ראיון עם דויד מנינגר מייסד ומנכ"ל חברת "גיאו טבע"
חברת "גיאו טבע" שהוקמה לפני 14 שנה, שמה לעצמה למטרה לעסוק בהיבטי סביבה וטבע, באמצעות טיפול בפרויקטים של תשתיות שעלולים לפגוע בשטחים הפתוחים ובמערכות האקולוגיות.
במקום קוסמטיקה שטחית דאגה למערכות הסביבתיות
במשך שנים רבות עבדתי בחברה להגנת הטבע ושם, כאשר טיפלנו בפרויקטי תשתית למיניהם, שמתי לב שאחד הדברים העיקריים שהדאיגו את המתכננים זו הקוסמטיקה, כלומר איך הפרויקט יראה בעיני המתבונן. כבר אז הבנתי שהתבוננות מסוג זה לא מספיקה מבחינת השמירה על המערכת הסביבתית. לכן החברה שלנו חושבת בראש ובראשונה על פתרונות שישמרו על המערכת האקולוגית. אם במקום מסוים, לדוגמה, עובר נחל ועכשיו צריך לבנות שם כביש, אז אולי גשר שחוצה את הנחל יהיה פתרון קוסמטי מאוד נחמד, אבל האם זרימת המים תמשיך להיות באותה עוצמה והאם הצפרדעים שחיות ליד הנחל לא יפגעו כתוצאה מהשינוי? אפשר לומר שאנחנו מעין חוליה שמקשרת בין אדריכלי הנוף לבין עולם הטבע. אנחנו לא מחליפים את עבודת אדריכל הנוף אלא פשוט נותנים לו זווית ראיה אחרת, כלים, ופתרונות שיכולים לשמור טוב יותר על הסביבה.
דיפון אפיק נחל באבנים מקומיות למניעת ארוזיה
לתעד את המבנה של הנחל לפני הנחת התשתיות
אם עושים מיפוי טוב של המערכת הטבעית, לא רק שקל יותר לשקם את התשתיות, אלא שמלכתחילה יש פחות נזקים. לדוגמה, מאוד מקובל כשחוצים נחל במדבר להשתמש בהרבה בטון ובחומרים מיצבים אחרים, כדי למנוע ארוזיה של הנחל. אבל אם מתעדים את המבנה של הנחל לפני ששמים את התשתיות, אפשר לשחזר אחד לאחד את מה שהיה, ובכלל זה את זווית השיפוע של הנחל, זרימת המים, צורת הכיסוי שלו וכדומה.
הנחת קו הגז הראשון בין הים לבין מדבר יהודה
פרויקט הדגל של החברה לדעתי, היה הנחת קו הגז הראשון בין הים לבין מדבר יהודה, מ:ים לים - מים המלח לים תיכון. הפרויקט החשוב השני הוא הנחת קו גז שחצה את הכרמל מחוף דור לחוף חגית – פעם אחת בנוף מדברי ופעם אחת בנוף ים תיכוני קסום ויפה.
אבנים שהונחו על המדרון לאפשר מסתור לבע"ח ואזורים מוצלים. ההצללה מבליע את הצלקת הנופית
ההתגברות על הטיפוגרפיה מול האילוצים ההנדסאים היוו אתגר גדול עבור החברה. כשאני מסתכל על הפרויקט היום, אני רואה שהצלחנו גם להעביר את התשתיות, גם לשמר את הנוף המדברי וגם להחזיר לטבע את תפקודי המערכת שלו. אם פעם זרם שם נחל הוא עדיין יזרום, אם פעם גר שם חרדון הוא ימשיך לגור וכנ"ל לגבי ציפורים, בעלי חיים או צמחייה מקומית. המדד שלנו להצלחה הוא היכולת לשמר תפקודי מערכת במלואם.
יש בלבול גדול מאוד בין "ירוק" לבין שימור אמיתי של הסביבה
אני מרגיש שההתפתחות בישראל, בתחום של שמירה על שטחים פתוחים היא גדולה מאוד. למרות זאת יש בלבול גדול בין "ירוק" לבין שימור אמיתי של הסביבה. לדוגמה כשרוצים לתכנן תחנה פוטו-וולטאית, שמייצרת חשמל נקי, ואין ספק שזו מטרה "ירוקה", צריך להבין שלפעמים הטבע משלם מחיר יקר. לוקחים שטח של כמה עשרות דונמים ומכסים אותו במראות סולריות ולמעשה גורעים מהשטחים הפתוחים בישראל שטח טבעי נוסף - ובסוף הכותרת של הפרויקט הזה הוא "פרויקט ירוק".
