בשקט בשקט, ענף הסוסים צובר תאוצה בישראל, החל מלימודיי רכיבה על סוסים, דרך תחרויות ראווה ויש אפילו דיבורים על הפיכת ההימורים על מרוצי הסוסים לחוקיים...
ואם יש לנו ענף מכובד של רכיבה על סוסים, מן הסתם אנו זקוקים גם לאדריכל שמתמחה בתכנון חוות סוסים.
למשבצת המיוחדת הזו נכנס האדריכל רון שפיגל שסיים לאחרונה תכנון של חוות סוסים בחניאל. אמנם רון אינו מחשיב את עצמו כמטורף על סוסים, אך בדומה לרוב המטפלים בסוסים שפגשתי - גם הוא משדר סוג של נינוחות ששמורה לאותו זן מיוחד של אנשים שמעריצים ומטפלים במסירות אין קץ בסוסים.
לפני שאשאל אותך למה דווקא חוות סוסים, רציתי לשאול למה דווקא אדריכלות?
אני חושב שיש באדריכלות את השילוב המיוחד בין אומנות להנדסה וזה שילוב שתמיד נמשכתי אליו. התחלתי לעסוק באדריכלות לפני כעשר שנים. באותה תקופה הרבה אנשים אמרו לי שזהו מקצוע מסוכן מבחינת הפרנסה, אבל אני מאמין שאנשים צריכים לעשות את מה שהם אוהבים. הרבה אנשים נמצאים היום בכלוב זהב, ואילו אני קם בכול בוקר בידיעה שאני הולך לעשות משהו שאני אוהב.
אתה מתכנן בעיקר חוות סוסים?
לצערי התחום עדיין לא מספיק מפותח בארץ כך שאני עוסק גם בשיקום שכונות, בתכנון בתים פרטיים, בפרויקטים של תמ"א 38 ועוד...
איך הגעת לתחום של חוות סוסים?
למדתי אדריכלות יחד עם אדריכל רן ברעם – הוא עשה פרויקט גמר בנושא תכנון חוות סוסים ומשם נסחף לדבר – ובעקבותיו אני – את חוות הסוסים הראשונה תכננו יחד.
מלבד הגודל כמובן, מה עוד מיוחד בתכנון חוות סוסים?
מלבד העובדה שזה תחום מאוד מגוון שכולל, מלבד מסלולי רכיבה על הסוסים, גם חדרי טיפולים לסוסים, צריך לקחת בחשבון את ההבנה שהאורחים שמבקרים בחווה רוצים לקבל חוויה מיוחדת.
בחוות הסוסים בחניאל לדוגמה, הייתי צריך לקחת בחשבון שיש זני סוסים בגובה של 1.80 מטר ויש גם סוסי פוני. בנוסף הלקוח ביקש שנתכנן גם פינת פנאי מיוחדת לאורחים.
כמו כל האנשים שעובדים עם סוסים, הלקוח הוא איש מאוד מיוחד והפרויקט -שנמשך כשנתיים וחצי - היה עבורי חוויה מוצלחת ויוצאת דופן. אפילו הייתה לנו כוכבת בפרויקט - "דורות" - האתון משוטי הנבואה, עזרה לי בשמחה רבה לבצע את המדידות של הכניסות השונות.
אני מאוד אוהב אתגרים והפרויקט הזה, בגלל המורכבות שלו והאלמנטים הרבים שהיה צריך לקחת בחשבון היווה עבורי אתגר עצום.
עם אלו לקוחות אתה אוהב לעבוד?
אני מאמין שאדריכל טוב תלוי בלקוח טוב - קל לי לעבוד עם לקוחות שזורמים עם התהליך ובעיקר חשוב לי לעבוד עם לקוחות שנותנים יחס טוב, לא רק לאנשי מקצוע, אלא לכול אחד.
פעם אחת הייתה לי לקוחה שהתייחסה אליי ואל הצוות שלי בגסות רוח, ולכן החלטתי לעזוב אותה – אפילו לא גביתי כסף על התוכניות... אבל בגדול אני יכול להגיד שאני נלחם על כל פרויקט בשיניים דווקא משום שאני יודע שהרבה פעמים ההתחלה היא קשה ואחר-כך הפרויקט פשוט רץ.
באופן כללי איך היית מגדיר את הגישה שלך לאדריכלות?
את הגישה שלי לאדריכלות לקחתי מהאדריכל סעדיה מנדל שמתמחה בין השאר בשימור בתים.
הגישה של סעדיה מנדל היא מאוד הומאנית ואני מאמין שזו הגישה הנכונה. כלומר, האדריכל צריך להחליט מראש שהוא לא מתקבע על סגנון מסוים, אלא מתאים את הבית ללקוח.
התכנון הכי נכון הוא תכנון שמתייחס לאדם שחי בתוך הבית תכנון שמבין את הצרכים של אותו אדם.
איך אתה משלב את הגישה הזו הלכה למעשה?
בפגישה הראשונה עם הלקוח אני מגיש לו רשימה שמכילה כ:70 שאלות שהן יותר נקודות למחשבה. השאלות יורדות לפרטי פרטים. כמו לדוגמה, מי מבשל בבית? מהי מידת הפרטיות הנדרשת? האם יש צורך בהנגשה לנכים? וכדומה...
לאחר מכן אני מכין פרוגראמה מאוד בסיסית ומציע אותה ללקוח. קשה להאמין עד כמה הפרוגראמות הבסיסיות האלו שונות מלקוח ללקוח. במשפחה דתית למשל המטבח יהיה הרבה יותר גדול, משום שרוב חיי המשפחה מתרכזים בו. גם מבחינת חלוקת החדרים יש הבדל גדול, במשפחה דתית יש על פי רוב יותר חדרי שינה.
בנוסף על כך, התכנון שלי מתייחס גם לעתיד: האם הילדים עומדים לעזוב את הקן? האם הבית יהיה נוח גם למבוגרים וכדומה...
ומבחינת הסגנון?
הלקוח הוא זה שמכתיב את הסגנון. נכון שהלקוח לא תמיד יודע מה הסגנון שהוא אוהב, אבל מהר מאוד אפשר להגיע לסגנון הרצוי. אני גם מאוד משתדל להכניס את הלקוח למסגרת תקציבית, כבר בפגישות הראשונות - זה החיבור הכי נכון למציאות.
על כמה פרויקטים המשרד שלך עובד במקביל?
במשרד יש עוד 3 אדריכליות ואנחנו עובדים לפעמים על כ: 15, 20 פרויקטים במקביל, אבל משום שכול פרויקט נמצא בשלב אחר, זה לא כל-כך עמוס כמו שזה נשמע.
ונסיים בפרויקט החלומות שלך?
אין אצלי פרויקט חלומות אלא יותר לקוח חלומות, משום שגם אם מדובר בתקציב גדול, אם הלקוח לא זורם איתי זה בעייתי. הרבה פעמים ראיתי שדווקא בפרויקטים בתקציבים מאוד גדולים, הלקוחות היו מאוד חששניים ושמרניים וזה בהחלט מקשה על היצירתיות.