי לעלות במדרגות, והיא אף מייצרת ציר נוסף של מבטים ארוכים המדגישים את הזרימה האוורירית של החלל" אומרת אקר-מיכאל.  הממד האוורירי מודגש גם באמצעות המעקה המלווה את גרם המדרגות שעיצובו משלב זכוכית ונירוסטה, ואת התכנון הפונקציונאלי משלים ניצולו של החלל תחתיו לשמש כפינת עבודה נוחה אותה יכולים לחלוק שני משתמשים.

שפת הפנים מגלמת את תפיסת התכנון המודרנית של אקר-מיכאל, אשר יצרה מסגרת חלל ניטראלית הנשענת על צמצום חומרי שנוסך שקט ויזואלי: ריצוף באריחי אבן ג'ת אפורה וקירות בהירים "המסגרת הניטראלית מאפשרת לצקת לתוכה כל תוכן אישי ועיצובי רצוי, ובה בעת לשמור על חזות נקייה" היא אומרת. לחזות זו תורמים גם הפתחים הגדולים שמקצב תכנונם מאציל על החלל מוטיב חזק של שקיפות, והתאורה בו משלבת גופים מסוגים שונים שנועדו לייצר תרחישי אור ואווירה: גופים שקועים לתאורה כללית, גופים קבועי קיר המדגישים אזורים ו/או אלמנטים מסוימים, כמו, למשל, את הפודסט הפתוח שבתחילת גרם המדרגות, וכן גופי תלייה דקורטיביים בעיצוב כדורי זהה- שלושה המשתלשלים מעל יחידת האי במטבח וכמו מלווים אותה ממעל, וגוף נוסף שנתלה מעל שולחן פינת האוכל. "חשוב לי לשמור על אלמנטיים קלאסיים כמו גופי תאורה ופריטי ריהוט שהשתרשו כ"קלסיקות " בתחום עיצוב פנים וההיסטוריה של האדריכלות. פרטים שערכם האסתטי הוא מעבר לגבולות של זמן ואופנות מתחלפות והם נשארים יפים לתמיד"

יחידת ההורים פונה אל החזית האחורית. ריצוף החלל (כמו גם של כל חלל הקומה) נעשה בפרקט עץ אלון

אזור הכניסה - מבואה קטנה מסמנת את חלוקת אזורי הקומה, מימינה ממוקם המטבח ומשמאלה הסלון ופינת האוכל בריכת שחייה, מדשאה וצמחייה  ואכן, סגנון העיצוב מודרני ועכשווי, מגלם שילוב מדוד ואנין של פריטי ריהוט- מהם שבוצעו בעבודת נגרות ומהם שנבחרו בקפידה, כמו גם של פריטי נוי ועבודות אמנות, צילומים וציורים. הצבעוניות המהוקצעת נעה בין גווני לבן, שחור ואפור, ונוכחות של עץ אלון יוצקת למארג הנקי ממד חמים, דוגמת במשטחו של שולחן הקפה בפינת הישיבה, או בעיצובו של שולחן פינת האוכל המעלה ניחוח סקנדינבי משהו, כשסביבו ניצבים כיסאות אייקוניים עליהם חתום המעצב  צארלס איימס. עץ האלון משתלב אף במטבח שעוצב עם חזיתות לבנות בגימור.אפוקסי לבן מבריק, כשהוא משמש במשטחה של יחידת אי/שולחן אוכל הניצבת במרכזו בין משטח עבודה נדיב ממדים לבין יחידה גדולה המשתרעת על פני כל שטחו של הקיר. הקפידה שמאפיינת את החלל הציבורי, ניכרת גם בחללי הקומה העליונה המרוצפת עץ- אם בחדרי הילדים המעוצבים בחן עד אחרון הפרטים, ואם ביחידת ההורים הנהנית ממרפסת חזיתית מרוצפת עץ שמשקיפה אל הגינה, ואגב כך מקרה גם את פינת הישיבה החיצונית שביציאה מחלל המגורים. מרחב החוץ ככלל, מהווה המשך ישיר של חלל הפנים, כשהוא מקושר אליו באמצעות ויטרינות גדולות וכמוהו מאופיין במראה מסוגנן ללא פשרות. לצד פינת הישיבה ה"סלונית", כמו מאחורי המסגרת הבנויה, ניצבת פינת אוכל "קז'ואלית" יותר, ובהמשך הרחבה המרוצפת מתנצנצים מימיה של בריכת שחייה שנתחמה בדק עץ איפאה הגובל במדשאה ירוקה. כך, למעשה, בין החוץ אל הפנים, בין המתחם הפרטי לבין השטח הפתוח שמשתרע מעבר לו ומפנק את דייריו בנוף ירוק, בין חזות מסוגננת ומדויקת לבין חמימות ביתית, מסתיים סיפורו של הבית הנוח ומסביר הפנים, שדבר בו אינו מתפרץ או דומיננטי מידי, וכל פינה בו מקיימת את אותו איזון הרמוני ש"הבטיחה" חזיתו הקדמית. קיום ההבטחה, אגב, לא נותר במישור ארכיטקטוני בלבד, והתרחב גם להגשמת חלום "מאז כניסתם לביתם החדש" מספרת אקר- מיכאל "בעלת הבית שחלמה על "בית כמו במגזינים" אינה מחמיצה אף הזדמנות כדי להודות על הגשמת חלומה ולספר על ההתרגשות שאוחזת בה כל בוקר כשהיא מתעוררת "לתוכו"- ואיזו תחושה טובה מזו יכולה להיות לאדריכל?" 

מתוך בית ונוי 114: "איזון הרמוני"