שיקום המורפולוגיה של מצוק ההעתקים
אנחנו פיתחנו כל מיני שיטות לפתור בעיות שפוגעות בשטח; כמו סחף של קרקע שנגרם כתוצאה מהקולטים, היעלמות של מיני צומח, היעלמות של נוף מדברי פתוח או נוף חקלאי. לאחר שפרקנו את הפרויקט למרכיביו ובכול מרכיב בחנו את ההשפעה שלו על הסביבה, נתנו המלצות ליזמים איך להקים את התחנה ליצור חשמל נקי, כך מצד אחד הטבע לא ייפגע, גם לא בעוד עשרים שנה, וכאשר יפרקו את הקולטים השטחים ישמרו כמו שהם.
גנים בוטניים בתוך התחנה הפוטו-וולטאית
הצענו ליזמים להפוך חלק מהשטחים לגנים בוטנים לשימור מיני צומח שנמצאים בסכנת הכחדה. אפיון השטח מאפשר לנו לשמר את המערכת העתידית. התייחסנו אפילו לחורים שבגדר כדי לאפשר מעבר של זוחלים ומכרסמים, אבל לא לאפשר כניסה של בעלי חיים שיכולים לפגוע במערכות החשמל או להיפגע מהן.
כיום הרבה יזמים פרטיים מוכנים להשקיע בהיבטי סביבה, והמשרד להגנת הסביבה בוחן לעומק את הפרויקטים ומבקש פתרונות יצירתיים.
הפרות של מפעלי הזיכיון של ים המלח
לפני מספר חודשים, עשינו, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, מיפוי גדול של מרבית ההפרות של שטחים פתוחים, בתחום של מפעלי הזיכיון של ים המלח. לאחר קבלת האישור הכנו תוכנית לשיקום נופי וסביבתי של מפעלי הזיכיון של ים המלח. יכול להיות שהפעולות יהיו מאוחרות מדי מבחינת ים המלח אבל זה לא מאוחר מדי למדבר. תוכנית השיקום היא תוצאה של שיתוף פעולה של מספר מומחים: אדריכל נוף, גיאומורפולוג, ואקולוג.
שיקום ערוץ ודיפונו בחלוקים ואבנים למניעת ארוזיה וליצירת מחסה לבע"ח
כמו חוקרים אמיתיים, אנחנו יוצאים לשטח עם קפה וגזיה בודקים, ממפים ומתארים את הבעיות וההפרות, ומשם אנחנו כמובן מגיעים לפתרונות. את אותן פעולות אנחנו עושים גם בהנחת קווי גז. תוכנית המיפוי מאוד מקלה על המתכננים. בסופו של יום אנחנו מגלים שבכול פרויקט שהייתה בו התחשבות בסביבה - ליזם זה יצא יותר זול.
שיתוף פעולה מלא עם אדריכלי הנוף
אדריכלי נוף פונים אלינו בפרויקטי תשתית גדולים כדי שנעזור להם בהיבט הסביבתי, כמו למשל התוכניות לשיקום מחצבות מכתש רמון. לפעמים אנחנו מגייסים את אדריכל הנוף כדי למפות את המערכת האקולוגית, לא רק בהיבטים של נראות ונוף אלא במרכיבים הסביבתיים. אני מאמין שהשמירה על המערכות האקולוגיה חייבת להיות תולדה של שיתוף פעולה בנינו לבין אדריכלי הנוף. יש היום מגמה של התמקצעות, וכך נוצר מצב שאתה מתמקצע בהיבט שהוא צר ברוחב אבל ההתמקצעות עצמה היא עמוקה מאוד.
השאיפה שלי היא להגיע למצב שבו יהיה מקום אחד שירכז בתוכו נתונים על מומחים ספציפיים שקשורים לאיכות הסביבה, ולא רק זאת, אלא שניתן יהיה למצוא בקלות פרויקטים דומים של שימור סביבה כדי ללמוד מההישגים כמו גם מהטעויות.
Daniel Zamler
Environmental Consultant.
Geo-Teva ltd